לצפייה בדיוור בגרסת דפדפן

השבוע באפריקה

26.1-2.2.2017

השבוע באפריקה

סיכום שבועי של חדשות מהיבשת ממרכז אפריקה ע״ש תמר גולן באוניברסיטת בן גוריון

לוגו אפריקה

עורך: אדם רוטברד

  • דיפלומטיה

    האיחוד האפריקאי: ועידת האיחוד קוראת לעזיבה משותפת של בית הדין הבינלאומי לפשעי מלחמה

    הקריאה הלא מחייבת התקבלה אמש (ג') בדלתיים סגורות בתום ועידת מנהיגים משותפת. בשנים האחרונות נשמעו לא מעט ביקורות מצד מנהיגים מהיבשת על בית המשפט הבינלאומי, אשר לדבריהם מתמקד יתר על המידה באפריקה. בשנה שעברה עזבו את בית המשפט שלוש מדינות: דרום אפריקה, בורונדי וגמביה. טיוטה של הקריאה הגיעה ל-Associated Press ולפיה על מנהיגי היבשת לחזק את המערכת המשפטית במדינתם ואת הסמכות המשפטית בתחומי צדק וזכויות אדם – כדי להפחית את ההתבססות על בית המשפט הבינלאומי. אלפה קונדה, נשיאה של גינאה והיו"ר החדש של האיחוד האפריקאי (שכבר הספיק ללוות את נשיא גמביה ג'אמה בדרכו לגלות), ניצל את הועידה הראשונה של האיחוד תחת חסותו כדי לבקר את המנהיגים שמזלזלים בישיבות האיחוד, וכן את תשתיות הטכנולוגיה הלוקות בחסר של הארגון. על רקע איסור המסע של אזרחי שבע מדינות מוסלמיות לארצות הברית גינה האיחוד בחריפות את ממשל טראמפ על כך שהוא "לקח רבים מביננו כעבדים אבל לא כפליטים".

    לקרוא עוד >>
  • הגירה

    דרום אפריקה: בדרך להסדרת מעמדם של מהגרים במדינה, מאות אלפים צפויים להפוך לשוהים לא חוקיים

    העיתון הדרום אפריקאי The Sowetan מדווח הבוקר (ה') שמצבם של אלפי מהגרים מזימבבווה עשוי להשתנות עד סוף 2017. השר הדרום אפריקאית לביטחון פנים, מלוסי גיבגה, הודיע אמש על ההחלטה והוסיף שהמהגרים יצטרכו להסדיר את שהותם במדינה דרך אשרה או השגת דרכון זר. עד כה נהנו המהגרים מהיתר מיוחד שהותיר להם לשהות בדרום אפריקה ללא הסדרה של מעמדם במדינה. עוד הוסיף גיבגה שהממשלה שוקלת להסדיר מגבלות על מספר הזרים אשר יכולים לעבוד או להקים עסקים בדרום אפריקה, וכן שהממשלה צפויה בקרוב לאכוף את החוק לפיו כ60% מהעובדים בענף הארחה צריכים להיות בעלי אזרחות דרום אפריקאית. החוק צפוי להיאכף גם בענפי הבנייה, החקלאות והכרייה.

    לקרוא עוד >>
  • פוליטיקה

    קניה: רופאים, מרצים וטייסים: המגזר הציבורי ממורמר ושובת, חרף לחץ פוליטי ומשפטי

    בית החולים הלאומי על שם ג'ומו קנייטה, נשיאה הראשון של קניה, הוא מוסד ההכשרה והטיפול בחולים הגדול ביותר במדינה. בשבועות האחרונים הוא נותר שומם וריק  – כבר למעלה מחמישים יום שהרופאים במוסד שובתים, ופתרון לא נראה באופק. שכרם החודשי עומד על 1,350$ והם דורשים העלאת שכר של 300%. לטענתם המדינה התנערה מהסכם עבודה רב-שנתי שנחתם איתם לאחרונה. בשבוע שעבר הצטרפו לרופאים גם איגוד המרצים של מוסדות ההשכלה הציבוריים במדינה, גם הם עקב דרישה להעלאת שכרם. באוקטובר שבתו הטייסים של חברת התעופה הלאומית בדרישה לפיטורם של בכירים בחברה. לטענת המדינה אין ביכולתה לעמוד בדרישות של הרופאים, ולמרות פסיקת בית משפט שחייבה אותם לחזור לעבוד רבים מהם בחרו להסתכן ולהמשיך לשבות. המשבר במגזר הציבורי משקף ביקורת גוברת בקניה על השחיתות הממשלתית: למרות טענות הממשלה על היעדר תקציב, דו"ח שפורסם הצביע על מיליארדים מתקציב הבריאות שנעלם מקופת המדינה. עבור רבים מהסקטורים במגזר הציבורי הפך אקט השביתה להכרח להבטחת שיפור תנאיהם של העובדים.

    לקרוא עוד >>
  • בריאות

    בריטניה: מקרה ראשון של נגיפי מלריה העמידים בפני אנטיביוטיקה התגלה אצל תיירים ששהו באפריקה

    ארבעת התיירים אשר נדבקו בנגיף המלריה טיילו בחודשים האחרונים באפריקה, ונמצאו כנושאי הנגיף עם שובם לאי הבריטי. מדענים אשר חקרו את המקרה מזהירים שזהו תמרור אזהרה ליבשת אפריקה, בה הטיפול האנטיביוטי הינו סיבה מרכזית לירידה החדה בשיעור התמותה מהנגיף. הארבעה שהו באזורים שונים של היבשת במשך כחמישה חודשים, ונטלו טיפול תרופתי הנקרא Artemether-Lumefantrine. "הרבה ממקרי ההידבקות מתרחשים באזורים הכפריים של המדינות ביבשת", מציין ד"ר קולי סות'רלנד ראש בית הספר הלונדוני להיגיינה ומחלות טרופיות, "ההידבקות מתרחשת בבתי חולים מרוחקים ובקליניקות בכפרים. אי אפשר להסתכל על הסיפור הזה ולהגיב בפשטות 'בוא נמצא תרופה אחרת', אם זו איננה זמינה בשלב זה. דרושים תכנון וחשיבה מוקדמת". העמידות של הנגיף מצטרפת למקרים דומים שהתרחשו לאחרונה באזור דרום-מזרח אסיה, אולם לטענת סות'רלנד אלה אינם קשורים למקרה הנוכחי. "זה נראה כאילו דברים משתנים למול עיננו, אולם אין זה משבר עדיין", הוא סיכם.

  • זכויות אדם

    "לעולם לא עוד": בתוככי "השיקום מחדש" של ממשלת אתיופיה לאלפי המפגינים שנעצרו בהפגנות נגד המשטר

    מפגינים אשר הפגינו בגל המחאות האחרון נגד המשטר נעצרו וחויבו להשתתף בתוכנית בת שישה חלקים, בהדרכת שוטרים וחיילים, אשר הייתה אמור להעניק להם את "שיקום מחדש" כדי להחזירם לחברה ולהבטיח שאלה לא ימחו פעם נוספת. אלפי מפגינים שוחררו מבתי הכלא בסוף דצמבר, וערוץ הטלוויזיה הציבורי במדינה שידר תמונות שלהם יוצאים לחופש כשהם לובשים חולצי טי-שרט עליהם כתוב באמהרית "לעולם לא עוד". אחד מהמשוחררים היה מרצה ובלוגר אשר הספיק לדבר בגנות הממשלה בעיתון גרמני, ונעצר 12 שעות לאחר מכן. סייאום טשומה מתאר תנאים בקשים במחנה במעצר. לטענתו הוא וחבריו עברו תכנית שיקום בת שישה נושאים, כגון "היסטוריה אתיופית" ו-"דמוקרטיה חוקתית" וכן "מהפכות צבעוניות". לטענתו לגבי הנושא האחרון, ניסו המדריכים לשכנע את העצורים שההפגנות הלא-אלימות שהתרחשו באזור הבלקן בתחילת העשור שעבר היו מאורגנות על ידי סוכנים מערביים. לטענת מפגין אחר, המדריכים בתכנית הטיפו בפני העצורים על כך שהם רומו והועבר להם מידע לא נכון אודות המצב במדינה, ולכן הפגינו. כ-24 אלף נעצרו ונשלחו ל"מחנות שיקום" בגל ההפגנות האחרון.

    לקרוא עוד >>
  • מדע

    אתיופיה: לחקור את הדנאקיל ולהבין איך חיים על הירח

    דנאקיל הוא מהאזורים המיוחדים והסוריאליסטיים על פני כדור הארץ: אחד המקומות הנמוכים בעולם השוכן בצפון אתיופיה סמוך לגבול עם אריתראה, המקום החם ביותר בעולם עם טמפרטורה ממוצעת של כ-36 מעלות. באזור גם פעילות רבה של הרי געש פעילים, אחד מהם מתפרץ אחת לשנתיים. האזור הזה נודע בעיקר כתופעה גיאולוגית יוצאת דופן, אולם כעת חוקרים מאיטליה וספרד מנסים לראשונה לערוך מחקר ביולוגי על צורות החיים במקום: לטענת החוקרים, לימוד ביולוגי של האזור הזה יאפשר להבין את האפשרות לצורות חיים על הירח וכוכבים נוספים. פליפה גומז, חוקר אסטרוביולוגיה (חקר אפשרות קיום חיים מחוץ לכדור הארץ) ממדריד הוא ממובילי קבוצת החוקרים אשר מנסה לזהות  בקטריות המצליחות לשרוד את מזג האוויר החם והלח באזור, המלווה בגופריות ומלחים ששופעים בדנאקיל ומשפיעים על הישרדותם בקטריות וחיידקים. החוקרים צפויים להפריד את הDNA של הבקטריות, בנוסף לבדיקות גנטיות עליהן. בין הבקטריות השכיחות בדנאקיל הן Chemolithotrophs, מיקרו-אורגניזמים אשר שואבים אנרגיה מתרכובות אורגניות הנמצאות במים חמים העשירים במינרלים. מיקרובים אלה אינם זקוקים לאור השמש כמקור אנרגיה ושכיחים במקומות עם תנאים קיצוניים, זקוקים למעט מאוד אנרגיה, ולכן בפשטות שלהם נחשבים לאחת מהבקטריות הראשונות על כדור הארץ. "זה מה שהופך אותן לכלכך מעניינות בהיבט האסטרוביולוגי", מציין גומז.

    לקרוא עוד >>
  • תרבות

    דיוויד אג'ייה, גדול האדריכלים האפריקאים, אופטימי בנוגע לעתיד האדריכלות באפריקה: "יש דור חדש של ארכיטקטים ביבשת"

    דיוויד אג'ייה הוא אדריכל גנאי ממוצא בריטי אשר נולד בטנזניה, ובשנים האחרונות היה אחראי למספר פרויקטים חשובים – האחרון שבהם הוא המוזיאון הלאומי להיסטוריה ותרבות אפרו-אמריקאית שנפתח לאחרונה בוושינגטון. בראיון נרחב למגזין Okayafrica מספר אג'ייה על הפרויקט החשוב משנת 2011 ("Adjaye, Africa, Architecture"), מדריך מקיף שכתב וצילם על האדריכלות ביבשת. אג'ייה חילק את הארכיטקטורה האפריקאית לשישה אזורים אקלימיים, ולכל אחד הקדיש פרק בספר. החלוקה הזו מאפשרת לטענתו להשתמש בארכיטקטורה המסורתית של אפריקה כדי ללמוד איך להתמודד בשאר העולם עם אקלים, טופוגרפיה, וטיפוח של "תחושת מקום" במרחב. "למרות הטבולה-ראסה הקולוניאלי והמודרניות האירופאית שבלעו ערים אירופאיות רבות אחרי העצמאות, הזהות התרבותית-חברתית-אסתטית של אפריקה יצרה ארכיטקטורה מיוחדת במינה". בראיון נשמע אג'ייה אופטימי בנוגע לעתיד האדריכלים והאדריכלות באפריקה: "נכנסנו לעידן חדש של אדריכלים אפריקאים אשר מרוויחים מהצמיחה לאורכה של היבשת. בקרוב נתחיל לראות את הביטוי הפיזי של הכשרת הדור הזה". לטענתו מדינות רבות ממתינות לדור האדריכלים הזה כדי לבנות מרכזים אדמיניסטרטיביים חדשים אשר ישקפו את התמורות בעולם המודרני, ומבנים אשר יעשה בהם שימוש מושכל לשיפור היחסים בין המשטר לאזרחיו.

    לקרוא עוד >>
play