לצפייה בדיוור בגרסת דפדפן

השבוע באפריקה

16-22.8.19

השבוע באפריקה

סיכום שבועי של חדשות מהיבשת ממרכז אפריקה ע״ש תמר גולן באוניברסיטת בן גוריון

לוגו אפריקה

עורכת: נעה גלוסקינוס

  • דיפלומטיה

    סודן: ראש ממשלה חדש הושבע לתפקיד

    אתמול (ה' 22.8.19) הושבע עבדאללה חמדוק (Abdalla Hamdok) כראש הממשלה החדש של סודן. מינוי של חמדוק, שמועמדותו הוצעה על ידי האופוזיציה (FCC – Forces of Freedom and Change), באה במקביל למינוי של גנרל עבד אל-פתחה עבדלרמן בורחאן (Abdel Fattah Abdelrahman Burhan) אתמול (יום ד') כנשיא המועצה הריבונית החדשה, המורכבת משישה נציגים אזרחיים וארבעה אנשי צבא.

     

    ראש הממשלה, המועצה הריבונית והקבינט החדש (שיורכב בימים הקרובים ויכלול אנשי צבא), יהוו את ממשלת המעבר הזמנית, שתנהל את המדינה במשך שלושת השנים הקרובות, עד לקיום בחירות דמוקרטיות בשנת 2022.

     

    שינויים אלו התאפשרו לאחר שביום שבת האחרון, ה-17.8.19, נציגי הקואליציה המרכזית של האופוזיציה (FFC) והמועצה הצבאית (TMC –  Transitional Military Council), השולטת בסודן מאז הפלת שלטונו בן השלושים שנים של עומר אל-בשיר, חתמו על הסכם חלוקת כוח סופי בטקס חגיגי בעיר הבירה חרטום.

     

    אזרחי סודן מקווים ממשלת המעבר החדשה תפסיק את האלימות כלפי האזרחים תסייע ליציבות שלטונית וכלכלית, ותוביל לבחירות אזרחיות ודמוקרטיות.

     

    (כתבה: BBC Africa צילום: Ebrahim Hamid/AFP/Getty Images)

     

    לקרוא עוד >>
  • סיכסוכים

    רואנדה ואוגדנה: נשיאי המדינות חותמים על הסכם להרגעת המתיחות

    נשיא רואנדה, פול קגאמה (Paul Kagame) ועמיתו האוגנדי יוֹוֵרִי מוּסֵוֵונִי (Yoweri Museveni) חתמו השבוע (יום ד') באנגולה על הסכם שמטרתו להרגיע את המתיחות הקיימת בין שתי המדינות. שני המנהיגים, שהיו בעבר בעלי ברית קרובים, מאשימים אחד את השני בריגול, רציחות פוליטיות והתקפות על המסחר, שאף הובילו לסגירת מעבר מסחרי חשוב בחודש פברואר. המצב בין המדינות, שהחמיר בחודשים האחרונים, יצר חשש כי הסכסוך יאיים על הסחר באזור ויפגע במדינות השכנות.

     

    לפי מלקולם ווב (Malcolm Webb), כתב אלג'זירה, חלק מקהילת המודיעין של אוגנדה מאמינים כי שרשרת של רציחות בעלות פרופיל גבוהה, שכללו הריגה של שוטר ופקידי ממשל אוגנדיים, בוצעו ע"י ממשלת רואנדה, בעוד רואנדה מאשימה את אוגנדה כי היא תומכת בקבוצות מורדים המתנגדות לממשלת קגאמה, בניהן הקונגרס הלאומי של רואנדה (RNC) והכוחות הדמוקרטים לשחרור רואנדה (FDLR).  ווב מוסיף כי "חשוב לזכור כי גם מוּסֵוֵונִי וגם קגאמה הם אנשי צבא שעלו לשלטון על בעזרת כוחות מורדים חמושים, ועל ידי הפלת קודמיהם בתפקיד, ושניהם חיים, במידה מסוימת, עם החשש שיום אחד יגיע מישהו שיעשה להם את אותו הדבר".

     

    נשיא אנגולה, ז'ואאו לורנסו (João Lourenço), שהיה עד לחתימת ההסכם יחד עם עמיתיו מרפובליקת קונגו והרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, בירך על ההסכם ואמר כי הוא מראה את "נכונותם של שני הנשיאים להתגבר על הסכסוך".

     

    (כתבה וצילום: Aljazeera)

     

    לקרוא עוד >>
  • סביבה

    גאנה: הסכם בין גאנה לסין מאיים על יער ייחודי

    יער אטווה (Atewa) שבגאנה הוא אחד היערות היפים, ובעל הנופים המרהיבים ביותר בגאנה. יער זה נחשב לאחד משני יערות העד האחרונים שנשארו שלמים במדינה, והוא מהווה חלק מששת אזורי הצמחייה הדומיננטיים של גאנה המתבססים על אזורי אקלים שונים. בנוסף, היער מספק את בית הגידול המרכזי של המגוון הביולוגי של גאנה, והוא אחד משלושים אזורי המגוון הביולוגי המשמעותיים בעולם.

     

    אך היער נמצא בסכנה. בשנה שעברה חתמה גאנה על הסכם עם סין בו היא מאשרת לחקור את מרבצי הבוקסיט של גאנה – המחצב העיקרי ביצירת אלומיניום. האישור ניתן לשני מוקדים, בכפר אוואסו (Awaso) הממוקם בצד המערבי והלח של גאנה, ובו ישנו מכרה עם מרבצים גבוהים מאוד של בוקסיט, וביער אטווה.

     

    במסגרת ההסכם, גאנה צפויה להעביר 5% ממשאבי הבוקסיט שלה לסינים. הסינים, בתמורה, יממנו פרויקטים של תשתיות בשווי 2 מיליארד דולר שיכללו מסילות רכבת, כבישים חדישים וגשרים. על מנת לאפשר מהלך זה, הפרלמנט של גאנה העביר את 'חוק תעשיית האלומיניום המשולב בבוקסיט, המספק מסגרת חוקית לניצול מרבצי הבוקסיט במדינה, ולמעשה לפגיעה ביער.

     

    (כתבה: The Africa Report תמונה: Arocha Ghana photo)

     

    לקרוא עוד >>
  • חקלאות

    זימבבואה: חוות השקיה סולאריות עומדות בפני איום בלתי צפוי

    כאשר הותקנה אחת ממערכות הרשת הסולאריות הראשונות של זימבבואה בכפר משאבה (Mashaba), הנוטה לבצורת, בסמוך לגבול בוצואנה בשנת 2016, התושבים חשבו שהבעיות החקלאות שלהן נפתרו. כשכוח זול ונקי מפעיל את משאבות ההשקיה של הכפר, שדות החיטה, התירס והירק נשארו רוויים, וזאת על אף שהבצורת, המונעת על ידי שינויי אקלים, הצהיבה את הנוף שמסביב.

     

    אך השדות הירוקים משכו לכפר בעיה חדשה – עדרי פילים רעבים. עקב הבצורת הקשה הסוררת באזור, הפילים מתקשים למצוא עשב אותו יוכלו לאכול, והם החלו לפלוש לשדות המוריקים של הכפר, ועל הדרך החלו גם להרוס את הגידולים ותעלות השקיה של החקלאים.

     

    פלישת הפילים, וחיות אחרות, לחוות ההשקיה הסולאריות פוגעות ביכולת הפרנסה של התושבים, המתבססים על חקלאות, ומשבשות את חייהם. החיות לא רק הורסות את היבול, אלא גורמות לחקלאים לעבוד כמעט 24 שעות ביממה. בבקרים הם עובדים בשדה ומטפלים ביבול, ובלילות הם מקימים מדורות ורעש בניסיון להרחיק את הפילים.

     

    תושבי הכפר מחפשים פתרונות, שכן העולם מתחמם, הבצורת מחמירה ויותר ויותר פילים, וחיות בר אחרות, מגיעים לכפרים והורסי את היבולים של התושבים. לשם כך, התושבים פנו אל הרשות לפארקים ולניהול חיות הבר של זימבבואה (ZimParks) שמפקחת על חיות הבר במדינה. אחד הפתרונות שהוצעו לחקלאים היה לחפור תעלות בעומק מטר סביב שדות ההשקיה והנחת ערימות של גללי פרה לאורך ההיקף שלהם. פתרון זה עזר, לעת עתה, אך הוא זמני ותושבי הכפר מקווים למצוא פתרונות ארוכי טווח לבעיה שרק הולכת ומחמירה.

     

    כתבה: All Africa תמונה: Lungelo Ndhlovu/Thomson Reuters Foundation

     

    לקרוא עוד >>
play

"Baykat"

Ismaël Lô