לצפייה בדיוור בגרסת דפדפן

• אתיופיה: הסידאמה רוצים מחוז עצמאי השבוע יצאו במחאה תושבי מחוז סידאמה (Sidama) שבדרום אתיופיה. כוחות הבטחון ירו אש חיה לעבר המפגינים וכ-25 אנשים נהרגו. המחאה נפתחה מכיוון שקבוצת הסידאמה רצתה להכריז על מחוז עצמאי משלה. הסידאמה הם הקבוצה האתנית החמישית בגודלה באתיופיה והם מהווים כ-4% מהאוכלוסייה. רוב הקבוצה מרוכזת במחוז בדרום אתיופיה שנקרא SNNPR (המחוז של האומות והעמים הדרומיים).   בתקופה בה החל ראש הממשלה אביי אחמד את תפקידו בשנה שעברה הגישו קבוצת הסידאמה בקשה לביצוע משאל עם בנוגע להקמת מחוז עצמאי. אביי, שהבטיח לערוך רפורמות לקידום הדמוקרטיה באתיופיה איכזב את קבוצת הסידאמה כאשר לא עמד בהתחייבות לקיים את משאל העם. על פי החוקה הממשלה האתיופית חייבת לערוך את משאל העם בתוך שנה מרגע הגשת הבקשה, והמועד האחרון לביצוע המשאל היה ב-18 ליולי. לדברי הממשלה, הם לא הספיקו לארגן את המשאל בזמן בעקבות התקופה הסוערת שעברה על אתיופיה בשנה האחרונה, שכללה ניסיון הפיכה במחוז אמהרה ומתחים אתניים אלימים.   אקטיביסטים מקבוצת הסידאמה הודיעו שבגלל אוזלת ידה של הממשלה הם יכריזו בעצמם על הקמת המחוז בעצמם באופן בלתי חוקי. לאחר משא ומתן עם הממשלה הוחלט שהקבוצה לא תכריז על המחוז והממשלה התחייבה לקיים את המשאל בעוד חמישה חודשים. אך ההסכם נתפס כפשרני בקרב חלק מאנשי הסידאמה אשר החליטו לצאת להפגנה אלימה כמחאה על הצעד.   הסידאמה רוצים מחוז משלהם מכיוון שהם הדבר ישווה את מעמדם החוקי לארבע הקבוצות האתניות הגדולות הנוספות במדינה. רוב אנשי הסידאמה הם חקלאים, וגידול קפה הוא מקור הפרנסה העיקרי שלהם. עם הסידאמה ישיגו מחוז משלהם הם יהיו עצמאיים לקבוע מדיניות כלכלית שתתאים לצורכיהם הכלכליים והתרבותיים. זהו מקרה אחד מיני רבים של אלימות על בסיס אתני באתיופיה בשנה האחרונה. נראה שלמרות נסיונותיו של אביי אחמד היציבות לא שוררת באתיופיה.   לקרוא עוד >>

• קונגו: פחם, גורילות ומאבק להישרדות ביערות קונגו עשן מיתמר לגובה ממדרון חשוף בקצהו של פארק "Kahuzi-Biéga" בקונגו. המדרון הזה היה מיוער פעם וכעת אנשי קבוצת האוטוכטון המקומיים, הקרויים גם פיגמים, כורתים בו עצים ושורפים אותם כדי לייצר פחם. לפתע נשמעת קריאת אזהרה שמודיעה ששומרי הפארק מגיעים. גברים נוספים מתחילים להתקבץ באזור ובידיהם מצטות, הם מחכים לעימות המתקרב. בפינה הנידחת הזו של הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו נמצא קו העימות הקטלני בין שתי קבוצות מוחלשות. האחת היא בני קבוצת האוטוכטון (Autochthon) שפונו מן היער כחלק ממאמצי השימור של השמורה. הקבוצה השנייה היא שומרי היערות, שמטרתם להגן על השמורה שמהווה בית גידול לגורילת השפלה המזרחית שנמצאת בסכנת הכחדה.   המצב בשמורה הוא מיקרו-קוסמוס למתחים ההולכים וגוברים, בעולם כולו, בין שימור הטבע לבין הזכויות של קבוצות ילידיות. בפארק "Kahuzi-Biéga" הקונפליקט התדרדר בחדות בתחילת השנה לאחר שמועמדים בבחירות עודדו את הפיגמים לחזור ליער. האלימות התפרצה שוב בשבוע האחרון, אדם אחד מהאוכלוסייה המקומית נהרג ועוד 14 אנשים נפצעו.    המקומיים מוכרים את הפחם לסוכנים אשר לוקחים אותו לשווקים הגדולים בעיר בוקבו, זהו מקור הפרנסה העיקרי שלהם. "אנחנו חותכים את היער כי אין לי דרך אחרת לשרוד. זאת הייתה האדמה שלנו שנלקחה כדי לעשות את הפארק. אבות אבותינו חיו פה, עכשיו יש כל כך הרבה מאיתנו בקהילות מחוץ לפארק ואין מקום בשבילנו. בגלל זה החלטנו לחזור לפארק ולכרות עצים". כך מספר מירינדי סונגולו, צעיר פיגמי מקומי בן 23.   הצעיר מספר על מאמצי הגישור שנעשו בין הצדדים. הוא אומר שחזרתם של הפיגמים ליער היא חלק מהסכם עם הרשויות. ההסכם נכתב על פי שיטת  “Whakatane Mechanism” שנהגתה בניו-זילנד ומטרתה לאפשר לשימור הטבע להתקיים ללא פגיעה בזכויות אוכלוסיות ילידיות. אמנם נחתם הסכם אך הדיאלוג על מה מותר ומה אסור לפיגמים לעשות ביער נכשל. על כן המתח ממשיך לגאות בין שומרי הפארק לאוכלוסייה המקומית, והגורילות הנמצאות בטווח סופגות גם הן נזק כבד.   (כתבה: The Guardian, צילום: Kate Holt) לקרוא עוד >>

• ניגריה: הסרט הדוקומנטרי הלסבי הראשון יוצא לאור "מתחת לקשת" (Under the Rainbow) הוא סרטה  הדוקומנטרי החדש של פמלה אדיי (Pamela Adie) אשר מתעד את חייה בתור אישה לסבית בניגריה. זהו סיפור אישי על יציאה מהארון אשר רוצה להביע מסר רחב הרבה יותר על הנראות של הקהילה הלהט"בית באפריקה.    כתבת האתר "Africa is a country" ממליצה בחום על הסרט ואף ערכה ראיון עם היוצרת. ראשית, טוענת הכתבת, שזהו סרט ייחודי מכיוון שהוא לא פונה לקהל המערבי אלא לקהל הניגרי. צוות ההפקה הוא כולו ניגרי, אדיי כתבה והפיקה את הסרט והצילום נעשה על ידי אסורף אלוסיי (Asurf Oluseyi) אחד הבמאים המוערכים בנוליווד (תעשיית הקולנוע הניגרית). יוצרת הסרט סיפרה בראיון ששתי הסיבות המרכזיות ליצירת הסרט הן לנצח את התחושה שקווירים לא קיימים בניגריה, ולהפריח את התפיסה שהומוסקסואליות היא תופעה מערבית אשר אומצה על ידי האפריקאים כהתהנהגות נרכשת. אדיי שואפת שהסרט יהדהד בקרב הקהל האפריקאי על מנת לעורר מודעות ולקדם סובלנות.   הסרט הוא חלק מאסטרטגיה של הקהילה הקווירית באפריקה לעורר מודעות לקיומם על ידי חשיפת סיפורים אישיים. "אנחנו בנקודת זמן בניגריה שבה, כתנועה, אחת המטרות המיידיות שלנו היא לשנות דעות ולבבות".   סיבה נוספת בגללה ממליצה הכתבת על הסרט היא דמותה הייחודית של פמלה אדיי שמציגה נרטיב של קווירית מצליחה בלי להתכחש לחלקים הפגיעים והקשים בסיפור חייה. מחד, אדיי מספרת על נישואיה לגבר בגיל 25, שאותם עשתה על מנת לרצות את משפחתה. היא מספרת על התקופה הקשה שעברה עליה אחרי הגירושים, ועל טקסי הטיהור שניסתה אימה להעביר אותה על מנת לתקן את הנטייה המינית שלה. אך היא מציגה גם את  הקריירה המצליחה שלה ואת הפעילות האקטיביסטית המרשימה שלה. היא התקבלה לעבוד בתור מנהלת הקמפיינים הראשית של הארגון "All Out Africa". היא הובילה את המחאה כנגד הכומר ההומופובי סטיבן אנדרסון, שגרמה להחרמתו באופן רשמי על ידי  בריטניה, דרא"פ ובוצוואנה. בנוסף אדיי נבחרה לאחת מתוך 200 המהנהיגים האפריקאים הצעירים של ארגון המנהיגות של ברק אובמה. סיפור חייה מראה, שבזכות הקשיים והמאבקים שניהלה מסוגלת פמלה אדיי להיות מנהיגה חזקה עבור הקהילה הקווירית בניגריה ובאפריקה בכלל.   (כתבה:Africa is a country ,צילום: NoStringsNG.) לקרוא עוד >>

• מלאווי: ניסוי חדשני יכול להציל את חייהם של ילדים כפריים במדינות עשירות בריאות ילדים היא תחום מפותח בו מתקיימים דיונים על חשיבות המשחק והתזונה להתפתחות התקינה של הילד. אך במדינות עניות, בהן המשאבים מוגבלים, הדיון נסוב סביב הפחתת תמותת ילדים ואספקת שירותי בריאות בסיסיים לילדים. לטכנולוגיות ניידות יש פוטנציאל לצמצם את הפער הזה אך לרוב הטכנולוגיה נמצאת במדינות העשירות.   כעת החל ניסוי יוצא דופן במלאווי בו מכשירים קטנים, שילדים יכולים ללבוש על גופם, מנטרים מידע חיוני על בריאותם במטרה לספק להם טיפול מדויק שיתרום להתפתחותם. מלוואי מתמודדת עם בעיות רבות במערכת הבריאות, כמחצית מ-18 מיליון התושבים בה נמצאים מרחק שעה רכיבה על חיית משא למרכז הבריאות הקרוב לביתם וכשעתיים וחצי רכיבה אל בית חולים. רוב התושבים במלוואי אף אינם יכולים להשתמש בשירותי בית החולים כי אין להם כסף לשלם עבורם. המחסומים הללו הופכים את תחום איסוף המידע על בריאות ילדים לכמעט בלתי אפשרי. הטכנולוגיה החדשה תאפשר לאסוף מידע שיתריע מראש על התפרצות מגפות ויסייע לתכנן פעולות מניעה יעילות למחלות נפוצות כמו מלריה.   זהו ניסוי ייחודי מסוגו שנמצא כעת בשלביו הראשונים. בניסוי אמורים להשתתף 6000 ילדים הגרים בכפרים מרוחקים. החוקרים מספרים שהם רוצים "לאסוף את הנתונים הקטנים ביותר אשר יכולים לחזות את המצבים הקריטיים ביותר של בריאות והתפתחות הילד".   יישום המחקר אינו פשוט כלל, המכשירים צריכים לעבוד בכפרים שלרוב אין בהם חשמל ואינטרנט. הילדים צריכים ללבוש את המכשיר למרות חוסר הנוחות שבדבר ועובדי הבריאות המקומיים צריכים להקפיד לאסוף את הנתונים מהמכשיר כל שבוע. כלומר, שעל מנת שהניסוי יצליח הקהילות צריכות לתמוך בו ולהיות שותפות מלאות בתהליך. אם הניסוי יצליח הוא יכול להוות פריצת דרך באספקת שירותי בריאות לילדים בקהילות כפריות ברחבי העולם.   (כתבה: Quartz, צילום:Quartz ) לקרוא עוד >>

         אמן הג'אז האתיופי היילו מרגיה- באלבום Lala Belu

• לעדכן את פרטי ההרשמה לחצו כאן
  לביטול המנוי לדיוור לחצו כאן