לצפייה בדיוור בגרסת דפדפן

השבוע באפריקה

27.7-2.8.19

השבוע באפריקה

סיכום שבועי של חדשות מהיבשת ממרכז אפריקה ע״ש תמר גולן באוניברסיטת בן גוריון

לוגו אפריקה

עורכת: נעה גלוסקינוס

  • סביבה

    טנזניה: החל פרויקט בניית הסכר השנוי במחלוקת

    השבוע התקיים טקס הנחת אבן הפינה לסכר ההידרואלקטרי שייבנה בשמורת הטבע "Selous" שבטנזניה. בטקס נאם נשיא טנזניה ג'ון מגופולי אשר הגן על הפרויקט מפני הטענות שהוא פוגע בשימור הטבע. הבנייה תבוצע על ידי שתי חברות בנייה מצריות בעלות של כ-4 ביליון דולרים. עבור ממשלת טנזניה הפרויקט מסמל נקודת מפנה בתהליך שיפור אספקת החשמל ברחבי המדינה. הסכר אמור לספק 2.1 ג'יגה וואט, כמות אשר תכפיל את ייצור החשמל הקיים כיום בטנזניה.

     

    מגופולי אמר שהפרויקט דווקא תורם לשימור הטבע מכיוון שגישה מוגברת לחשמל הידרואלקטרי תפחית את השימוש בפחם וכך תמנע כריתת עצים. בניגוד לנשיא, ארגונים ומומחים רבים ביקרו את הפרויקט וטענו שהוא ייצור הרס בקנה מידה גדול בשמורת "Selous" , אשר רשומה כאתר מורשת עולמי של UNESCO. מומחים בתחום האנרגיה מסבירים שבניית הסכר אולי תגדיל את כמות החשמל אך על מנת שהוא יגיע לאזורים הכפריים יש לבנות גם תשתיות חשמל שיגיעו לכפרים המרוחקים. ג'ון קירשגטר מארגון WWF אומר שטנזניה ממילא תלויה רבות במים של נהר הרופיג'י (Rufiji) ועל כן בניית סכר עליו תפעיל עומס על שימושים אחרים במי הנהר ועל המערכת האקולוגית עצמה. בנוסף, הוא אומר שלא ניתן לסמוך על זרימת הנהר. בשנים האחרונות הבצורות הרבות שפקדו את האזור דילדלו את זרימת מי הנהר ויכול להיות שהוא לא יפיק כמות חשמל גדולה כפי שמתכננת ממשלת טנזניה.

     

    שמורת "Selous" נחשבת לגדולה באפריקה, והיא משתרעת על שטח של 50,000 קמ"ר. היא מהווה בית גידול לבעלי חיים רבים, ביניהם כ-400 סוגי ציפורים, ועל כן היא נכנסה לרשימת אתרי המורשת של UNESCO. לפני חמש שנים UNESCO הכריזה על השמורה כאתר בסכנה בגלל הצייד המאורגן שהתרחש באזור ודילדל משמעותית את מספר החיות. בניית הסכר מהווה איום נוסף על השמורה, והיא תגרום להצפה של 1,000 ק"מ מהשמורה בהם חיים אנשים ובעלי חיים. בנוסף, יישובים וכבישים ייבנו על מנת לתחזק את הסכר והאזור יהפוך לתעשייתי ומודרני. השפעה נוספת של הסכר היא עצירת זרימת הנהר וייבוש ביצות המנגרובים במורד הזרם, בהן חיות אוכלוסיות ייחודיות של חיות וכפריי דייגים שמתקיימים מן הדגים באזור.

     

    (כתבה:DW , צילום: Africa Ranking)

    לקרוא עוד >>
  • פוליטיקה

    סודן: השיחות נפסקות והאלימות מתחדשת

    תקרית אלימות נוספת התרחשה השבוע בסודן, בה כוחות הביטחון הרגו אזרחים חפים משפע. ביום ב' ירו כוחות הבטחון הסודנים בנערים שהפגינו בעיר אל-אובייד (El-Obeid). המפגינים בעיר מחו על תנאי המחייה הירודים ועל המחסור בחשמל ובמים. על פי עדי ראייה הנערים היו לבושים במדי בית ספר ונשאו בידיהם ספרים, כך שהיה ברור שהם אינם מהווים סכנה משמעותית לאיש.

     

    מנהיגי המחאה בסודן ביטלו את המשא ומתן המתוכנן השבוע עם הגנרלים השולטים במדינה והלכו לבקר את התושבים האבלים בעיר. התקרית הייתה אחת מן האלימות ביותר שהתרחשו במהפכה עד כה, למעט התקרית בחרטום בה נהרגו לפחות 120 אנשים. האחראים לירי בשתי התקריות הם ה-RSF. זוהי יחידה צבאית עליה מפקד מוחמד דאגאלו הידוע גם כחמטי (Hemedti), אשר נחשב לגנרל החזק ביותר במדינה מאז הדחתו של אל-באשיר.

     

    מאז מות הנערים ההפגנות באל-אובייד הלכו וגברו. כתוצאה מכך הרשויות הכריזו על מצב חירום בעיר והשווקים בה נסגרו, הלימודים בביתי הספר הושעו, האינטרנט נסגר והוטל עוצר על העיר. הפגנות המחאה התפשטו גם לערים אחרות במדינה כמו חרטום ופורט סודן. איגוד הרופאים של סודן, אחת מן הקבוצות שעזרו להוביל את המחאה כנגד אל-באשיר וכנגד המועצה הצבאית, דיווחו שהיו פצועים רבים בתקרית הירי באל-אובייד.

     

    עד כה לא התקבלה תגובה רשמית מכוחות הביטחון של המדינה ומהמועצה הצבאית השולטת כעת בסודן. כבר בשבוע הבא אמור להתחיל סבב שיחות מחודש בין המועצה הצבאית ומנהיגי המחאה. השיחות ידונו בנושאי חלוקת הכוח בין הצדדים במועצה האזרחית צבאית המשותפת העתידה לקום. בנוסף יידונו בשיחות בנושא החסינות של גנרלים בצבא על פשעים שבוצעו כנגד המפגינים.

     

    (כתבה: The Guardian ,צילום: Ashraf Shazly/AFP/Getty Images)

    לקרוא עוד >>
  • פוליטיקה

    אלג'יריה: למה אף אחד לא מקשיב לדרום?

    מחאות הענק באלג'יריה, שהחלו בפברואר 2019 והצליחו להדיח מתפקידו את הנשיא עבד אל-עזיז בותפליקה, ללא ספק זיעזעו את המנגנונים הפוליטיים במדינה. התקשורת והרשתות החבריות התמקדו במחאות בצפון אלג'יריה, בה נמצאות הערים הגדולות. אך למרות חוסר ההכרה בהן, גם בדרום אלג'יריה התקיימו מחאות, למעשה כבר עשורים שתושבי האזור מוחים על מצבם העגום.

     

    את דרום אלג'יריה מכסה מדבר הסהרה, והוא מהווה כ-85% משטח המדינה ועם זאת גרים בו רק כ-10% מאוכלוסיית המדינה. האזור מגוון מבחינה אתנית וחיות בו קבוצות נוודיות ערביות שונות, קבוצת הטוארג וקבוצת האמזיג (ברברים). רובם המוחלט חיים בתנאי עוני קשים ללא גישה לשירותי בריאות חינוך ורווחה. בעוד שיעור האבטלה באלג'יריה עומד על 20%, תושבי הדרום טוענים ששיעור האבטלה באזורם עומד על לפחות 50%. כבר משנות ה-70 מתקיימות מחאות של תושבי הדרום המקופחים, אשר מרגישים מרוחקים מהאליטה הצפונית השולטת במדינה. השלטון לא מבין את הצרכים הייחודיים של האזור אשר מעוצבים על ידי התנאים הסביבתיים במדבר הסהרה.

     

    למרות שהאזור עשיר בנפט, הרווחים לא מופנים לטובת התושבים והדבר מבליט עוד יותר את עוניים על רקע תעשיית הנפט המגלגלת מליונים. ההזנחה של הדרום היא אינה תופעה כלכלית גרידא, אלא היא משקפת מתחים פוליטיים וזהותיים באלג'יריה. בפברואר 2016 קבוצה של גברים  ממחוז אוורגלה   שבדרום המדינה (Ouargla) יצרה מייצג מחאה בו הגברים חתכו את גופם עד זוב דם, תפרו את שפתותיהם אחת לשניה ותלו חבלי תלייה מסביב לצווארם. הם עשו זאת במחאה על מצב האבטלה המחמיר באזור.  מחאתם של הגברים לוותה בהפגנות ישיבה שנמשכו שבועות ובשביתות רעב. למרות כל זאת המחאה נכשלה ולא תפסה את תשומת ליבם של הממשל ושל העיתונאות. ב-2015 במחוז הדרומי טמנראסט (Tamanrasset) התושבים הקימו תנועה סביבתית נגד קידוחי הגז באזורם. גם במחאה הנוכחית תושבי הדרום השמיעו את קולם. הם שבתו מעבודתם במפעלי הנפט ושיתקו את חברת "Sonatrach", החברה הלאומית לנפט וגז באלג'יריה. בכך הדגימו תושבי הדרום, שלמרות הניתוק שמבקשת הממשלה לכפות עליהם הם עדיין מחוברים לצפון ויכולים להשפיע עליו.

     

    המחאות בסהרה האלג'יראית מבטאות מצד אחד את השונות של הדרום והדרישות הייחודיות שלו. מצד שני הן מבטאות דאגות משותפות של כל תושבי המדינה, עקב הפערים ההולכים וגדלים בין האליטה השולטת בנפט לבין מעמד הביניים ומעמד הפועלים.

     

    (כתבה: Africa is a Country ,צילום:www.reddit.com)

    לקרוא עוד >>
  • תרבות

    מוזיקאים אפריקאים: פורצים לזירה העולמית ב"מלך האריות"

    הדיסק החדש של ביונסה המלווה את העיבוד המחודש לסרט "מלך האריות" הוגדר על ידה כ"מכתב אהבה לאפריקה". האלבום מלא בשיתופי פעולה עם מוזיקאים מרחבי היבשת, הוא כולל 14 שירים שמביאים את סגנונות המוזיקה שמרקידים את אפריקה בימינו, הבולט שבהם הוא האפרו-ביט כמו גם פופ, היפ-הופ, R&B והגרסא הדרום אפריקאית שלו הידועה כ- Gqom. בדיסק משולבות גם שפות אפריקאיות רבות כגון סוואהילי, זולו, קוסה, ויורובה.

     

    ביונסה היוצרת והמפיקה של הפרויקט אומרת: "רציתי לוודא שנמצא את הכשרונות הכי טובים באפריקה […] רציתי שזה יהיה אותנטי למה שיפה במוזיקה אפריקאית". המוזיקה כוללת הרבה תופים ומנגינות אפריקאיות שמשולבות עם הסגנון האמריקאי שמביאה ביונסה ויחד הם יוצרים ג'נאר חדש וייחודי. שדרן המוזיקה הניגרי "Shopsydoo" אומר שהדיסק מנגיש את המוזיקה האפריקאית לקהל המערבי והופך אותה לקלה לשמיעה עבורו.

     

    בין המוזיקאים האפריקאים בדיסק נכללים שישה אמנים ניגריים, שתי זמרות דרום אפריקאיות, ומוזיקאי אחד מגאנה ואחד מקמרון. חלק מהמוזיקאים כבר פרצו לתעשיית המוזיקה הבינלאומית כמו Mr Eazi ו Burna Boy הניגריים, שהופיעו השנה בפסטיבל Coachella בארה"ב, אחד הפסטיבלים הגדולים והנחשבים בעולם.

     

    ניתן לראות שרוב הייצוג ניתן לניגריה, שאכן מחזיקה בתעשיית מוזיקה פופלרית מפותחת ביותר. לעומתה המדינות המערב אפריקאיות, מזרח אפריקה כלל לא מיוצגת בדיסק, על אף שהסרט מלא האריות מבוסס על קניה ולרוב הדמויות בסרט יש שמות בסוואהילית, שפה המדוברת במזרח אפריקה. מוזיקאים מזרח אפריקאים רבים חלקו את האכזבה שלהם ברשתות החבריות. אך האלבום הזה יכול להוות פריצת דרך לא רק לאמנים המופיעים בו אלא לתעשיית המוזיקה האפריקאית כולה.

     

    (כתבה: BBC ,צילום: Getty Facebook)

    לקרוא עוד >>
play

          מקהלת הילדים של Unu House ממלאווי -

                    הוקלטה על ידי גיא פליישר