לצפייה בדיוור בגרסת דפדפן

השבוע באפריקה

11-18.5.2017

השבוע באפריקה

סיכום שבועי של חדשות מהיבשת ממרכז אפריקה ע״ש תמר גולן באוניברסיטת בן גוריון

לוגו אפריקה

עורך: אדם רוטברד

  • בריאות

    נגיף האבולה תוקף בשנית: קונגו מדווחת על 125 מקרי הידבקות, 19 נפטרו; ״מהירות ושיתוף פעולה הם המפתח לריסון פרוץ הנגיף במדינה״

    כשנה לאחר ההכרזה הרשמית על מיגור מגפת האבולה ביבשת נודע השבוע על התפרצות מחודשת של הנגיף. המגיפה הקודמת התרכזה באזור מערב אפריקה (ליבריה, גינאה וסיירה לאון), אולם הפעם מקרי ההידבקות החדשים נמצאו ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו שבמזרח היבשת – במחוז Bas Uele בצפון-מזרח המדינה. למרות ניסיונות לאתר את הנדבקים ולמגר את המגפה הכריז ארגון הבריאות העולמי על ״רמת סיכון לאומי גבוהה״.

    בהודעה לעיתונות של ארגון הבריאות העולמי נמסר שהנדבק הראשון היה גבר בן 39 אשר הובא למרכז רפואי מקומי ב22 לאפריל, וסבל מחום גבוה וחולשה, הקאות ושלשולים, וכן עייפות. הוא היה בדרכו לטיפול בבית חולים גדול באזור אולם נפטר בדרכו לשם. ימים ספורים לאחר מכן נפטרו רוכב אופנוע וכן אדם נוסף אשר הסיעו את החולה לטיפול הרפואי הראשון שלו, ואנשים נוספים שבאו עם השלושה במגע חוו את תסמיני הנגיף גם כן. בהמשך ההודעה לעיתונות נמסר שהארגון חווה קשיים בטיפול במגפה משום שהיא מתרכזת באזור שאינו נגיש. 19 אנשים נפטרו עד כה בקונגו כתוצאה מההתפרצות החדשה של הנגיף.

     

    ג׳אקלין ווייר מהאתר The Conversation ענתה השבוע על שאלות שנוגעות להתפרצות החדשה. היא מספרת שהתפרצות הנגיף במדינה אינה דבר מפתיע, וקונגו עצמה אף חוותה התפרצויות אבולה יותר מכל מדינה אחרת (ארבע התפרצויות בעשר השנים האחרונות). היא אף מספרת ששם הנגיף נובע מנהר האבולה שנמצא בצפון המדינה. ״תגובה מהירה היא קריטית כדי לטפל בהתפרצות״, היא טוענת על הדרכים למניעה ועל הלקחים ממקרים קודמים, ״אחד האתגרים הגדולים במהלך ההתפרצות במערב אפריקה היה האיחור הרב של ממשלות בהכרה במגפה, אשר כבר הספיקה להתפשט עד שהמדינה פעלה בנושא״.

     

    ״מאמצי ההכלה של הנגיף הם מורכבים ודורשים חלקים רבים של פאזל שצריך להרכיב. הם כוללים תמיכה בבתי חולים כדי להגביל את התפשטות הנגיף לעובדים במקום, וכן שיתוף קהילות כך שיוכלו להבין את הבעיה. כל המאמצים האלה צריכים להיתמך בתקשורת ועבודה לוגיסטית בין הארגונים והקהילות. מהר ככל שפעולות אלה יינקטו, כך מאמצי ההכלה של הנגיף ישתלמו״.

    עוד הוסיפה ווייר שללחימה במדינה אשר מתרכזת במספר אזורים – בין היתר במזרח ובצפון המדינה, עשויה להיות השפעה משמעותית על הטיפול השוטף. ״זה יהיה אתגר משמעותי שיוכל להקשות על המאמצים הבינלאומיים, כאשר עובדי סיוע וצוותים רפואיים יתקשו להגיע לאזורים שזקוקים לעזרה״, היא טענה אולם הוסיפה בנימה אופטימית ש״החדשות הטובות הן שלקונגו יש ניסיון בהתמודדות עם התפרצויות של האבולה, וכן ניסיון בדגימת הממצאים בשטח. אנחנו עדיין בשלבים המוקדמים והרבה תלוי בשאלה איך המצב יתפתח במדינה״.

    (צילום תמונה: Fickr, DFID)

    לקרוא עוד >>
  • ביטחון

    לאחר חמישה ימי לחימה: הושג הסכם חדש בין הממשלה למורדים לשעבר בצבא חוף השנהב

    החל מסוף השבוע שעבר (ו׳) הכריזו אלפי חיילים בצבא חוף השנהב על מרד צבאי כתוצאה מאי קיום הבטחות הממשלה אליהם.חיילים אלה, מורדים לשעבר נגד המדינה, סייעו לנשיא המדינה אלסאן אואטרה לתפוס את השלטון בשנת 2011, והם מהווים כיום 8,400 חיילים מתוך כלל 22,000 החיילים בצבא המקומי.

    לטענת החיילים המדינה נמנעה מלקיים את ההסכם שנחתם עמם בינואר האחרון, לפיו הם יקבלו תגמולים כספיים על העזרה שלהם לאואטרה. ביום ב׳ נחתם עמם הסכם לפיו המדינה תשלם באופן מיידי חמישה מיליון פרנקים מערב אפריקאים (8,456$), ושני מיליון פרנקים נוספים בחודש יוני.

    המורדים מהצבא לחמו מול כוחות התומכים בממשלה בשתיים מהערים המרכזיות בחוף השנהב, אבידג'אן ובואקה – העיר השנייה בגודלה במדינה. ישנם דיווחים נוספים שלא אומתו על קרבות גם בעיר דאולה, אחד ממרכזי הגידול החשובים של קקאו במערב היבשת.

     

    חיילים מורדים בבירה הכלכלית של המדינה, אבידג׳אן, נראו מוקדם יותר השבוע בסמוך לארמון הנשיאותי כשהם יורים באוויר ומאלצים את המשרדים ובתי הספר בסביבה לסגור את שעריהם. יריות נוספות נשמעו בפרבר של העיר בו מתגוררים רבים ממעמד הביניים החוף-שנהבי. כוחות התומכים בממשלה הגיבו בסגירת חלק ניכר מהכבישים בעיר, בעוד שחיילים צרפתיים נשלחו כדי לשמור על  משרדי חברת התחבורה הצרפתית Bollore אשר נחשבת לאחת המשקיעות הגדולות במדינה.

    (כתבה: Telegraph הבריטי, צילום:  www.army.mil)

    לקרוא עוד >>
  • דיפלומטיה

    שגרירת ישראל ברואנדה: טכנולוגיות המידע והתקשורת הן ההוכחה שישראל חוזרת לאפריקה

    שגרירת ישראל ברואנדה, בליינש זבדיה, התראיינה השבוע (ב׳) לעיתון הרואנדי  ״The New Times״ על הקשרים בין שתי המדינות. בחודש יולי האחרון ביקר בנימין נתניהו במדינה וחתם על שלושה הסכמי שיתוף פעולה אשר הידקו את הקשרים החזקים ממילא בין שתי המדינות. זבדיה אשר מכהנת גם כשגרירה באתיופיה ובורונדי הגיעה לרואנדה לרגל ועידת “Transform Africa” בנושא חדשנות וטכנולוגיה.

    ״ישראל היא אומת סטארט-אפ עם לא מעט ניסיון בתחום טכנולוגיות המידע והתקשורת״, היא אומרת בראיון, ״אנחנו נמצאים באמצע התהליך של חזרה לאפריקה וזו (טכנולוגיות מידע ותקשורת) אחת הדרכים שלנו לסייע ליבשת. יש לנו את הטכנולוגיות המתאימות לסייע בפיתוח של סקטורים שונים ביבשת כגון אנרגיה סולארית, מים וסנטריה״.

     

    ״אנחנו מוכנים לחזור לאפריקה ורואנדה היא אחת המדינות בתכנית שלנו. יש לנו איתה היסטוריה משותפת אשר מקרבת בינינו עוד יותר (..) אחת מהדרכים שלנו לעזור היא להביא חברות מידע ותקשורת מישראל לאפריקה כדי לתמוך בהטמעה של טכנולוגיות אלה ביבשת״. זבדיה נשאלה גם על היחסים העסקיים בין שתי המדינות: ״רואנדה היא יעד אטרקטיבי לקהילת אנשי העסקים בישראל, ויש לנו כבר כמה מהם שמשקיעים ברואנדה. זו מדינה שצומחת מהר ואנחנו רואים יתרונות רבים להשקעה בה״.

    ״העברת ידע היא האספקט החשוב ביותר בעבודה שלנו עם רואנדה ומדינות אחרות. כשאנחנו לוקחים אנשים צעירים, אנחנו נותנים להם את הכלים הטובים ביותר שהם יכולים להשיג ואז הם חוזרים לרואנדה ומנתסים בשטחה. אני חושבת שפיתוח היכולות האנושיות צריך להיות משולב עם השקעות ומשקיעים שיפתחו את השוק. במהלך פסגת Smart Africa Summit נתנו מלגות לרואנדים צעירים כדי שיבואו לישראל וילמדו מהחברות אצלנו כדי שיכינו אותם לעולם העסקים״.

    (כתבה: מגזין Newtimes ברואנדה, צילום: משרד החוץ)

    לקרוא עוד >>
  • פוליטיקה

    ״Foreign Policy״ על דרום אפריקה: זה מה שקורה כשמשפחה של טייקונים משתלטת על מדינה

    ״אימפריית הצללים של משפחת גופטה היא הסמל לכל מה שנכשל בדרום אפריקה״, כך פותח המגזין הנחשב Foreign Policy את כתבתו על יחסי ההון-שלטון במדינה. כאשר אלפי דרום אפריקאים יצאו לרחובות בחודש שעבר בדרישה להתפטרות הנשיא ג׳ייקוב זומה, חלק בחרו להוציא את הזעם שלהם על מי שנתפס כמוקד הכוח האמיתי במדינה – משפחת גופטה. לטענת הBBC, זומה אפשר לחברי המשפחה הזו להשפיע על אישים בכירים במדינה וכן סגן שר האוצר בדימוס אף הודה שתפקיד השר הראשי הוצע לו על ידי אחד מהם.

     

    משפחת גופטה כוללת שלושה אחים ממוצא צפון הודי, ולטענת המגזין ״פוריין פוליסי״ הפכה המשפחה לסמל של אזרחים רבים למיאוס מהנשיא והשחיתות שלו. שלושת האחים גרים בדרום אפריקה כשני עשורים בלבד, אולם בחלוף הזמן הקצר יחסית השתלטו על מספר חברות תקשורת מובילות, תאגיד אנרגיה ונפט, וכן מכרות אורניום. העוצמה הכלכלית של המשפחה עלתה במקביל לעלייתה של משפחת זומה, ושתי המשפחות נמצאות בקשרים קרובים במיוחד. לאור חוסר שביעות הרצון הגוברת מזומה והבחירות המתקרבות בדרום אפריקה, וכפי ששתי המשפחות צמחו ביחד, הן עשויות גם ליפול בקרוב מאוד יחדיו.

    אטול גופטה, אחד משלושת האחים, הגיע לדרום אפריקה מהודו בשנת 1993 כאשר המדינה הייתה לפני בחירות ראשונות בעידן הפוסט-אפרטהייד. כאיש עסקים מתחיל הוא נהג למכור נעליים בשוק פשפשים מקומי, לפני שפתח חברה לציוד מחשבים אותה ניהלו הוא ואחיו שהספיקו להגיע למדינה, בחלוף שש שנים בלבד צמח העסק למחזור שנתי של תשעה מיליון דולרים.

     

    חלק ניכר מהעושר של המשפחה נבע מעסקאות מוצלחות עם ממשלת דרום אפריקה, ובמהלך השנים הצטיינה המשפחה בחתימה על חוזים שמנים מול הממשלה – גם דרך העיתון The New Age שבבעלותה ובו המדינה נוהגת לפרסם את מרבית הפירסומים שלה. הכתבה של המגזין מפרטת על קשרי ההון-שלטון של המשפחה, וכך לדוגמא מציין הכתב שבשנת 1998 אחד מבני המשפחה התגאה ברבים על כך ״שיש לו בכיר בANC (מפלגת השלטון) בכיס שלו״, וכשזה יהפוך בסופו של דבר לנשיא הספינה שלהם (של משפחת גופטה) תגדל ותצמח. לטענת מחבר של ספר בנושא, אשר פירט על הציטוט של בן המשפחה, אותו הבכיר הוא ג׳ייקוב זומה שהפך לנשיא בשנת 2009. בדצמבר 2016 התברג אטול גופטה ברשימת שבעה האנשים העשירים ביותר במדינה.

    משפחת זומה לא רק שאפשרה את התעשרות המשפחה אלא גם נהנתה מפירות ההצלחה. בנו של הנשיא, דודוזנה זומה, החל לעבוד עבור משפחת גופטה בשנת 2003 וכיום בנן שתי המשפחות יש קשרים עסקיים ענפים. משכנה של המשפחה הפך לבית הלא-רשמי של הממשלה הדרום אפריקאית, ועד לאחרונה קיימו שם שרים פגישות שונות. בעקבות לחץ ציבורי נגד המשפחה, האחרונה העסיקה חברי יחסי ציבור (אשר עבדה בעבר עם אשתו של נשיא סוריה, אסמה אל-אסד) אשר בחרה לתייג את מתנגדי המשפחה כסוכנים של ״המונופול הלבן על ההון״.

    (כתבה: Forgeinpolicy, צילום: Wikipedia)

    לקרוא עוד >>
  • פוליטיקה

    בורקינה פאסו: יצא לדרך משפטו של הנשיא לשעבר קומפאורה וממשלתו

    לאחר שלוש שנים של דריכות וציפייה נפתח השבוע (ב׳) בבירה ואגאדוגו משפטו של נשיא בורקינה פאסו לשעבר, בלז קומפאורה, ושל מספר חברי ממשלתו. קומפאורה ברח לחוף השנהב השכנה בשנת 2014 לאחר שורה של הפגנות עממיות שפרצו עקב כוונתו לשנות את החוקה המקומית ולהאריך את תקופת כהונתו, שעמדה אז על 27 שנים.

    המשפט נגד חברי הקבינט והנשיא לשעבר נפתח בהיעדר קומפאורה, אשר מואשם בשימוש בכוח נגד מפגינים לא חמושים. לאחר בריחתו קיבל הנשיא לשעבר אזרחות חוף-שנהבית, וזו מסרבת להסגיר אותו למדינת האם שלו. כתב אל ג׳אזירה אשר שהה בבית המשפט דיווח שסנגוריו של הנשיא מחאו נגד צוות השופטים שנבחר למשפט. ״השופטים שנבחרו על ידי האסיפה הלאומית שייכים למעשה למפלגת השלטון״, טען הכתב אשר הוסיף שטענה דומה הובאה גם על ידי נציגי המשפחות של 27 הקורבנות שנהרגו בעקבות ההפגנות דאז. ״הם (הקורבנות) רוצים להיות מיוצגים במשפט, וכרגע הם כלל לא מיוצגים״, ציין הכתב את טענת המשפחות.

    נראה שבורקינאים רבים חשים אכזבה מהשלטון בעידן שאחרי בלז קומפאורה, ממשלה הנשלטת על ידי רוץ׳ מרק קאבורה. זו הבטיחה להעביר שורה של רפורמות חשובות,  וכן להביא למשפט את הנשיא לשעבר. נראה שבכל זאת רבים מאזרחי המדינה מעודדים מפתיחת המשפת המיוחלת, אשר אמורה להיות הסנונית הראשונה בשורה של משפטים חשובים של אנשי ממשל בדימוס.

    (כתבה: Allafrica, צילום: Wikipedia)

    לקרוא עוד >>
  • פוליטיקה

    זמביה: אחת מהדמוקרטיות היציבות ביבשת במדרון החלקלק לשלטון דיקטטורי

    זמביה נעדרה לרוב מסיקור חדשותי בינלאומי, ויש לכך סיבות רבות. אחת מהן היא שמדובר במדינה שלא ניתן להכליל אותה בתוך קטגוריה כלשהי: מאז שהחלה להפעיל מחדש מערכת שלטונית רב-מפלגתית בשנת 1991 היא מעולם לא הוגדרה כסיפור הצלחה של דמוקרטיה אפריקאית (בדומה לגאנה או דרום אפריקה) או כשלטון אוטוריטרי נוקשה (בדומה לחוף השנהב וזימבבווה). נראה שבחודשים האחרונים דברים מתחילים להשתנות, לרעה, והסימן הראשון לכך הוא המעצר והכליאה של מנהיג האופוזיציה הקיינדה הישילמה אשר נעצר באשמת בגידה במולדת.

    קונגרס הבישופים הקתוליים, אחד מהגופים המשפיעים ביותר במדינה, ביקר באופן פומבי וחריף את התנהלות הממשלה בעקבות האירוע: ״מבלי לכנות זאת כך, המדינה שלנו היא כיום דיקטטורה״. לטענת ניק צ׳יזמן מהאתר Quartz לאמירה הזו יש משמעות גדולה, והיא מסמלת שינוי, ראשית משום שהיא נאמרה על ידי ארגון שממעט להתבטא באופן פומבי – ושנית משום שמנהיגים קתוליים רבים נתפסו כתומכים בנשיא ממפלגת הPatriotic Front. עבור אנשי הארגון לא רק שמעצר מנהיג האופוזיציה התבצע באופן ברוטלי להחריד, אלא שהממשלה טרם סיפקה הוכחות לכך שהקיינדה אכן ״בגד במולדת״. נראה שהמעצר שלו הוא מעין עונש על כך שהוא סרב להכיר בלגיטימיות הנשיא, אותו הקיינדה טוען שניצח בבחירות האחרונות.

     

    מצד הבישופים נשמעות גם טענות על כך שבית המשפט המקומי ״אכזב את העם״ בכך שסרב לשמוע את טענות האופוזיציה על זיופים בבחירות האחרונות, וכן על יחס המשטרה לאזרחים – אשר הביא לפוליטיזציה של הארגון והפרה של זכויות אדם. התקשורת בינתיים שותקת בשל חשש מהמשטרה, ולטענת הבישופים הפוליטיזציה של המשטרה אפשרה לממשלה לעשות בה שימוש כדי לתקוף ארגונים אזרחיים שהעזו לקרוא תיגר על הממשלה הנוכחית.

    הכתבה של Quartz בוחנת את הפרות זכויות האדם האחרונות בזמביה וכן מנסה לבחון לאן פניה של המדינה בתקופה הקרובה.

    (כתבה: Quartz, צילום: Fickr, GovernmentZA)

    לקרוא עוד >>
  • תרבות

    כדורגל בסומליה: דוקומנטרי חדש עוקב אחר שחקני כדורגל במדינה וחלומם להתקדם

    בביקורו האחרון בסומליה הצהיר נשיא התאחדות הכדורגל האפריקאית שלאחר שנים בהן לא התקיימו משחקי כדורגל במדינה, סומליה תוכל בקרוב מאוד לארח משחקים. המציאות עוד רחוקה מהחזון הזה – האצטדיון הגדול במדינה בבירה מוגדישו עדיין משמש כמתקן אירוח לחיילים האפריקאים שנלחמים נגד קבוצת הטרור אל-שבאב (אשר רצחה את נשיא התאחדות הכדורגל הסומלית בשנת 2012).

    ואולם בימים אלה עוברת סומליה תהליכים של שינוי: נשיא חדש, התאוששות כלכלית ופוליטית איטית אך יציבה, וגם ענפי הספורט מתאוששים בהתאם. מאז שנת 2011 אצטדיונים זעירים חזרו לפעילות במדינה, וחברות מקומיות החלו להתחרות על מתן חסויות לשחקני כדורגל. אנשי מקצוע מהיבשת ומחוצה לה מגיעים לסומליה כדי לקדם את הענף. בתוך הרגע האופטימי הזה שהמדינה חווה בימים אלה נוצר הסרט הדוקומנטרי  “Men In The Arena״ שעוקב אחר שני שחקני כדורגל, סעיד מוחמד וסעד חוסיין, שני שחקנים מקבוצות יריבות.

    השחקנים היריבים מוצאים את עצמם יחדיו בנבחרת הלאומית הצעירה עד גיל 18. אחד מהם מנסה את מזלו להתקבל למכללות בארצות הברית, אולם תקנות ההגירה של דונלד טראמפ (שאסר את כניסתם של אזרחי סומליה למדינה) ניפצו את תקוותיו. הסרט עוקב אחר המסע של השניים בין משחקי כדורגל, תקוות, וחלומות.

    (כתבה: Quartz, צילום: Wikipedia)

    לקרוא עוד >>
play

          Amanazֿ \ רוקנ׳רול פסיכדלי משנות השבעים \ זמביה