לצפייה בדיוור בגרסת דפדפן

השבוע באפריקה

השבוע באפריקה: 8-15.6

השבוע באפריקה

סיכום שבועי של חדשות מהיבשת ממרכז אפריקה ע״ש תמר גולן באוניברסיטת בן גוריון

לוגו אפריקה

עורך: אדם רוטברד

  • זכויות אדם

    האו״ם על משבר הרעב במזרח אפריקה: מאגרי המזון לשעת חירום באתיופיה יאזלו בתוך שלושה שבועות

    בחודשים האחרונים סובל אזור מזרח אפריקה מבצורת קשה במספר מוקדים, מתוכם בדרום סודן כבר הוכרזה כבר באופן רשמי מגיפה, וסכנה נוספת מרחפת על צפון-מזרח ניגריה, קניה ותימן, אתיופיה וכן סומליה. הבצורת באזור אתיופיה פוגעת קשות באוכלוסייה הגובלת בסומליה, אולם השבוע הפך אסון הטבע גם למוקד מחלוקת בין גורמים פנים-מדינתיים לארגוני סיוע הפועלים במדינה.

    בכירים בממשל האתיופי הכחישו השבוע (ב׳) את טענת האו״ם על כך שמאגרי המזון של אתיופיה יאזלו בתוך שלושה שבועות. לטענת ה״World Food Program״ של האו״ם 7.8 מיליון איש במדינה ייפגעו כתוצאה מכך, אולם אתיופיה הגיבה לטענות וציינה שהמספר נמוך בהרה – 1.7 מיליון אזרחים. ״אנחנו מצפים מקהילת התורמים להיכנס ולמלא את החלל ואנחנו מלאי תקווה. אבל אם הם לא יפעלו כך, אנחנו נאלץ להשתמש בתקציב הפיתוח שלנו כדי לספק סיוע חירום לאנשינו״, טען השבוע בכיר אתיופי אשר מטפל בניהול סיכונים באסונות.

    דבריו של הבכיר מגיעים לאור דיווחים קודמים בעיתונות הבינלאומית על כך שלממשלה האתיופית אין את התקציב הדרוש כדי להתמודד עם המשבר בעצמה. למרות זאת מומחים טענו שפעילות הממשלה בנושא דווקא השתפרה לעומת התנהלותה במשברים קודמים. ״אתיופיה במצב קשה״, הוסיף ג׳ון אייליף מארגון World Food Program של האו״ם, ״האוכל בכל המדינה ייגמר עד סוף יוני. 7.8 מיליון אנשים אשר זקוקים לסיוע במזון לא יקבלו עד סוף החודש את הקצבת האוכל שלהם. לאחר מכן אנחנו לא יודעים מה יקרה. ללא מצרכי מזון בסיסיים, יצוצו בעיות של תת תזונה משום שאנשים לא יקבלו אוכל״.

    (כתבה: BBC, צילום: LorettaLynn, pixabay)

    לקרוא עוד >>
  • פוליטיקה

    ״על בני האיגבו לעזוב את הצפון בתוך שלושה חודשים״: חמישים שנה אחרי ביאפרה, מתחים אתניים בצפון מאיימים בשנית על תפיסת ״המדינה האחת״ בניגריה

    קואליציה של 16 ארגוני צעירים מצפון ניגריה הציבו בסוף השבוע שעבר (ד׳) אולטימטום בפני תושבי האזור בני קבוצת האיגבו, שמקורה בדרום-מזרח המדינה: עליהם להתפנות בתוך שלושה חודשים. אלה שיסרבו לעזוב, לטענת קואליציית הארגונים, עלולים להיות קורבן לצעירים משולהבים אשר יפגינו בעוצמה כנגד בני האיגבו שנותרו בצפון.

    האולטימטום של הקבוצות האזרחיות מגיע בעקבות אירועי 50 שנה למלחמת ביאפרה, אשר צוינו לאחרונה בדרום-מזרח ניגריה בה מתגוררים מרבית האיגבו. שווקים, בנקים, וכן בתי ספר באזור נסגרו כליל, והתושבים הכריזו על שביתה לציון הכרזת העצמאות של הביאפרה ולזכר קורבנות המלחמה. כתבים באזור דיווחו על כבישים שוממים בשעות הבוקר. ארגון IPOB (Indigenous People Of Biafra) ברך על הצלחת השביתה השקטה והשמירה על הסדר הציבורי, וציין שזוהי אינדיקציה למיאוס שחשים בני האיגבו מהפדרציה הניגרית – וכן לכך שהם מוכנים לעזוב את ניגריה.

     

    האירועים האחרונים בצפון מזכירים את מאורעות מלחמת האזרחים של הביאפרה בין השנים 1967-1970, במהלכה ניסו בני האיגבו לפרוש מניגריה ולהקים מדינה עצמאית. שנה לפני פרוץ המלחמה נאלצו האיגבו לברוח מצפון ניגריה כתוצאה מרדיפה מתמשכת נגדם, וכתוצאה מכך מנהיגים בדרום-מזרח ניגריה הכריזו על היפרדות מהמדינה במאי 1967, ועל ייסוד רפובליקת ביאפרה – לאחר שלטענתם דאז הממשלה נכשלה בהגנתה על בני האיגבו. ברטוריקה המזכירה את מאורעות אלה, קואליציית הצעירים בצפון ניגריה טענה שהשיח הבדלני של האיגבו בדרום-מזרח ניגריה פוגע בזכויותיהם של תושבים אחרים בצפון.

    תחת הכותרת ״האם מדיניות ״המדינה האחת״ של ניגריה נמצאת בסכנה״, בחר העיתון הגרמני ״דויטשה ולה״ להדגיש את המחלוקות הפנימיות בקרב האיגבו בדרום-מזרח ניגריה, תוך הצגה של תמונה מורכבת יותר. ״זקנים באזור זה הרחיקו עצמם מהצעירים״, ציין הכתב הגרמני אשר ציטט לאחר מכן את תושב הצפון אשר אינו נמנה עם בני האיגבו: ״זוהי תפיסת עולמים והם אינם מדברים מטעמם של כל הצפוניים (..) אנחנו והאיגבו חיים בהרמוניה. מעולם לא הבחנו בשום רמז מצידם להיפרדות מהמדינה. לפיכך הם (הצעירים) מדברים מטעם עצמם בלבד״. הכתב הוסיף וסיכם שזוהי תפיסת העולם הרווחת בקרב כל הקשישים בצפון ניגריה.

    מנהיגים מקומיים בצפון ניגריה מיהרו לגנות את האולטימטום. מושלים של 19 מדינות צפוניות בניגריה גינו את הקואליציה, וממשלת מדינת קאדונה בה התקיימה מסיבת העיתונאים והוכרז האולטימטום כבר הכריזה על פתיחת הליכים משפטיים נגד חברי הארגונים. יאמי אוסינבאיו, הנשיא בפועל של ניגריה אשר מחליף בתפקיד את בוחארי שנמצא בחופשת מחלה בלונדון, גינה את הארגונים וכינה את האולטימטום ״דבר שנאה״.

    (כתבה: punchng, צילום: Roy Luck, Flickr)

    לקרוא עוד >>
  • Diaspora

    נתוני האו״ם: ירידה משמעותית במספר הפליטים מהיבשת שנכנסו לאירופה בשנת 2017

    סוכנות ההגירה של האו״ם שחררה השבוע (ג׳) נתונים אודות מספר הפליטים מהיבשת אשר נכנסו עד כה השנה בשערי אירופה, ומהם עולה צניחה דרמטית ומשמעותית במספרם:  במחצית הראשונה של שנת 2017 נכנסו 35% ממספר הפליטים בתקופה המקבילה בשנה שעברה (73,189 לעומת 211,433 במחצית הראשונה של שנת 2016). מבין אלה שנכנסו השנה מרביתם (85%) הגיעו לחופי איטליה בעוד שהיתר ליוון, קפריסין וספרד.

    מהנתונים שמסר הארגון לתקשורת עולה שמספר הפליטים שנכנסו לאירופה דרך יוון צמח משמעותית, וזאת הודות להסכם החזרת פליטים סורים לטורקיה שחתם האיחוד האירופאי במרץ 2016. ההסכם הגיע זמן קצר אחרי ש״נתיב ההגירה הבלקני״, אשר סייע ליותר ממיליון פליטים להגיע לאירופה בשנת 2015, נחסם כליל. פבריס לגרי, ראש הFrontex (סוכנות הגבולות האירופאית) אישר השבוע לAFP שמדי יום 80 עד 100 פליטים מגיעים לחופי יוון, ״בעוד שלפני כן היו לנו 2,500 מדי יום״. לטענתו מבין הפליטים מעל ל- 40% מהם חצו את הים התיכון דרך אפריקה.

     

    במבט ממוקד יותר הקדיש ה״אקונומיסט״ כתבה נרחבת להאטת ההגירה מאריתראה, אולם הסיבה לכך איננה הטבה בשמירה על זכויות האדם אלא המכשולים שניצבים בפני אלה המבקשים לברוח. מספרם של הפליטים האריתראים אשר צלחו את המסע, לאורך הסהרה והים התיכון דרך סודן, ירד בהתמדה בשנים האחרונות. לטענת הUNHCR, נציבות הפליטים של האו״ם, מספר החוצים את הגבול צנח בכשני שליש בין השנים 2010 ל- 2016. לטענת מבריח אשר מצוטט בכתבה, הוא שלח בשנה שעברה 150 אריתראים דרך חרטום ללוב ומצרים, לעומת 300-400 בין השנים 2014-2015. 21,000 אריתראים הצליחו להגיע לאירופה בשנה שעברה, לעומת 39,000 בשנה שלפני כן.

    הכתבה של המגזין החשוב מנתה את הסיבות להאטה, ובראשן ממשלות באירופה אשר פעלו לפי רצון הבוחר והדרישה הגוברת להגבלת ההגירה ליבשת. האיחוד האירופאי, לטענת המגזין, הצליח לשכנע מדינות בהם עוברים המהגרים (מטורקיה ועד ניג׳ר) לסייע בהגבלת ההגירה. מלחמת האזרחים בלוב, וכן החשש מפני חטיפה בגבול המסוכן של אריתראה עם סודן, מנע מאריתראים רבים למצוא נתיב מילוט מוצלח מהמדינה.

    (כתבה: Usatoday, צילום: wikipedia)

    לקרוא עוד >>
  • פוליטיקה

    בחירות ברואנדה: פעילה חברתית תתמודד מול הנשיא קגאמה; יריביו חויבו לאשר פוסטים דרך ועדת הבחירות המרכזית

    נשיא רואנדה פול קגאמה יתמודד ב4 לאוגוסט בבחירות לנשיאות רואנדה, ונצחונו בדרך לקדנציה שלישית בת שבע שנים נראה מובטח. הוא ניצח את מערכת הבחירות הקודמת בשנת 2010 עם 93% מקולות הבוחרים, ולא היה אמור להתמודד בבחירות אלה על פי החוקה הרואנדית. אולם פסיקת בית המשפט בשנת 2015 אפשרה לו להתמודד לשתי קדנציות נוספות אשר עשויות להשאיר אותו בשלטון עד 2034.

    אל מול קגאמה וקדנציה שלישית ניצבים שני גורמים, האחד הם ארגוני זכויות אדם אשר מבקרים את אובדן חופש הביטוי במדינה, והשני הם המתמודדים נגדו ובראשם דייאן רוויגארה, בת 35, אשר הודיעה על כוונתה להתמודד מול הנשיא המכהן. יומיים לאחר מכן הודלפו לרשת תמונות שלה בעירום.  בראיון שקיימו עם סוכנות הידיעות איי.פי היא ציינה שאלה שהדליפו את התמונות ביקשו ״להרוג״ אותה במובן הפוליטי – בעוד היא מנסה לחשוף ולאמת את ההאשמות שלה נגד הממשלה.

    סיכוייה אמנם נמוכים, ורווגיארה עצמה אף מודה בכך שקגאמה שינה את פני המדינה מאז נבחר לראשונה לנשיאות בשנת 2000 ועוד קודם לכן שימש כסגן נשיא ושר ההגנה. ואולם רוויגארה מדברת בגלוי על הרדיפה של המשטר נגד אנשי אופוזיציה ואנשי תקשורת, וקוראת לסיים את קשר השתיקה בנושא זה. היא מעולם לא נבחרה לתפקיד ציבורי כלשהו ואף אינה משויכת למפלגה כלשהי. עד לשנת 2015 היא כלל לא הייתה מוכרת בציבור, עד שאביה הטייקון אסינפול רוויגארה נהרג במה שהמשטרה כינתה ״תאונת אופנוע״. משפחתו הטילה בכך ספק, וטוענת שה״תאונה״ התרחשה לאחר שאלה הפסיקו לעבוד בשיתוף פעולה צמוד עם הממשלה.

    תושב הבירה קיגאלי, אשר התראיין לכתבה של רשת ABC האמריקאית, הצהיר על תמיכתו במועמדת: ״במשך זמן רב אין לאף אחד זכות כאן לבקר את הממשלה, אפילו על החקיקה שלה. אנחנו צריכים  מישהי אשר תאפשר לאזרחים לדבר״. רוויגארה נולדה שנים ספורות לפני פרוץ הג׳נוסייד ברואנדה, ומשפחתה מקבוצת הטוטסי נאלצה לברוח לבורונדי השכנה ולאחר מכן לבלגיה וארצות הברית. דייאן חזרה לאחר מכן לרואנדה כדי להתמקד בעסקים המשפחתיים, בעודה מתרחקת מאור הזרקורים, אולם מותו של אביה שינה אותה: ״הוא עזר לעניים ולנחשלים. אבי רצה שכל הרואנדים יחיו יחדיו בשלום״.

    דייאן רוויגארה אינה המתמודדת היחידה. היא מצטרפת לשורה קטנה של מתמודדים עצמאיים, ביניהם העיתונאים פיליפ מפיימנה ופרנק הבינזה, מנהיג המפלגה הדמוקרטית הירוקה, האופוזיציה היחידה שמורשית על פי חוק ברואנדה. עבודת המטה של המתמודדים נגד קגאמה צפויה להיות קשה במיוחד: ועדת הבחירות המרכזית של רואנדה, אשר נבחרת ונשלטת על ידי הממשלה, הודיעה לאחרונה שכל המתמודדים יחויבו לאשר דרכה את הפוסטים של המתמודדים לקגאמה ברשתות החברתיות, וחשבונות המתמודדים שלא יעשו כך ייחסמו.

    (כתבה: Abcnews, צילום: Wikipedia)

    לקרוא עוד >>
  • נשים

    ״נשות הגורילות״: הנשים שמסייעות להציל את היונקים בסכנת הכחדה בקונגו

     הגארדיאן הבריטי פירסם אמש (ד׳) כתבה נרחבת על נשים ובפרט קורבנות אלימות מינית אשר מסייעות בימים אלה לארגונים במאמץ להציל יונקים מאזורי הלחימה בקונגו. האלימות המתמשכת הפכה את קונגו לאחת המדינות המסוכנות ביותר בעולם לנשים, ואולם סכסוכים בין קבוצות לצד ניסיונות ציד רבים מאיימים גם על חיות הבר בקונגו, ובמיוחד שימפנזות וגורילות, וכן בבונים. כך לדוגמא נמצא שבבונים החלו להיעלם בהדרגה ממושבם העיקרי בקונגו, וכן רק 3,800 גורילות נותרו במדינה.

    קבוצת נשים מנסות בימים אלה להציל את הקופים בקונגו, בעזרתם של ארגונים בינלאומיים. קבוצה של ארבעה ארגונים החלו לעבוד עם נשים מקומיות כדי לסייע בקידום שימור הקופים במדינה, דרך שירותי חינוך והעצמה, וכן שירותי בריאות ומזון לנשים בפרויקט. במילים אחרות מנסה הפרייקט להביא להפסקת ציד הקופים דרך סיפוק אלטרנטיבות באורחות החיים בקרב למשפחות – ובעיקר לנשים – אשר מתגוררות באזורי המחייה של הקופים, והתרגלו למחייה וכן פרנסה המבוססת על ניצול אותן חיות יונגות. אחד מהארגונים בקונגו מציע לנשים אשר פועלות בנושא הכנסה נוספת דרך מימון פרויקטים של יזמות עסקית.

     

    ״בחברה הקונגולזית בה שולטים הגברים, נשים מופלות באופן מסורתי לעומת גברים בתחומי החינוך ותעסוקה״, טוענת סאלי קוקס מייסדת הארגון ״ Bonobo Conservation Initiative״, ״בעזרת כלים והזדמנויות לשיפור איכות החיים והגדלת ההכנסה, אותן נשים חוות תהליך של העצמה״. פרויקטים להגדלת ההכנסה מסייעים להוריד את המעמסה הכספית ממשפחות, ובעיקר את הצורך להגדיל את ההכנסה דרך ציד קופים עבור מסחר. תהליך שכזה באם יצליח, לטענת הכתבה, יביא לשינוי קהילתי משמעותי.

    ״הציד מושרש עמוקות בהיסטוריה ובתרבות של אנשים המתגוררים באזור יערות הגשם במדינה, והסחר של בשר חיות השוכנות ביערות הוא עבור רבים מקור ההכנסה היחיד״, מוסיפה קוקס, ״בעוד שהצלחנו לשמר את הבבונים במספר אזורי מפתח, מיגור כל הציד הוא משימה קשה בהרבה״. לורנה קרדסו, מנהלת ארגון נוסף הפועל בתחום, מוסיפה על חשיבותן של הנשים: ״הן מנהלות את הבתים ואחראיות על חינוך הילדים. זה חיוני לשנות את תפיסתן של נשים כדי לשנות את החברה. אם היא (האישה) תסרב לבשל בשר ציד מהיערות, המשפחה תפסיק לצרוך את הבשר הזה בסופו של דבר״.

    (כתבה: גארדיאן, צילום: Wikipedia)

    לקרוא עוד >>
  • תרבות

    בגדים בלאגוס: בבירת האופנה של ניגריה, ״מסורת זה מגניב״

    וויזקיד הוא מאמני הפופ הניגרי המובילים במדינה אשר כובש את מצעדי הלהיטים ברחבי היבשת ואירופה. בקליפים שלו, שלעיתים נראים כאילו נלקחו משיר R&B בארצות הברית, מופיעות רקדניות בבגדים צמודים לצד בקבוקי שמפניה ומכוניות יקרות ונוצצות. אבל בעוד האלמנטים הללו מזכירים לנו את תרבות הצריכה המערבית, ובפרט האמריקאית, וויזקיד עבר שינוי לאחרונה כאשר עבר להופיע עם בגדים אפריקאים מסורתיים – אופנה חדשה בקרב בבירת האופנה לאגוס.

    בגדים אשר נועדו במקור לאנשים מבוגרים או לכאלה מהפריפריה הניגרית נכנסו לאחרונה לאופנה, וכך רבים החלו ללבוש לדוגמא את ה”Agbada”, בד בן שלוש שכבות שמקורו בקבוצת היורובה המקומית. חולצות מסורתיות וחסרות צווארון שמקושרות לאיגבו בדרום, וה”Babariga” – חולצה ארוכה אשר נלווה אליה כובע רקום וא-סימטרי של קבוצת ההאוסה בצפון. בשנים האחרונות אפשר היה להבחין בבגדים המסורתיים במשרדים ומועדוני לילה, חתונות ופגישות עסקיות. ״זה הדבר הכי חם עכשיו״, מוסיף וויזקיד בראיון למגזין Vogue, ״כאשר אני חוזר הביתה כל מה שאני לובש זה בדים אפריקאים. אני מקבל אותם מאזורים שונים בניגריה – צפון, מערב, דרום – ואז אני מערבב אותם״, אמר הזמר בן ה26.

    עם יותר מ-500 קבוצות אתניות במדינה ניגריה יכולה ליצור קטלוג די מרשים של בדים, סגנונות ותכשיטים מגוונים. גלוריה אודג׳קה, בעלת חנות בדים מסורתיים יוקרתית בלאגוס, מספרת ש״הדור הצעיר מתעניין בביגוד מסורתי והוא נראה איתו מדהים״, היא אומרת ומוסיפה, ״הבנים שלי לומדים בקנדה ובכל פעם שאני באה לבקר אותם הם אומרים, ׳בבקשה, אמא, תקני לנו קצת בדים. נמאס לנו מחולצות הטי-שרט של קנדה״.

    (כתבה: enca, צילום: enca)

    לקרוא עוד >>
play

    Mary Afi Usuah ‎– African Woman / ניגריה / 1978