-
|
חשש: אספקת המים באחת הערים הגדולות באפריקה עלולה להיגמר בספטמבר הקרוב
בירת קניה, ניירובי, חווה בימים אלה משבר מים גדול ומסוכן. העיר שמאכלסת 3.4 מיליון איש החלה לנקוט במדיניות הקצבת מים מאז ינואר האחרון, אולם ייתכן שגם הצעד הזה לא יספיק – כשישים אחוז מאוכלוסיית העיר סובלת כיום מאי אספקת מים סדירה, ועד ספטמבר הקרוב המים בעיר עשויים להיגמר.
בעיית המים של ניירובי נובעת בחלקה משתי עונות גשומות אחרונות אשר היו חלשות יחסית. מאוקטובר ועד דצמבר 2016 ירדו בעיר 266 מילימטר לעומת צפי ל-609 מ״מ. הגשמים בעונה השנייה, בין מרץ למאי 2017, החלו לרדת מאוחר מהמצופה וגם הם אכזבו בכמות המשקעים. ״ניירובי הייתה פעם מוצפת במים, אולם היא כבר לא כזאת. הנהרות התת-קרקעיים שלנו פשוט התייבשו״, אומרת לוסי מצ׳ריה, מהנדסת בתאגיד המים המקומי.
המחסור במים כבר נותן את אותותיו על האזרחים. לפני שבועות ספורים הודיעה עיריית ניירובי על התפרצותה של מגפת כולרה בעיר – בין הסיבות להתפרצות הייתה ״אספקה לא סדירה של מי שתייה״. מומחים מקומיים מנסים בינתיים למצוא פתרונות למשבר המים: אגירת מי גשמים בבניינים, שימוש מחודש במי תהום, מחזור מי קולחין (מי שפכים מביוב ופסולת תעשייתית אשר עברו תהליכי טיהור וסינון על מנת לבצע בהם שימוש חוזר).לטענת מומחים הפתרון הטוב ביותר הוא פיתוח ושימור מי השקיה ואדמות, ואספקת תמריצים בנושא לחקלאים. ואולם לטענת הגארדיאן הבריטי ״פתרונות אלה ידרשו צעדים דרסטיים״, וכלל לא בטוח שיצאו לפועל.
(כתבה: inhabitat, צילום: וויקיפדיה)
לקרוא עוד >> |
|
-
|
האם קבילה ילך?: המנהיג הקונגולזי מאריך את כהונתו – עד לא ידע
״ניו יורק טיימס״ פירסם השבוע (א׳) כתבה מקיפה על קונגו אשר נמצאת בימים אלה בעיצומו של משבר פוליטי וכלכלי. נשיאה בשש עשרה השנים האחרונות ג׳וזף קבילה מסרב לפנות את כיסאו, למרות שהיה אמור לעשות זאת בסוף ספטמבר האחרון על פי החוקה המקומית. ״מצב הרוח בקינשסה מתוח״, מציין כתב העיתון, ״האזרחים תוהים האם מר.קבילה יקבל עסקה שתאפשר לו להישאר בתפקיד עד סוף השנה, בעוד המדינה מתכוננת לבחירות״.
האסיפה הלאומית של הכנסייה האפיסקופלית בקונגו פוצצה בדצמבר האחרון את התוכנית להקים במדינה ממשלת מעבר עד לקיום בחירות בסוף 2017, ומאז פיזר קבילה את הקבינט וכן מינה כראש ממשלה את יריבו ברונו טשיבלה. בראיון שקיים לאחרונה לעיתון גרמני הצהיר הנשיא שהוא ״לא הבטיח דבר״, והוא לא מתכוון לפנות את הכיסא. חוסר הוודאות הפוליטית במדינה גבר לאחרונה עם הודעת אסיפת הבחירות הלאומית, אשר הצהירה שיהיה זה בלתי אפשרי לקיים את הבחירות מסיבות כלכליות (עלות הבחירות מוערכת ב1.8 מיליארד דולר) וכן ביטחונית (לחימה במחוז קסאי).
הכתבה המעמיקה עוברת לאחר מכן להיבטים הכלכליים של קונגו, ולשורשי העוני שלה. ״קונגו עשירה במשאבים טבעיים, היא יצואנית הנחושת הגדולה ביבשת ומקור חשוב של קולטן בו נעשה שימוש בסוללות נטענות ומכשירים סלולריים חכמים. יש לה כמות גדולה של יהלומים, זהב ונפט כמו גם אורניום״.
״עקב ירידת מחירי המחצבים ומדיניות לקויה, הצמיחה בקונגו ירדה משתי ספרות עד לפני שנים בודדות לשלושה אחוזים בלבד. ערכו של שער המטבע המקומי פחת בחצי, ומחירי הסחורות והמזון נסקו – ופגעו באיכות חייהם של האזרחים. חיילים, מורים, רופאים ופקידים במגזר הציבורי לא קיבלו משכורת כבר חודשים רבים״. בעוד המצב הכלכלי בקונגו רק מחמיר, קרן המטבע הבינלאומית איימה לאחרונה שהיא תפסיק את הזרמת הכספים הנחוצים לקונגו אם קבילה לא יסכים ללכת לבחירות.
(כתבה: ניו יורק טיימס, צילום: GovernmentZA, flickr)
לקרוא עוד >> |
|
-
|
שני מחקרים חדשים מנסים להסביר את מצבה הכלכלי של קונגו: ״רק 6% מהכנסות ממכרות מגיעות לתקציב המדינה״
מדוע הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו ממוקמת במקום ה176 מתוך 186 המדינות במדד הפיתוח האנושי של האו״ם? היא יצואנית הגומי הגדולה בעולם, מקור מוביל לייצוא קולטן ״בשווי של כעשרה מיליארד דולר״, עשירה במשאבים טבעיים. שני מחקרים חדשים של הארגונים “Global Witness” ו-“Congo Research Group” פורסמו לאחרונה, ומהם עולה שהמדינה לא מצליחה לגבות את הכנסותיה מהתעשיות המקומיות – ושהשחיתות השלטונית במדינה ממשיכה לגבות מחיר כבד מהאזרחים.
המציאות המתוארת במחקרים מכונה ״פרדוקס העוני״, והיא תולדה של שחיתות בהיקף גדול אשר מבטיחה שמעט מאוד מהכנסות המדינה ממינרלים ומשאבים טבעיים יעשו את דרכן חזרה לאזרחים. בין 2013 ל-2015, מציין הארגון, ההכנסות מתעשיית המכרות עמדו על 1.3 מיליארד דולר – כפליים מהכספים אותם השקיעה הממשלה מדי שנה בחינוך ובבריאות. הסיבה לפער הזה היא ״מכרות בבעלות המדינה שלא מתפקדים כראוי, מדיניות מס אטומה מצד הממשלה (..) רשתות של שחיתות שמקושרות למשטרו של ג׳וזף קבילה הנשיא״.
המחקר מתאר בפירוט את סיפורה של Gécamines, חברת כרייה ממשלתית, אשר מתוארת כארגון ״סגור וסודי בכל הקשור לניהול ההכנסות שלו״. בבעלות החברה 20 מכרות ברחבי המדינה ואולם היא איננה משלמת כל מס למשרד האוצר המקומי.
מחקר נוסף שפירסם הארגון “Congo Research Group” מצא שבבעלות ג׳וזף קבילה ומשפחתו יש יותר משמונים בתי עסק לאורכה של המדינה – בנוסף לכמאה רישיונות כרייה של יהלומים וזהב וכ70,000 אקרות של אדמה (פי עשר מגודלה של מנהטן). אחותו התאומה של ג׳וזף, ג׳יינט, היא אחת מבעלות השליטה העיקריות בחברת השירותים הסלולריים הגדולה ביותר במדינה – ובבעלות האח זואי גם כן מספר חברות שאחת מהן היא היצרנית הבלעדית של רישיונות נהיגה. השניים גם חברים בפרלמנט המקומי.
(כתבה: Quartz, צילום: Vimeo)
לקרוא עוד >> |
|
-
|
שינויים במבנה אליפות אפריקה לאומות: האם הכדורגל ינצח?
החל משנת 2019 יורחבו מספר המדינות המשתתפות באירוע הספורט הגדול ביותר באפריקה, אליפות אפריקה לאומות, מ16 ל-24 מדינות. שינוי נוסף ומשמעותי עליו הוחלט הוא הזזת התאריך של קיום התחרות, מינואר ופברואר לחודשי הקיץ – יוני ויולי. ההחלטות התקבלו לאחר המלצות של בכירי הכדורגל ביבשת באסיפה שהתקיימה במרוקו מוקדם יותר השבוע.
ואולם השינויים האחרונים מעלים מספר סימני שאלה גדולים. הגדול שבהם הוא המועד שנקבע לקיום התחרות, אשר אמנם מקביל לתחרויות וטורנירים אחרים של נבחרות (אליפות העולם, אליפות אירופה) אולם נופל על תנאי מזג אוויר בלתי אפשריים ברוב חלקי היבשת. כך לדוגמא בקמרון אשר אמורה לארח את אליפות אפריקה לאומות בשנת 2019, שיא העונה הגשומה הוא בין החודשים יוני לאוקטובר. גינאה, מארחת האליפות בשנת 2023, חווה מדי שנה גשמי מונסון הנמשכים מיוני ועד אוקטובר.
נראה שהמנצחים הגדולים בסיפור הם המועדונים האירופאים, אשר ישמחו על שינוי המועד של האליפות. עד כה נאלצו המועדונים להסתדר בחודש ינואר, שיא העונה הסדירה של המשחקים בליגות הבכירות, ללא השחקנים האפריקאים שיצאו למשחקי האליפות. מועדונים אירופאים רבים התלוננו על אובדן של שחקנים החתומים על חוזי עתק לתקופה של עד שישה שבועות.
בכל הנוגע להגדלת מספר המשתתפות טמונה בעיה נוספת: מסתמן שמעט מאוד מדינות ביבשת יוכלו לעמוד באירוח גדול יותר של קבוצות. קמרון שתארח את האליפות הקרובה כבר נאלצה לדחות שמועות על כך שהיא איננה עומדת בלוח הזמנים שקבעה לבניית אצטדיונים לאליפות. לכן גם התאחדות הכדורגל ביבשת שוקלת בימים אלה להעביר את הטורנירים, או את משחקי הגמר, אל מחוץ לאפריקה- כשארצות הברית קטאר או סין נמצאות בראש המדינות הפוטנציאליות.
(כתבה: Quartz, צילום: Ben Sutherland, Quartz)
לקרוא עוד >> |
|
-
|
כשהחיים מתרכזים סביב הגת: ההתמכרות לעלה מכרסמת בעתיד צעירי אתיופיה
אזרחי אתיופיה כבר לועסים עלי גת תקופה ארוכה. המנהג הזה היה עד לאחרונה נחלתם של אזורים מוסלמים בלבד – בהם נעשה בעלה הזה שימוש כדי לסייע למאמינים להתפלל במשך זמן רב, במיוחד בתקופת צום הרמדאן. בשנים האחרונות גידול וצריכת הגת התפשטו לקהלים ואזורי גידול חדשים, כמו מחוז אמהרה המכיל בעיקר אוכלוסייה נוצרית-אורתודוקסית, וכן באזורים הכפריים בהם צריכת הגת בקרב צעירים נעשית ללא ידיעת ההורים מחשש לעונש.
הדבר שמדאיג ביותר את הרשויות במדינה הוא מספרם הגובר של צעירים אשר לועסים כיום גת – כמחצית מהם לועסים בקביעות, כך לטענת מומחים אשר מגדירים זאת כמגיפה של ממש. החשש בקרב הממשלה כיום, אשר שולטת על כלכלת אתיופיה ביד רמה, הוא שההתמכרות לגת תהרוס את התוכניות להפוך את אתיופיה למדינה בעלת הכנסה ממוצעת בינונית בתוך פחות מעשר שנים.
למרות החשש הגת באתיופיה הוא חוקי, וימשיך להיות כך משום שהוא מקור הכנסה גדול של הממשלה. ברחבי אתיופיה יש כיום כחמישה מיליון דונם של אדמות גת, פי שלושה בהשוואה ללפני עשרים שנה. ההכנסות מהגידול עולות על אלה מכל גידול אחר במדינה, כולל קפה שנחשב למוצא הייצוא הבכיר באתיופיה.
ההתמכרות של צעירים לגת חושפת את הסיפור המלא והמורכב יותר של הכלכלה האתיופית, המתוארת פעמים רבות כנס של ממש. ללא מספיק מקומות עבודה לצעירים, הצעירים לועסים גת ״כדי להרוג זמן״.
שידגיף היילי, תובע ציבורי מגונדר שבצפון אתיופיה, מציין שמדובר בבעיה עצומה – ושהצריכה נעשית במאורות גת, הרחק מעיני הציבור הרחב. ״התופעה נובעת מאבטלה (..) זה רע להתפתחות הכלכלית של אתיופיה מפני שהמשתמשים נעשים עצלנים, לא יצרניים, והם פוגעים לעצמם בבריאות״.
(כתבה: ניו יורק טיימס, צילום: וויקיפדיה)
לקרוא עוד >> |
|
-
|
פעילות לא חוקית וחוסר שקיפות: טנזניה קנסה חברת כרייה בריטית ב190 מיליארד דולר
העתיד של חברת הכרייה הגדולה ביותר בטנזניה לוט בערפל לאחר קנסות עצומים שהטילה ממשלת טנזניה על בית העסק האנגלי. חברת Acacia נקנסה בשל מה שמכונה ״פעילות לא חוקית״ ואי מסירה של מידע אודות הכנסות החברה מייצוא המינרלים בין השנים 2000 ל-2017.
הקנס התחלק בין 40 מיליארד דולר כתוצאה ממיסים שלא שולמו וכן 150 מיליארד על ריביות וקנסות שהוטלו על החברה. לטענת נשיא המדינה, ג׳ון מגופולי, פעילות Acacia במדינה היא ״סוג של ניצול״.
עדיין לא ברור איך החברה הבריטית תעמוד בקנס הכבד, פי 40 מהכנסות החברה בשנה שעברה. מניות החברה ירדו באופן מתמשך מאז פרסום ועדת החקירה המקומית בנושא בחודש שעבר, אולם מאז היוודע דבר הקנס התרסקה החברה בשוק המניות. Acacia מצידה טענה שהיא ״חשפה באופן שקוף ומלא את הכנסותיה״ וכן הזהירה שכ40 אלף משרות נמצאות בסכנה עקב ההחלטה.
(כתבה: Quartz, צילום: וויקיפדיה)
לקרוא עוד >> |
|
|