לצפייה בדיוור בגרסת דפדפן

• סודן: הסכם נחתם בין העם לצבא לפני כחודש ימים הופל נשיא סודן עומר אל-בשיר על ידי מחאות עממיות עיקשות. מאז הפלתו של הנשיא תפסה את השלטון מועצה צבאית, המורכבת מגנרלים שהיו מקורבים לאל-בשיר. בחודש האחרון העם הסודני לא עזב את הרחובות, והמשיך לדרוש את העברת השלטון מן המועצה הצבאית לידי העם, על מנת שיוכלו לקיים בחירות דמוקרטיות ולהקים מוסדות שלטון אזרחיים.   השבוע הגיעו כוחות האופוזיציה העממיים להסכם עם המועצה הצבאית, אך ההסכם לא פותר את כל המחלוקות בין הצדדים. כבר שעות ספורות לאחר ההצהרה על פריצת הדרך נהרגו ארבעה מפגינים וקצין צבא על ידי כוחות הצבא הסודני במהלך ההפגנות מחוץ למטה הצבא בחרטום. ההסכמה המרכזית שאליה הצליחו הצדדים להגיע היא על תקופת מעבר של שלוש שנים בהן ישלטו הכוחות יחד במדינה, עד שלבסוף יועבר השלטון באופן מלא לידי האזרחים. בהסכם נאמר שבמועצה המחוקקת שתוקם, יהיה רוב של שני שליש מהמושבים לחזית האופוזיציה. אך במעוז השליטה המרכזי, המועצה העליונה, עוד לא הוחלט מי יחזיק ברוב המושבים.   ההסכם הוא צעד חשוב בדרך ליצירת מהפכה אמיתית בסודן, אשר נשלטה במשך עשורים על ידי שלטון צבאי. למרות המאורע המשמח, עדיין אין לדעת האם ההסכם יקדם שינוי משמעותי אל עבר הדמוקרטיה ויוריד מכוחם של הגנרלים, זאת מכיוון שעדיין לא הוחלט מי יעמוד בראש המערכת המדינית.   (כתבה:BBC ,צילום:Inside Arabia ) לקרוא עוד >>

• נמיביה: רעב המוני בעקבות בצורות נמיביה עומדת בפני משבר הומניטרי עקב בצורת קשה הפוקדת את המדינה. האגה גיינגוב, נשיא נמיביה, הכריז על מצב חירום וגייס את כל רשויות המדינה לסיוע לתושבים שנפגעו מהבצורת. נמיביה סובלת מרצף של בצורות החל משנת 2013, וזו אינה הפעם הראשונה בשנים האחרונות בה מוכרז מצב חירום עקב מיעוט גשמים.   הבצורת גרמה לכ-500,000 אנשים, המהווים חמישית מאוכלוסיית נמיביה, למצב בו אין להם גישה למספיק אוכל ושתייה. הממשלה הקצתה כ-40 מיליון דולר על מנת לקנות אוכל ומכלי מים ולחלקם ברחבי המדינה. בנוסף הממשלה תסייע בהעברת עדרים למקומות מרעה חדשים. רבים מתושבי נמיביה הם רועי צאן ועל כן הבצורת פוגעת בצורה אנושה בפרנסתם ומקור המזון שלהם. בששת חודשי הבצורת האחרונים מעריכים שמתו כ-60,000 חיות משק.   העונה הגשומה היא בדרך כלל בין ינואר למרץ, אך השנה העונה הגשומה דמתה מאוד לעונה היבשה והגשמים סרבו להגיע. המקרה של נמיביה הוא אינו מקרה חריג בעולמנו המתחמם, והוא צריך לשמש כנורת אזהרה חמורה למצב של כדור הארץ.   (כתבה: The East African,צילום: ThoughtCo) לקרוא עוד >>

• תוניסיה: פסטיבל סרטים קוויריים  בתוניסיה הומוסקסואליות היא עברה על החוק. החוק המפלה נחקק בתקופה הקולוניאלית הצרפתית והושאר על כנו גם בתקופת העצמאות. למרות זאת, למשך ארבעה ימים מתקיים בתוניס פסטיבל סרטים קויירי המהווה מקום מפגש ושיח לקהילה הלהט"בית המחתרתית של העיר. הפסטיבל מופק על ידי ארגון "מווג'ודין" (בערבית: אנחנו קיימים). הארגון מקיים פעילויות מחאה רבות על מנת לבטל את החוק נגד הומוסקסואליות ובכדי להגן על כל מי שמופלה ומקופח על ידי החוק.   הפסטיבל התנהל בצורה חשאית והארגון ניסה לשמור על בטחון המשתתפים ככל האפשר. "אנחנו מפיצים מסר של סבלנות וקבלה ושזה נורמלי להיות קוויר ולהיות שונה, ושיש לנו את הזכות להתקיים", כך אמרה צעירה טוניסאית המזדהה כקווירית.   בשביל משתתפי הפסטיבל המטרה היא לא רק להציג סרטים קוויריים כאות מחאה אלא ליצור קהילה תומכת לכל אותם אנשים המרגישים נרדפים על בסיס יום יומי. הפסטיבל מארגן גם מסיבות וסדנאות בנושאים החשובים לחברי הקהילה. טלאל, צעיר טוניסאי בן 20, שמח למראה הקהל הרוקד בחופשיות, הוא סיפר שזו מסיבת הגייז הראשונה שהוא נמצא בה בחיוו ושהוא מרגיש חופשי ומשוחרר להיות מי שהוא. כתבת הניו-יורק טיימס שסיקרה את הפסטיבל מביאה את הקולות של משתתפי הפסטיבל ואת התקווה שלהם לבנות חברה שיווינית וצודקת יותר בתוניסיה.   (כתבה: New York Times, צילום: CreditNoa Avishag Schnall \New York Times) לקרוא עוד >>

• השטחת חזה: דיכוי הנשיות האפריקאית רבות כבר נכתב אודות המנהג הנפוץ באפריקה שנקרא מילת נשים, תנועות מחאה קמו כנגד המנהג, כמו גם קולות הקוראים לשמור על המסורת. אך ישנה פרקטיקה נוספת לדיכוי נשים, גלויה ומדוברת הרבה פחות. הפרקטיקה הזו נקראת "גיהוץ חזה", ומשתמשים בה במדינות במערב אפריקה ומרכזה. קמרון היא המדינה בה המנהג הוא השכיח ביותר, על פי ההערכת אחת מתוך שלוש נשים היא קורבן ל"גיהוץ חזה".   השיטה נועדה למנוע מהחזה של נשים צעירות לצמוח, על מנת שלא יהוו אובייקט מיני. המנהג נובע מהתפיסה שהמיניות של האישה נחשבת דבר מביש שיש להעלים אותו ולסרס אותו על מנת לשמור על כבודה ועל כבוד משפחתה. המנהג אף משקף את יחסי הכוח הפטריאכלים בהם האישה וגופה כנועים לשליטה גברית.   השטחת החזה נעשית על ידי קשירתו ורידודו באמצעות עצמים שונים, היכולים להסב נזק גופני לנערות. הפרקטיקה מבוצעת על ידי האמהות או על ידי מטפלים מסורתיים, וכך היא הופכת גם למקור פרנסה של אותם מרפאים.   לעיתים הסיבה שבגינה אמהות עושות זאת לבנותיהן היא על מנת לגרום להן להראות צעירות מכפי גילן האמיתי, בכדי שלא יתחתנו בגיל צעיר. כך משאירות האמהות את בנותיהן זמן ממושך יותר על ספסל הלימודים. כדי לעזור לנשים הצעירות להשתחרר מן המנהג המדכא יש להבין את מגוון הסיבות המורכבות שבגינן הוא נעשה. בנוסף, יש לשים את התופעה בקונטקסט גלובלי מכיוון שהכפפת האישה ומיניותה לכוחות גבריים היא בעיה עולמית ולא מייצגת תפיסת עולם אפריקאית בלבד.   (כתבה: Quartz, צילום: Quartz) לקרוא עוד >>

• זימבבואה: האיכרים נגד הסינים זהו סיפור ההתנגדות של קהילה כפרית קטנה, שמנסה להילחם נגד הכוח הכלכלי החזק ביותר באפריקה, סין. חברת כרייה סינית מבקשת להקים מכרה בסמוך לכפר דומבושאווה (Domboshava), הממוקם צפונית לבירה הררה. התושבים החליטו להרים קול צעקה ולהתנגד לפרויקט, הם יצאו להפגנות ונשאו שלטים עליהם נכתב "עזבו את דומבושאווה שלנו, תחזרו לביג'ינג שלכם". לטענתם המכרה יהרוס את הסביבה הטבעית בה שוכן הכפר ולא יספק לתושבים מקומות עבודה ראויים.   תושבת הכפר בת ה-70, פלורנס נימאנדה אומרת: "הסינים הם שודדי הכסף של זימבבואה, הם לוקחים עושר מפה ומעבירים אותו לסין. הם לא מפתחים את המקומות שלנו ולכן אנחנו לא צריכים אותם פה". התושבים קיבלו גיבוי למאבקם משר האנרגיה של זימבבואה, שהוא חבר פרלמנט של המחוז, אשר גם הוא מתנגד לפרויקט הכרייה. השר טוען שהוא לא הולך נגד העמדה של הנשיא מננגגואה ש"זימבבואה פתוחה לעסקים", מכיוון שזימבבואה צריכה להיות פתוחה רק לעסקים שיטיבו עימה וישמרו על הסביבה שלה.   המקומיים חוששים לשלום האתרים היחודיים ששוכנים בסביבת הכפר שלהם. חלק מהאתרים נחשבים קדושים בעייני תושבי הכפר כמו בית הקברות הישן והמעיין השוכן בסמוך לו. חברת הכרייה הסינית טוענת שאיש לא יפגע מהקמת המכרה וגם לא תתרחש פגיעה בסביבה ובמקומות הקדושים למקומיים. כעת מחכים כולם להחלטת משרד הסביבה אשר יקבע האם לתת אישור לחברה הסינית לממש את תוכניותיה.   (כתבה: VOA, צילום: VOA) לקרוא עוד >>

• גאנה: מציבה את אפריקה בזירת האמנות העולמית הביאנלה בוונציה היא אירוע האמנות הנחשב ביותר בעולם. במשך עשורים שלטו בתערוכה ביד רמה מדינות אירופה, אך השנה האיזון מתחיל להשתנות. גאנה פרצה אל זירת האמנת הבינ"ל, והיא מציגה תערוכה מגוונת ומרשימה של אמנים גנאים החיים בגאנה ובתפוצות.   התערוכה הכוללת ציורים, צילומים, סרטים, פסלים ומייצגים, והיא מוצגת בסדרה של חללים יחודיים אשר עוצבו במיוחד על ידי האדריכל המפורסם דיויד אדג'ה (David Adjaye). אדג'ה, שחי כיום בבריטניה, הוא בן לדיפלומט גנאי, ועל כן חש קירבה גדולה למדינה. אדג'ה, ונאנא אופורייטה, יוצר סרטים והיסטוריון של אמנות, קידמו יחד את הרעיון ליצור תערוכה גנאית בביאנלה. הם פנו לממשלה בנושא וזו נרתמה ברצון למשימה. "הרגשנו שהעושר התרבותי של גאנה גדול הרבה יותר מההכרה הבינ"ל הדלה שהיא מקבלת" אומר אדג'ה.   התערוכה הראשונה בהיסטוריה של גאנה בביאנלה נפתחה בטקס חגיגי במעמד הגברת הראשונה רבקה אקופו אדו (Rebecca Akufo-Addo). הביאנלה אינה אירוע אמנותי בלבד אלא מהווה גם מייצג של לאומיות, ומבחינת גאנה זו הזדמנות להציג את הנרטיב של הלאומי שלה. התערוכה נקראת "Ghana Freedom", החופש מתייחס גם לשחרור של גאנה מהשלטון הקולוניאלי, וגם לחופש הביטוי והחופש האמנותי המתקיימים בה היום.   (כתבה: The Guardian, צילום: David Levene/The Guardian) לקרוא עוד >>

                  ​Black Disciples – Free Rhodesia

• לעדכן את פרטי ההרשמה לחצו כאן
  לביטול המנוי לדיוור לחצו כאן