לצפייה בדיוור בגרסת דפדפן

• 98% הצביעו לקנייטה, מיליונים נשארו בבתים: האם תצליח קניה לצאת לדרך חדשה? כצפוי הודיעה השבוע (ב׳) וועדת הבחירות המרכזית על ניצחונו של נשיא קניה המכהן, אוהורו קנייטה, עם 98% מהקולות (7.4 מיליון מצביעים). קנייטה, בנו של נשיאה הראשון של קניה, נותר ללא מתחרים רציניים לאחר פרישתו של מועמד האופוזיציה ריילה אודינגה כשבועיים לפני הבחירות.   האחרון דרש מקצה שיפורים ותיקונים בוועדת הבחירות המרכזית, בעקבות פסיקת בית המשפט העליון בתחילת ספטמבר אשר ביקר בחריפות את ההליכים שהתבצעו בוועדה. לאחר שהכשלים לא תוקנו קרא קנייטה למצביעיו להחרים את הבחירות. רק 34% מהמצביעים הלכו לקלפיות בפעם השנייה, ובארבעה מחוזות במערב המדינה (אחד ממעוזיה העיקריים של האופוזיציה) לא התקיימו כלל בחירות עקב עימותים. בקלפיות נוספות חסמו מפגינים את הכבישים הסמוכים ואף התעמתו עם כוחות המשטרה בקלפיות עצמן. בשל האירועים דחתה בתחילה ועדת הבחירות את ההכרזה על המנצח אך לאחר מכן ביטלה את התוצאות בקלפיות הסוררות בטענה שהתוצאה הסופית לא תושפע מההצבעה בקלפיות אלה.   הזרקור מופנה כעת לעבר אודינגה ותוכניותיו, לאחר שהמועמד לשעבר הודיע שמפלגתו NASA נוטשת את הזירה הפוליטית והופכת לתנועת התקוממות. לטענת העיתון הקנייתי “The Standard” המפלגה מתכוונת לגייס המונים ברחובות בדרישה לקיים בחירות נוספות 90 יום דרך מה שהמפלגה מכנה ״התנגדות אזרחית בלתי אלימה״. אודינגה הודיעה על הקמת ״אסיפה עממית״ אשר תדאג ליישם חרמות כלכליים, לארגן את ההפגנות, ולפעול ליישום שינויים בחוקה. ״אם הצדק לא מגיע לעם, לא יהיה לממשלה הזו שקט״, הצהיר אודינגה בעצרת בבירה ביום שני האחרון. (כתבה: The Standard, צילום: OxPol – University of Oxford) לקרוא עוד >>

• בשל חשד לאי סדרים: בית המשפט העליון בליבריה עצר את ההכנות לסיבוב השני בבחירות לנשיאות כדורגלן העבר ג׳ורג׳ וואה וסגן הנשיא ג׳וזף בואקאי היו אמורים להתמודד בשבוע הבא (ג׳) בסיבוב השני של הבחירות לנשיאות ליבריה, אך עתירה של המועמד שזכה במקום השלישי של הסיבוב הראשון הביאה את בית המשפט העליון במדינה להכריז על עצירת ההכנות להתמודדות, עד לבדיקה מעמיקה של הסוגיה.   לטענת העותר, צ׳ארלס בומסקינה, הבחירות אופיינו ב״אי סדרים מסיביים ומרמה״ וכללו לדידו גם קלפיות שנפתחו באיחור ולכן רבים ממצביעיו לא יכלו לממש את זכותם. טענותיו גובו על ידי שתי מפלגות נוספות, זו של הנשיאה המכהנת אלן ג׳ונסון-סירלף וזו של סגן הנשיא בואקאי. האופוזיציה בליבריה האשימה בשבועות האחרונים את ג'ונסון סירליף בכך שניסתה להשפיע על הבחירות, משום שהיחסים בינה לסגן נשיאה בואקאי המתמודד בבחירות אינם טובים. ג׳ונסון-סירלף אף תועדה נפגשת עם ועדת הבחירות בימים שלפני פתיחת הקלפיות. על אף הטענות משקיפים בינלאומיים אשר פיקחו על הסיבוב הקודם לא התלוננו על בעיות משמעותיות, אולם חלקם הצביעו על מספר אי סדרים. בחירות אלה הן הפעם הראשונה שליבריה מצליחה להעביר שלטון בהליכים דמוקרטיים מאז 1944.   בהחלטה שפרסם בית המשפט העליון ביקשו השופטים מוועדת הבחירות המרכזית להגיב על טענות העותרים עד היום (חמישי) וכן ביקש מהמפלגות העותרות להגיש לבית המשפט מסמכים המוכיחים את טענותיהם. (כתבה: גארדיאן, צילום: USAID, פליקר) לקרוא עוד >>

• הראשונה לעזוב: בורונדי פורשת מבית הדין הבינלאומי לפשעי מלחמה בורונדי חוללה בסוף השבוע שעבר (שבת) היסטוריה כאשר הייתה למדינה הראשונה שפורשת מבית הדין הבינלאומי לפשעי מלחמה, אשר נוסד לפני 15 שנה במטרה להעמיד פושעי מלחמה למשפט. שתי מדינות נוספות, אוגנדה וקניה, הודיעו לאחרונה על כוונתן להצטרף לבורונדי אולם טרם יישמו את הצהרותיהן. דרום אפריקה וגמביה, אשר הצהירו על עזיבתן גם כן, חזרו בהן בסופו של דבר.   ״בית הדין הוכיח את עצמו ככלי וכנשק פוליטי שהמערב עושה בו שימוש כדי לשעבד אומות אחרות״, ציין דובר נשיא בורונדי, ״זאת גאווה גדולה לבורונדי משום שהיא בכך מגנה על הריבונות והגאווה הלאומית שלה״. ארגוני זכויות אדם הביעו חשש ממה שנראה כמכה קשה למשפט הבינלאומי. ״ההחלטה של בורונדי לסגת מאמנת רומא (חוקת בית הדין הפלילי-הבינלאומי – א.ר) מגיעה בעת בה המכונה ממשיכה להרוג אזרחים במדינה, והיא פטורה כעת מעונש״, טען למברט ניגאורה המשמש כנשיא הוועדה החוקרת את בורונדי בבית הדין, ״היום הצדק בבורונדי, כך הוא לכאורה נקרא, איבד קשר עם הסביבה. הוא הפך למכשיר של דיכוי והשתקת קולות״. הוועדה חוקרת בימים אלה את האלימות שפרצה במדינה בעקבות החלטת הנשיא פייר נקורונזיזה להתמודד לקדנציה שלישית בשנת 2015.   בכירים בבית הדין ציינו שעזיבת בורונדי לא תשפיע על החקירות המתנהלות נגדה מאז אפריל 2016, אשר מתמקדות גם בפשעים נגד האנושות שהמדינה ביצעה לכאורה ברפובליקה המרכז אפריקאית. החקירה החלה לאור דיווחים על ״הרג, כליאה, עינוי, אונס וסוגים אחרים של עבירות מיניות, כמו גם מקרים של אזרחים שנעלמו״.ֿ (כתבה: גארדיאן, צילום: אתר בית הדין) לקרוא עוד >>

• מחאה נדירה נגד השלטון: תלמידים באסמרה הפגינו נגד התערבות הממשלה האריתראית במערכת החינוך המוסלמית; 28 הרוגים מירי כוחות הביטחון תלמידים באסמרה הפגינו השבוע (ג׳) ברחובות הבירה במחאה על התערבות הממשלה בבית ספר מוסלמי הממומן על ידי הקהילה המקומית. בית הספר, ״דאי אל איסלאם״, נחשב לאחד מהטובים באסמרה המספק חינוך דתי וחילוני. מנהל בית הספר נעצר לאחרונה ביחד עם חברי ההנהלה נוספים לאחר שהתנגדו לכוונת הממשלה לבצע רגולציה ואכיפה של התכנים בבית הספר.   באחת מרשתות החדשות נראה מנהל בית הספר, חאג׳ מוסא מוחמד נור, מדבר מול מצלמה לפני שנעצר; בסרטון הוא מספר שהרשויות ביקשו ממנו להפסיק את החינוך הדתי, לאסור על עטיית חיג׳אב וכן להפסיק את ההפרדה בין גברים לנשים בבית הספר. זמן קצר לאחר מכן החלו להופיע ברשתות החברתיות דיווחים על הפגנות בבירה, וכן על ירי של כוחות המשטרה על מפגינים. שגרירות ארה״ב במדינה דיווחה גם היא על הפגנות וכן על יריות שנורו, אולם מקורן לא היה ידוע. על פי “Raio Erene”, תחנת רדיו המנוהלת על ידי עיתונאים אריתראים גולים המתגוררים בפריז, יותר ממאה תלמידים השתתפו בהפגנה לפני שזו פוזרה בכוח. על פי אל ג׳אזירה כ28 מפגינים נהרגו מירי הכוחות.   אתר האינטרנט האריתראי ”asmarino״ סיפק השבוע רקע חשוב על מדיניות החינוך בה נוקטת הממשלה בשנים האחרונות. משרד החינוך המקומי הגה, באמצע 2014, תוכנית להעביר את כל מוסדות החינוך במדינה לניהול ומימון של הקהילה. כאשר הוצגה התוכנית למנהלי בתי הספר אלה התנגדו לה בגלל הקשיים הכלכליים של אזרחי המדינה אשר יקשו עליהם לעמוד בעלויות בתי הספר. המדינה דחתה את הביקורת, ובית הספר ״דאי אל איסלאם״ היה אמור להיות אחד הנפגעים העיקריים. (כתבה: okayafrica, צילום: Madote) לקרוא עוד >>

• המחיר הכבד של מדיניות האיחוד האירופאי: איך אירופה העבירה את משבר הפליטים למדינות צפון אפריקה? משהו קרה למסע הקטלני אותו נהגו לעבור פליטים, מהים התיכון למדינות אירופה: הוא פסק כמעט לחלוטין. מספר הפליטים שהגיעו אל חופי אירופה בקיץ האחרון, בהשוואה לקיץ הקודם, ירד בשיעור ניכר של 70%.   איך זה קרה? מנהיגי אירופה לא ביקשו לפתור אלא לייצא את הבעיה שלהם למקומות אחרים על כדור הארץ, ותחת מחיר כבד: שיבוש משימות ההצלה ההומניטריות בים התיכון, מתן סיוע אירופאי למדינות צפון אפריקה אשר חוסמות את היציאה של פליטים ממדינותיהן, ובעיקר מימון האיחוד האירופאי את תוכנית האו״ם להחזרת פליטים בלוב. הכתבה של הגארדיאן הבריטי חושפת את ההשלכות של מדיניות אירופה, אשר החלה סדרת תחקירים בהם משתתפים שישה עיתונים אירופאים. האיחוד האירופאי הקים קרן מיוחדת בשנת 2015 אשר הציעה 2 מיליארד דולר למדינות האם של פליטים במטרה שאלה יקבלו אליהן מהגרים לא חוקיים, וכן כדי שאלה ימנעו מהפליטים לעזוב.   התוכנית מיושמת כיום ב26 מדינות אולם לטענת מבקריה על האיחוד לפרט את ההוצאות הכספיות של הקרן, כך לטענת דו״ח של קונפדרציית ״אוקספם״, אשר ביקר את אי השקיפות של האיחוד והיעדר קביעת מטרות בתוכניות הפיתוח של הקרן. הסכמים נוספים נחתמו עם חמש מדינות (ניג׳ר, מאלי, ניגריה, סנגל ואתיופיה) אשר מתנים קבלת סיוע מהאיחוד ביישום מדיניות האיחוד להחזרת מהגרים לא רצויים אשר גורשו מאירופה. חלק מהביקורות הפנו אצבע מאשימה כלפי אירופה אשר ״משחדת״ מדינות עניות כדי שאלה יעשו עבורן את ניהול הגבולות, וכן על כך שהיא מסייעת למשטרים רודניים כמו בסודן. מדיניות האיחוד בלוב זכתה גם היא לביקורת רבה לאור דו״חות מחרידים שפורסמו לאחרונה אשר העידו על פליטים אשר נאנסו והוכו, שועבדו, במה שזכה בתקשורת הבינלאומית לכינוי ״עבדות מודרנית״. (כתבה: גארדיאן, צילום: וויקיפדיה)   לקרוא עוד >>

• ביד חזקה ובזרוע נטויה: רואנדה אוכפת את האיסור על שקיות פלסטיק בשנים האחרונות זכתה רואנדה לסיקור רב בשל האיסור שיישמה על ייבוא או ייצור ושימוש בשקיות וקופסאות פלסטיק. היא אחת מארבעים מדינות אשר אוכפות את איסור זה, בדומה לסין צרפת ואיטליה, אולם רואנדה מייחדת את עצמה באכיפה: ״נשאים״ של מוצרי פלסטיק עלולים להיקנס או להיכלא. חלקם יידרשו להתנצל באופן פומבי על מעשיהם.   כך מתאר הניו יורק טיימס השבוע את איש רשות ההגירה של רואנדה, אשר מראה סרטון מהטלפון הסלולרי שלו בו נראית אישה שזה עתה נתפסה עם שקיות פלסטיק כרוכות מסביב לזרועה. היא נראית ממררת בבכי, מתנצלת מספר פעמים, מנסה להסתתר מהמצלמה, ״כאילו שהיא סוחרת סמים שנתפסה זה עתה במבצע עוקץ בטלוויזיה״. ״מבריחי פלסטיק״ עלולים להיכלא לתקופה של עד שישה חודשים, חנויות נסגרו או נקנסו ובעליהן נדרשו לכתוב מכתבי התנצלות פומביים.   הסובלנות המועטה כלפי פלסטיק משתלמת לרואנדה ברמה הסביבתית: רחובות הבירה קיגאלי, וערים נוספות במדינה, הפכו לנקיות יותר. גברים ונשים, ביניהם אפילו נשיא רואנדה פול קגאמה, מצטווים להירתם למאמץ הלאומי פעם בחודש דרך תכניות ״ניקיון שכונות״ של הקהילה. ברחבי המדינה פרושים ״סוכנים סמויים״ אשר מדווחים לרשויות החוק על מכירה או שימוש בלתי חוקי בפלסטיק.   התוצאות בשטח ניכרות אולם קשה מאוד לשכפל אותן אל מחוץ למדינה. בארצות הברית וגם באירופה, לדוגמא, מתנהל זה שנים ויכוח ערני בין פעילי איכות סביבה לנציגי תעשיית הפלסטיק, והאחרונים טוענים ששקיות מחומרים חלופיים, כמו בד לדוגמא, אינם ידידותיים לסביבה כמו שנהוג לחשוב. (כתבה: ניו יורק טיימס, צילום: Roving Gastronome) לקרוא עוד >>

• לעדכן את פרטי ההרשמה לחצו כאן
  לביטול המנוי לדיוור לחצו כאן