לצפייה בדיוור בגרסת דפדפן

• אתיופיה: לאחר שעשה שלום בחוץ, מנהיג אתיופיה הולך למלחמה בבית אתיופיה נמצאת כעת על סף מלחמת אזרחים. ראש ממשלת אתיופיה, אביי אחמד, זוכה פרס נובל לשלום, החל מבצע צבאי נרחב נגד מחוז טיגרה בתוך מדינתו, השבית את האינטרנט באיזור, והכריז על ששה חודשים של מצב חירום לאומי. ראש הממשלה אביי בשלטון כבר 18 חודשים. במסגרת זמן זה הספיק לכרות הסכם שלום עם אריתראה (עליו קיבל את פרס הנובל), ולקדם רפורמות דמוקרטיות במדינתו המשוסעת. על פי רוב, העולם רואה בו כמוביל דרך לדור המנהיגים הבא ביבשת. אולם, ברביעי האחרון הכריז ראש הממשלה הצעיר על מבצע צבאי המציג פרצוף שונה לגמרי. לא שלום ודיפלומטיה, אלא מלחמה וצבא.   עקב הפרות חוזרות ונשנות במחוז טיגרה, על ידי ארגון ארגון ה-Tigray People’s Liberation Front TPLF – ארגון ששלט באתיופיה במשך כשלושה עשורים והודח בבחירות האחרונות על ידי אביי. בתוך הפרות אלו, הקש ששבר את גב הגמל היה פריצה לבסיס צבאי פדרלי. כתוצאה מכך, הצבא עתיד להיכנס לתוך איזורים שבצפון המדינה ולהשליט סדר.   יש לציין כי אתיופיה יצאה ממלחמה פנימית לפני כשנתיים, בהן לחמו שבט האורומו נגד דיכויים מצד גורמי השלטון הטיגריים. כעת, מהלך שכזה יכול בהחלט להחזיר את החברה למציאות משוסעת ומדממת. יתרה מכך, המהלך טומן בחובו סיכונים גדולים לפיתוח הכלכלה האתיופית – כלכלה שצומחת ומהווה בית ליזמות בקרן אפריקה.   מנגד, אומר אביי כי ״מהלך זה יצילך את המדינה ואת המחוז מנפילה לכדי כאוס״.   (כתבה: Declan Walsh and Simon Marks/ NYT/ צילום: Michael Tewelde/Agence France-(Presse לקרוא עוד >>

• מלאווי: למה אינטרנט סלולארי כל כך יקר במדינות אפריקאיות? לסמארטפונים ולאינטרנט תפקיד קריטי למרבית בני האדם. יש יאמרו כי האינטרנט הוא מוצר בסיס. במדינות רבות באפריקה, אינטרנט מהווה עול כלכלי משמעותי. בממוצע, עלות של גי׳גביט אחד ביבשת אפריקה היא 3.3$. אולם, עקב כך שההכנסה ביבשת נמוכה באופן יחסי, במדינות דוגמת מלאווי אנשים רבים לא יכולים להרשות לעצמם להישאר מחוברים.   מלאווי ״מובילה״ בעלויות האינטרנט שלה. עם בעיות תשתית משמעותיות, המדינה לא מצליחה להוזיל את עלויות הגלישה שלה. ישנם שלוש סיבות עיקריות: הסיבה הראשונה היא השקעה רבה בשדרוג התשתיות (מ-2G ל5G) שמחייבת עלויות גבוהות לצרכנים. הסיבה השניה היא מחסור בתחרות בשוק, והשלישית היא חוסר בסבסוד ממשלתי.   באוגוסט, ממשלת מלאווי הכריזה על צעדים שלטענתם יחיו את השוק. הנשיא לזרוס מתכוון להכניס גורמי צד שלישי לתמונה, שיפעלו לצד חברות הסלולאר הקיימות, מה שייצור תחרות, ובתקווה יוזיל עלויות.   ֿאם נסתכל על התמונה הרחבה – כיבשת, אפריקה עדיין עוברת תהליכי הפרטה משמעותיים, וצעדים כלכליים שמטרתם להסיר חסמים בירוקרטיים, ביטול ריכוזיות שוק ויציאה לכלכלה חופשית ופתוחה גלובלית.   (כתבה: Mirriam Kaliza צילום: Yanick Fully/ APT) לקרוא עוד >>

• אפריקה: השקעה במורים = קידום כלכלה מבוססת ידע ושירותים האיחוד האפריקאי הציב לעצמו מטרה נועזת – לפתח את ההון האנושי ביבשת, דרך השקעה בחינוך מהילדות המוקדמת, ועד לאוניברסיטה. היעד – מעבר לכלכלה מבוססת ידע, ולא ייצור.   המגפה הנוכחית  והשינויים בשוק העבודה הדגישו את החשיבות הרבה של חינוך ליכולות וחשיבה מחוץ לקופסא, מה שנובע מתוך איכות הוראה. אבן יסוד זו אמונה על כך שהדור הצעיר ירכוש מיומנויות ויכולות על מנת להתמודד עם עולם התעסוקה שמשתנה ללא הפסקה, ועובר תהליכים של אוטומציה ודיגיטציה. משרות שבדרישה היום, נמצאות בסכנת הכחדה למחרת.   ג׳יימס מקלאנטרה, מנהל תוכניות חינוכיות בקרן מאסטר קארד אומר כי ״ השקעה בהכשרת המורים ופיתוחם יכול בהחלט להשפיע על אלפי צעירים, בייחוד בקרב קהילות עם נקודת פתיחה קשה יותר״. מתוך כך – בניה של תוכניות הכשרה ברמה גבוה למורים  מהווה בהמון מובנים המפתח להגשמת החזון של אפריקה – הפיכה לכלכלה מתקדמת, מבוססת ידע. נוסף על כך, מורים לא מקנים רק ידע, ויכולות למידה, אלא גם מהווים סוכן חיברות של ערכים, חמלה, ולפיכך מהווים גורם קריטי בהתפתחותם הרגשית בזמנים מאתגרים אלה.   העולם השתנה, מורים כיום לא יכולים להכין את תלמידיהם לדרישות העולם על ידי הגשת מידע על כפית ושינון. יש לכונן פדגוגיה דינאמית, מבוססת חשיבה ביקורתית וחדשנית אשר תכין את התלמידים לעבר העולם האמיתי. כאשר צעירים מועצמים לשאול שאלות, ונתמכים למצוא פיתרונות יחודיים, הם מפתחים את היכולת לחשוב בצורה ביקורתית על המציאות. קידום של דיבייטים בכיתות הלימוד, פרוייקטים, והתנסויות מעשיות הם אלו אשר מאפשרות לתלמידים ליישם את התאוריות והידע שלמדו מהספרים.   בין הרבה קשיים, מגפת הקורונה גם דוחפת את עולם החינוך לעבר קדמה שטרם ידענו בעבר. הקושי והאתגר שאנו עומדים מולו כחברה מנווט את הספינה הגדולה ששמה ״פדגוגיה״ לעבר עולם חדש מופלא. כאשר יחזרו התלמידים לבתי הספר, אנו נזדקק למורים עם היכולות הנכונות בתפקיד, יותר מאי פעם. מיליונים של סטודנטים איבדו חודשים רבים של למידה, ויצטרכו לכפר על הזמן שאבד. ומצידנו, חייבים להבטיח שצעירים ירכשו את היכולות על מנת להצליח, ועל מנת לעשות זאת, צריך מורים.   (כתבה: James McIntyre צילום: Mastercard Foundation) לקרוא עוד >>

• סנגל: שינוי האקלים - הפרויקט שבא להציל את קהילת הפסטורליסטים בוקר אחד בחודש פברואר, במחוז קפירנה, סנגל, קפיה דיאלו הגיחה מאוהלה. היה זה יום שמח; נכדה החדש נולד לפני כיומיים. ״ילד יפייפה״ כך אמרה, ״למרות שהייתי רוצה שישקול קצת יותר״. לפי המסורת, המשפחה תחכה כשבעה ימים עד למתן שם לילוד. מוקפת בעדרי הבקר, הכבשים ועזים של משפחתה, עוזרת קפיה לביתה בשעת לידתה, בתוך אוהל בשטח הפתוח, רחוק מכל מרכז רפואי.  תרחיש זה לא חדש לקפיה, היא באה ממשפחה של מגדלי בקר שעוברת משטח מרעה אחד למשנהו, בהתאם לעונות השנה, יחד עם 800,000 עדרים בסנגל ומיליונים אחרים ברחבי הסאהל.   75% מהסאהל מורכב משטח יבש מדי לרעיית חיות, לכן היה עליהם להסתגל. עוברים עם עדריהם לאיזורים בהם יש מים זמינים ושטח עשביה שופעים, המסע אחרי המים והאוכל לא נפסק לעולם. אך בתקופה האחרונה העונות משתנות - הבצורות מגיעות מוקדם יותר בשנה, מה שמאלץ את קהילות הפסטורליסטים, דוגמת משפחתה של קפיה, לעבור מוקדם יותר לעבר שטחים בדרום המדינה, יחד עם רבים כמוהם.   כאן, שינוי אקלים הוא לא דעה, אלא עובדה. מציאות. העונות הגשומות הופכות קצרות יותר, והעונות היבשות מתארכות, לפעמים עד לתשעה חודשים מהשנה. מצב זה של חוסר במשאבים מייצר סכסוכים, ריבים על שטחים, ולעיתים גם שפיכות דמים.   למרות זאת, כפר בשם הימהדז׳ מציגים חזית אחרת. שם, מתקיים דיאלוג בין הקהילות, כזה שמקדם שיוויון חברתי לכל. ״אנחנו גורמים להם להיות מודעים לזכויות ולחובות שלהם״ הוועדות בכפרים מתווספות לעוד פעולות שננקטות על ידי ממשלת סנגל מ-2015, במסגרת פרויקט PAPS (Regional Sahel Pastoralism Support Project). הפרויקט, שבא לעזור לפתור מורכבויות ואתגרים שניצבים בפני הקהילות הנודדות, מתקיים בשש מדינות (בורקינה פאסו, צ׳אד, סנגל, מאלי, מאוריטניה, וניגר). מטרתו, להגן על המערכת הפסטורלית, על ידי שיפור ניהול המשאבים ובריאות חיות המשק, חיזוק גישה לשווקים, גיוון מקורות הכנסה לבתי אב פסטורליים, וניהול קונפליקטים. התוכנית נתמכת בכ-248 מיליון דולרים מהבנק העולמי דרך הרשות הבינלאומית לפיתוח (IDA). זו היא תוכנית פורצת דרך, לצפייה בסרטון על הפרויקט לחצו כאן (כתבה: Worldbank group צילום: Vincent Tremeau, World Bank)     לקרוא עוד >>

• קניה: בצל הבחירות בארצות הברית - היחסים עם קניה ומדינות רבות ביבשת בסימן שאלה בזמן שארצות הברית בוחרת את הנשיא הבא, בניירובי, עשרת אלפים קילומטרים משם, צופים במתח בכדי לדעת את התוצאה שעשויה בהחלט להשפיע על טיב יחסיה עם המעצמה האמריקנית.   לאורך מערכת הבחירות הנוכחית, מעט מאוד נאמר לגבי מדיניות החוץ של המועמדים ביחס ליבשת אפריקה. נראה כי התושב האמריקאי הממוצע לא רואה חשיבות רבה בעמדותיהם של המועמדים בנושא. יתרה מכך, יכול מאוד להיות כי חוסר ההתייחסות מצד המועמדים מהווה כרמז למדיניות החוץ שצפויה לנו בארבעת השנים הקרובות. כפי שנאמר ״America first״.   בכהונתו, לא ביקר טראמפ אף לא פעם אחת ביבשת, וגם יריבו הפוליטי ביידן רק רמז כי ארצות הברית תמשיך לעמוד ולהגן עם בנות בריתה על מנת לתמוך באינטרס האמריקאי. אמרה מעומעמת ביותר. למרות זאת, אפריקה היא עדיין יבשת מפתח לאינטרס האמריקאי, ששואף למנוע מסין להשתלט באופן מוחלט והכווין את המסחר. נוסף על כך, קיימת אינטראקציה מרובה בין אפריקה וארצות הברית בהקשר של לחימה בטרור, נושא מאוד מדובר בחברה האמריקאית.   בשנה שעברה, קניה וארצות הברית חתמו על הסכם ביטחון מחודש בין הממשלות, הסכם שנועד להעצים שיתוף פעולה בנושאי ביטחון אזרחי, ממשל ולחימה בשחיתות. זאת לפי מחלקת ההגנה של הממשלה הקנייתית. מצידו של טראמפ, לאורך כהונתו הוא היה מעוניין ביצירת קשרים עסקיים,מה שמתאים למדיניותו של אמריקה קודם. ופחות עיסוק בקידום ערכים כמו דמוקרטיה ומנהיגות חיובית, דוגמת ביידן ואובמה מה שמאפיין מצידם חברות מעמיקה יותר. כעת, עם קיומן של בחירות, כל היבשת, ומדינת קניה בפרט נושאים עיניים מערבה בציפייה לקבל חבר בבית הלבן, אם כי נראה שלא משנה מי יבחר, מדיניות החוץ צפויה להישאר בדלנית למדי מפאת המגיפה.    (כתבה: AGGREY MUTAMBO צילום: MICHAEL CIAGLO | GETTY IMAGES) לקרוא עוד >>

• ניגריה: אל תפסיקו את המוסיקה - שירים מפיחים חיים במחלקה הפסיכיאטרית בניגריה מעריכים כי אחוז הסובלים ממחלות נפש באפריקה נע בין 20 ל-30%. ככלל, יש פערים טיפוליים עצומים בתחום בריאות הנפש ברחבי אפריקה. יחד עם זאת, בית חולים בניגריה אחד אימץ תרפיה במוסיקה שעושה אימפקט חיובי. פעם עד פעמיים בחודש, מביא בולה אוטגביו צוות של זמרים ונגנים למחלקה הפסיכיאטרית. אוטגביו הבינה לפני כמה שנים שמטופלים רבים בבית החולים הרגישו בודדים למרות שמשפחתם מבקרת אותם באופן שכיח, והם מקבלים טיפול מקיף מצוות המקום. כמוסיקולוגית, אוטביו החלה להשתמש במוסיקה על מנת להגיע לליבם של המטופלים, דוגמת מטופל שהיה לא תגובתי כלל, וכתוצאה מהמוסיקה החל לנקוש באצבעותיו ולתקשר. ידוע כי לטיפול במוסיקה יש השפעה חיובית על הזיכרון והריכוז אומרת אוטביו ומוסיפה כי ״לפעמים אני רואה אותם בוכים, ואתה יכול לספר שיש אהבה שנובעת והולכת הלאה ברגע המיוחד הזה לעבר אהובי ליבם בבית״. ארגונים בינלאומיים רבים ואף מוסדות אקדמיים החלו לאמץ יותר ויותר את סוג זה של תרפיה, וככל שצתברים עדויות מחקריות ביעילותו, כך הוא גם הופך נגיש יותר.  לקרוא עוד >>

• אוגנדה: שכונות המצוקה נלחמות בשימוש בסמים בקרב ילדים באיזור ידוע לשמצה בשימוש סמים גבוה באוגנדה, קבוצה של גברים משתמשים בניסיונם וחווית ההתמכרות האישית שלהם לנסות לעזור לילדים לצאת מהמעגל האכזרי, ולכבוש פסגות חדשות.   כשהיה ילד בשנת 1983, החל מרק אוורי להשתמש בסמים בפעם הראשונה, תוך כדי שהיה מעורב כחייל במלחמת השיחרור של אוגנדה מהקולוניה הבריטית. היום, הוא משתמש בחוויה הקשה שלו כילד במלחמה שהכוון על ידי ההתמכרות שלו, כדי לעזור לנערים אחרים לא לעבור חוויה דומה. היום אוורי בן 48, עודנו משתמש בסמים, אך הוא גם חלק מקבוצה קטנה של גברים בשם ״דודי הרחובות״, שעוזרים ותומכים במכורים באיזור הסלאם בקמפאלה, בירת אוגנדה. ״אנשים מסתכלים על הסמים ולא על הבנאדם או על האנושיות שיש בו״ אומר אוורי. נוסף על כך,  מספר אוורי כי חוויית הגמילה שלו בשנת 2001 הובילה אותו לפתוח מרכז בשכונה שבו ילדי הרחוב ומבוגרים עם בעיות התמכרות יכולים למצוא נתיבים אחרים להבעה עצמית מעבר לשימוש בחומרים זולים ורעילים שנגישים להם בשכונה.   חסיפה נאקיבולי, נערה בת 17 שמשתמשת בקנאביס וצורכת דלק תעופתי, היא אחת מ-500 הילדים שמגיעים למרכז באופן קבוע. בשבילה, הגבלת השימוש שלה רק לשתי חומרים היא הצלחה. חסיפה מספרת שהתחילה את השימוש בגיל 13, והמרכז נתן לה את המקום לשנות את חייה.   נסתכל על הנתונים כדי לקבל תמונה רחבה: מחקר מצא כי 70% מצעירים במרכז וצפון אוגנדה צרכו בשלב כלשהו סמים, ויותר משליש מהם משתמשים בהם באופן קבוע. לאורך השנים, מלחמות הסמים שמתרחשות בארצות הברית מקבלות תהודה גם באפריקה, מה שמוביל לשינויים רבים בחוקים, לחץ ציבורי לאי-הפללה, ועצורים רבים במסגרת הרפורמות. ״דודי הרחובות״ כמו אחרים מאמינים שסמים צריכים להיות תחת חוקי אי-הפללה, והאכיפה צריכה להיות נפרדת מפשעים אמיתיים.   (כתבה: Caleb Okereke צילום: Katumba Badru Sultan/The Guardian) לקרוא עוד >>

Samsara explores the wonders of our world from the mundane to the miraculous, looking into the unfathomable reaches of humanity's spirituality and the human experience.

הפעם בחרתי להביא לבמה לינק לסרט דוקומנטרי, שמשנה את הנרטיב בעיני לגבי העולם בו אנחנו חיים. תהנו.

• לעדכן את פרטי ההרשמה לחצו כאן
  לביטול המנוי לדיוור לחצו כאן