-
|
התקוממות המיעוט דובר האנגלית בקמרון: לפחות 17 הרוגים בעימותים מול כוחות הביטחון; הפורשים הכריזו על הקמת ״רפובליקת אמבזוניה״
העימותים בין דוברי האנגלית בקמרון לבין כוחות הביטחון מתקיימים כבר מזה תקופה ארוכה, אולם הגיעו בשבוע האחרון לנקודת רתיחה: לטענת ארגוני זכויות אדם במדינה לפחות 17 מפגינים נהרגו ביום א׳ כאשר כוחות הביטחון פתחו באש על מפגינים שקראו לעצמאות האזור של דוברי האנגלית במדינה, בו מתגוררים כשמונה מיליון בני אדם.
כמו בסכסוכים פנימיים רבים ביבשת, למורשת הקולוניאלית יש חלק לא קטן בהיסטוריה העכשווית של קמרון. בגבולותיה כיום, קמרון הינה תולדה של הסכם שנחתם בין המעצמות הבריטיות לצרפתיות: קמרון הבריטית לשעבר (דרום קמרון) קיבלה את עצמאותה מבריטניה בראשון לאוקטובר 1961, ומיד התאחדה עם קמרון הבריטית אשר קיבלה עצמאות כשנה קודם לכן. לכן גם ההפגנות השבוע בתאריך סמלי זה.
בעת העצמאות מבריטניה, המחוזות האנגליים קיבלו אולטימטום מהאו״ם: הצטרפות לניגריה או קמרון כחלק מפדרציה. חלקה הגדול של קמרון המודרנית נשלט על ידי צרפת, בעוד שמיעוט בצפון ודרום מערב המדינה על ידי בריטניה. (על ההיסטוריה של המחוזות האנגליים אפשר לקרוא בהרחבה כאן)
הממשלה, מערכת החינוך וכן המשפט במדינה נשלטים כיום על ידי הרוב דוברי האנגלית. ואולם בשנות האחרונות התרבו המתחים במחוזות האנגלופונים במדינה, אשר מהווים כ20% מאוכלוסיית המדינה. דוברי האנגלית במדינה טוענים להדרה ואפלייה מצד הרוב דוברי הצרפתית. לטענתם הם מתקשים למצוא תעסוקה במדינה, כתוצאה מידיעתם החלקית את השפה הצרפתית.
לאחר הפגנות שהתקיימו בסוף ספטמבר, המפגינים גדשו את רחובות הערים האנגלופוניות בצפון-מערב ודרום-מערב המדינה, בתאריך הסמלי של הראשון לאוקטובר בו גם הכריזו על עצמאות סמלית מקמרון. הם ניסו להניף ברחובות את דגל קמרון הדרומית, Ambazonia, כאקט סמלי לעצמאות אולם נתקלו בכוחות הביטחון אשר הגיעו לעצור את ההפגנות. המדינה אותה הפורשים מבקשים להקים נקראת על שם נהר מונגו, אשר נחשב לגבול הטבעי בין רפובליקת קמרון למחוזות האנגולופוניים בדרום-מערב המדינה.
(כתבה: אל ג׳אזירה, צילום: וויקיפדיה)
לקרוא עוד >> |
|
-
|
מחלוקת בוועדת הבחירות המרכזית מונעת את קיום הבחירות מחדש בקניה: נמשיכים העימותים בין כוחות הביטחון למפגיני האופוזיציה
״סיכוייה של קניה לקיים מחדש את הבחירות לנשיאות שבוטלו בחודש שעבר פחתו. תיקוני חקיקה שהוצעו על ידי מפלגת השלטון הרחיבו את הפילוג בוועדה המארגנת את הבחירות״. כך מצטט השבוע (ב׳) אתר החדשות Bloomerg את אחד מבכירי הוועדה בקניה. לטענת הבכיר בין חברי הוועדה קיימת מחלוקת, מאחר שחלקם מסרבים לקחת חלק בארגון הבחירות המיועדות ללא שינויים מהותיים בהרכב הוועדה. לטענת הבכיר, השינויים אותם מבקש הנשיא אורו קנייטה להחיל יעבירו את השליטה על הוועדה לידי “Jubilee Party” , מפלגת השלטון.
מפלגת האופוזיציה בראשות ריילה אודינגה (National Super Alliance ,NASA) עזבה בסוף השבוע שעבר (ה׳) את המשא ומתן לקיום הבחירות מחדש בתאריך שנקבע ל26 לאוקטובר, וטענה שהשינויים שמפלגת השלטון מנסה להחיל יהפכו את הוועדה ל״ברווז צולע״. חלק מהשינויים פורסמו בהרחבה בעיתון הקנייתי ״Daily Nation״. אודינגה המשיך השבוע לקרוא לתומכיו לצאת לרחובות ולהפגין, בדרישה להתפטרות של מספר חברי וועדת הבחירות – בעוד קנייטה מציע להשאיר את חברי הוועדה ולאפשר בחירה מחדש של היו״ר.
בעוד שני הצדדים חותרים תחת הרכב הוועדה ופעילותה, מספר גורמים זרים ביקרו השבוע את האופוזיציה והקואליציה בקניה וקראו לצדדים להפסיק את הביקורת כלפי הוועדה. ״אנחנו מודאגים מההידרדרות באקלים הפוליטי והשפעתו על ההכנות לבחירות המיועדות״, נכתב בהצהרה, ״אל תשתקו את פעילות הוועדה. לא יהיה אפשר להרכיב מחדש את הוועדה באופן שירצה את כל הצדדים״. שגריר ארה״ב בקניה, רוברט גודק, הוסיף וביקר את מחוקקי מפלגת השלטון בפרלמנט על כוונתם לשנות בתקופה רגישה שכזו את החוקים האלקטרולים במדינה.
(כתבה: בלומברג, צילום: וויקיפדיה)
לקרוא עוד >> |
|
-
|
הבחירות לנשיאות ופרלמנט ליבריה יתקיימו בשבוע הבא: מבחן חשוב לאחת הדמוקרטיות הוותיקות ביבשת
אם הבחירות בשבוע הבא (יום ג׳) יתקיימו כסדרן, זאת תהיה הפעם הראשונה בליבריה מזה תקופה ארוכה בה נשיאה אשר נבחרה בדרכים דמוקרטיות – אלן ג'ונסון סירליף, אשר סיימה את מכסת הקדנציות המותרת בחוקה – תעביר את השלטון למועמד הנבחר בצורה דומה. שלושת קודמיה בתפקיד לא הגיעו לשלטון בדרכי שלום או דרך רצון העם: התקוממות אלימה (צ׳רלס טיילור), הפיכה (סמואל דו) והחלפה בתפקיד כתוצאה ממותו של נשיא מכהן (וויליאם טולברט). בעוד טיילור סיים את חייו בכלא, דו וטולברט נרצחו.
סירליף סייעה רבות לקידום ליבריה לאחר מלחמת האזרחים אולם מבקריה טוענים שלא עשתה מספיק כדי להחיות את מדינתה. היא זכתה להערכה רבה בגלל הרפורמה שערכה במערכת הביטחון במדינה, בשל הסכם השלום השברירי בשנת 2003 לו היו שותפים ארגוני נשים, בהם ג׳ונסון הייתה פעילה וגם זכתה בפרס נובל לשלום בשנת 2011, הסכם אשר הביא לסיום מלחמת האזרחים במדינה. היא גם הייתה אחראית לקבלת הקלות בחוב לאומי של מעל 4 מיליארד דולר, וכן בנייה מחדש של כבישים במדינה.
מבקריה טוענים שהיא כשלה ניסיון לייצב את הכלכלה המוכה של ליבריה, לא הצליחה להילחם בשחיתות הממשלתית וכן בקידום מערכות החינוך והבריאות. מחקרו של כתב הוושינגטון פוסט, רוברט ניג׳אי פיליי – בעצמו אקדמאי מליבריה, מגלה שהזנחתה את מערכת הבריאות הקשתה על יכולת השליטה שלה על ליבריה בזמן התפרצות מגיפת האבולה במדינה, בין השנים 2014-2015. מאמרו של פיליי על הבחירות פורסם בגיליון כתב העת האקדמי, “Review Of African Political Economy״.
את מקומה של סירליף במפלגת השלטון יחליף בהתמודדות סגן הנשיא שלה, ג׳וזף בוקאי (UP, Union Party). כדורגלן העבר של ליבריה, ג׳ורג׳ וואה, הוא ממועמדי האופוזיציה העיקריים במפלגת Congress for Democratic Change (CDC). לקראת הבחירות כרת וואה ברית פוליטית עם אשתו לשעבר של צ׳ארלס טיילור, הסנטורית המקומית ג׳יוול הווארד-טיילור. על פי כל ההערכות בוקאי וכן וואה יתמודדו בסיבוב השני של הבחירות, מאחר ועל פי החוקה המקומית על מועמד לנשיאות לזכות ברוב מוחלט של 50% כדי לזכות.
(כתבה: וושינגטון פוסט, צילום: וויקיפדיה)
לקרוא עוד >> |
|
-
|
מחזקת את קשריה ביבשת: טורקיה בסומליה את בסיסה הצבאי הגדול ביותר מעבר לים
טורקיה השיקה בסוף השבוע שעבר (שבת) את בסיסה הצבאי הגדול ביותר מעבר לים, בסומליה שבקרן אפריקה, בצעד אשר מסמל את קשריה החזקים את המדינה וכן את רצונה לחזק את קשריה האסטרטגיים ביבשת. עלות הקמת הבסיס עמדה על כחמישים מיליון דולר, והוא עתיד להוות מרכז הכשרה ליותר מעשרת אלפים חיילים.
הצעד הטורקי נתפס כחלק מאמץ טורקי למסד ולבנות מחדש את כוחות השיטור והצבא בסומליה, לסייע במלחמה מול ארגון הטרור אל-שבאב, וכן לסייע בהרחבת סמכות הממשלה לאזורים וערים נרחבים יותר בסומליה (על פי טבלה שפורסמה באתר Quartz סומליה שולטת כיום רק ב58 מתוך 92 המחוזות במדינה). בסיס בסומליה הושק בנקודת זמן קריטית למדינה, לאור הדד ליין של האיחוד האפריקאי להוצאת כוחותיו מהמדינה בשנת 2020.
המעורבות הגוברת של טורקיה בסומליה סייעה בשינוי מהותי במדינה, ומעורבות זו היא בין הגורמים העיקריים לשיפורים הרבים בסומליה של התקופה האחרונה, בתשתיות הבריאות והחינוך וכך הסחר. טורקיה העבירה כבר מיליוני דולרים דרך סיוע הומניטרי לסומליה, והייתה שחקנית מרכזית בסיוע למדינה במהלך המגיפה של שנת 2011 אשר הביאה למותם של 250 אלף בני אדם. נשיא טורקיה רג׳פ טאיפ ארדואן הקים בבירה מוגדישו את השגרירות הטורקית הגדולה ביותר בעולם, לצד בתי ספר מסגדים ובתי חולים – כולל המרכז הרפואי הגדול ביותר במדינה. מאז 2009 הרחיבה טורקיה את נציבותיה הדיפלומטיות ביבשת, מ12 ל39 נציבויות. חברת התעופה ״טורקיש איירליינס״ צפויה לטוס לקיים טיסות סדירות ללא פחות מ52 מוקדים ביבשת עד לסוף 2017.
(כתבה: Quartz, צילום: אתר הקרמלין)
לקרוא עוד >> |
|
|