לצפייה בדיוור בגרסת דפדפן

השבוע באפריקה

30.11-7.12

השבוע באפריקה

סיכום שבועי של חדשות מהיבשת ממרכז אפריקה ע״ש תמר גולן באוניברסיטת בן גוריון

לוגו אפריקה

עורך: אדם רוטברד

  • דיפלומטיה

    נאום ״סוף התלות במערב״ של נשיא גאנה הפך לוויראלי: ״המנהיג הרדיקלי״ אקופו-אדו אומר את מה שהמערב רוצה לשמוע

    הרשתות החברתיות שיתפו בכל הכוח והעיתונות הבינלאומית סיקרו השבוע בהרחבה את נאומו של ננה אקופו-אדו, נשיא גאנה, במהלך ביקור נשיא צרפת עמנואל מקרון במדינה. ״אנחנו לא יכולים לייצר עוד מדיניות, במדינה או באזור או ביבשת שלנו, על בסיס התמיכה שנקבל מהמערב מצרפת או מהאיחוד האירופאי. זה לא יעבוד. זה לא עבד״.

    ״אנחנו צריכים להתרחק מהשקפה שעוסקת בתלות. ההשקפה הזאת ׳מה צרפת יכולה לעשות בשבילנו?׳, צרפת יכולה לעשות על מה שהיא רוצה עבור עצמה, וכאשר זה משתלב עם התפיסה שלנו יהיה ‘tant mieux’ (הרבה יותר טוב) כמו שהצרפתים נוהגים לומר. הדאגה שלנו צריכה להתמקד במה לעשות במאה ה21 כדי להפוך אותה ממקום שמבקש סיוע, עזרה וצדקה. כשמסתכלים על המשאבים שלה, היבשת הזו צריכה להיות זו שתתן כסף למקומות אחרים. עלינו ליצור את קו המחשבה על פיו נוכל לומר זאת. ברגע שניצור את המחשבה הזאת נראה כמה שהיא תהווה כוח שיחרר אותנו מעצמנו״.

    מקרון, שנראה מופתע מהדברים ונע לאורך הנאום מספר פעמים בחוסר נוחות אך הנהן בהסכמה, שיבח את אקופו-אדו מיד בסיום נאומו ושיבח את מנהיגותו. בדבריו של הנשיא הגנאי יש כמובן טעם: 50-60 שנה אחרי שקיבלו את העצמאות מדינות רבות ביבשת עדיין תלויות בתמיכה והסיוע הכלכלי של מעצמאות קולוניאליות לשעבר, ארצות הברית, האיחוד האירופאי וכן מגופים בינלאומיים כמו ארגון הבנק העולמי. מדינות אפריקה שמדרום לסהרה מקבלות כיום 25% מכספי הסיוע בפיתוח מדינות בעולם, כך לטענת הOECD.

     

    אך למרות דבריו שזכו לתהודה בחר הבלוג המצוין “Africa Is A Country” להטיל ספק ברדיקליות והאהבה אותה רכש אקופו-אדו לעצמו בשבוע האחרון, במאמר תחת הכותרת ״נשיא גאנה ומה שהמערב רוצה לשמוע״. בנאום, טוען המחבר דניס לאומן, לא היה כל דבר שנוי במחלוקת או מפתיע, והוא אמר בדיוק את מה שהמערב רצה לשמוע: אפריקה היא עניה בגלל התלות שלה בכספי סיוע זר, אולם היא מעריכה מאוד את העזרה של אירופה. מנהיגים ביבשת התעקשו על אוטונומיה כלכלית ופוליטית עוד מהתקופה בה האירופאים כבשו את אפריקה וניצלו אותה.

    בפרספקטיבה היסטוריה, טוען המחבר, אקופו-אדו ומפלגתו לא תמיד תמכו בעצמאות פוליטית: מפלגתו הNPP ניסתה לדחות את עצמאות גאנה בשנות החמישים, התנגדות למדיניות הפאן-אפריקאית של קוואמה נקרומה בשנות השישים, וחידשה את היחסים עם משטר האפרטהייד בדרום אפריקה בתחילת שנות השבעים. בראשות אקופו-אדו היא מאמצת כיום מדיניות כלכלית ניאו-ליברלית ומאמצת את מודל ה״ידיותיות לעסקים״ של מפלגות שמרניות באירופה. אין באקופו-אדו כל דבר רדיקלי: יש בו המון מן המשותף עם הנשיא הצרפתי.

     

    אקופו-אדו לא חתר תחת ההנחות המקובלות ביחסי אפריקה – אירופה אשר מזיקות ליבשת. ״זה היה יכול להיות מפתיע וחתרני אם הוא היה מנצל את ההזדמנות כדי להעמיד את מקרון וצרפת על מקומם בנוגע לחוב של צרפת לאפריקה בשל סחר העבדים והקולוניאליזם; ההיסטוריה של צרפת בחימוש והגנה על דיקטטורים כמו מובוטו ססה-סקו ובלאס קומפאורה. והמעורבות של חברות צרפתיות בשחיתות היומיומית ביבשת״.

    (כתבה: Quartz, צילום: afriquinfos)

    לקרוא עוד >>
  • פוליטיקה

    2017 הייתה שנה שקונגו תרצה לשכוח: בחירות שנדחו, אלימות שגברה, ותקווה שלא נראית באופק

    “The Conversation” סיכם השבוע את השנה החולפת שנמצאת לקראת סיום והייתה קשה לקונגו במובנים רבים. בסוף 2016 חתמה הקהילה הקתולית על הסכם שהיה אמור למנוע מנשיא המדינה ג׳וזף קאבילה להמשיך להתמודד לקדנציה שלישית, אולם כבר בשבועות הראשונים של 2017 היה ברור שההסכם לא בתוקף.

    בצל האלימות שגברה בשנה האחרונה בדרום מזרח המדינה והסכסוך המתמשך במחוז קסאי יותר מ3,000 בני אדם נהרגו מאז תחילת 2017 ויותר מ33,000 מבין תושבי המחוז נאלצו לברוח לאוגנדה. הבחירות נדחו שוב ושוב, ונקבעו לאחרונה ל8 לדצמבר 2018 – תאריך רחוק מדי עבור תושבים שהפגינו בנובמבר האחרון נגד התמשכות ההליך.

    ״ההכרזה על תאריך היא אינדיקציה לכך שהבחירות אכן יתקיימו במועדן. המדינה מסתכנת בגלישה לעבר מלחמת אזרחים אם הן יתקיימו״, נטען בכתבה. 2017 סימלה גם את פטירתו של מנהיג האופוזיציה המרכזי של קונגו, אטיין טשיסקדי, ומכה אנושה לניסיונות הפיוס בין קאבילה וקבוצות האופוזיציה.

    ״הגענו למבוי סתום במערכת הפוליטית״, מוסיף ריצ׳רד מונסריף מנהל אזור מרכז אפריקה בארגון “Crissis Group” בראיון באתר אחר השבוע, ״הדרך הטובה ביותר לתאר זאת היא לחזור לתחילת השנה ולמה שכונה הסכם ׳סיינט סילבסטר׳ בו מפלגות אופוזיציה וקואליציה הסכימו לקיים בחירות במהלך 2017 וכן להשארת החוקה הקונגולזית כפי שהיא.


    ההסכם הביא לפרץ של אופטימיות לתקופה מסוימת, ואולם מאז הממשלה הספיקה לחזור בה ממספר סעיפים״.  מונסריף הוסיף והאשים את הממשלה באחריות ישירה לאלימות במחוז קסאי בשל אובדן הלגיטימיות שלה, וכן בניצול המצב לצורך דחיית הבחירות, והרחיב על החולשה של הכוחות האופוזיציוניים במדינה:

    ״החולשה של האופוזיציה היא פקטור חשוב. היא מבודדת ומפולגת (..) מותו של אטיין טשיסקדי היווה מכה אנושה לאופוזיציה משום שאף אחד לא יכול להחליף אותו ואת ההיסטוריה הארוכה שלו במדינה. חלק מהאופוזיציה נמצאת בגלות ואלה שכאן נמצאים באינטרקציה מועטה מאוד עם הסביבה. יש לכך השלכות: ראשית הקהילה הבינלאומית מתקשה במעורבות במדינה משום שהיא איננה רוצה להחליף את האופוזיציה (..) חולשת האופוזיציה מסבירה גם את הפאסיביות של הקהילה הבינלאומית, ומסבירה הרבה מהבעיות בתהליכים אלקטורליים בקונגו״.

    לקרוא עוד >>
  • זכויות אדם

    ״Fight, Not Flight״: האם דור הצעירים של אריתראה לוקח את ענייני המדינה לידיים?

    אתר החדשות  “African Arguments”מפרסם השבוע סקירה על האירועים האחרונים והמרתקים באריתראה, כשהבולט ביניהם היה הפגנה נדירה של סטודנטים בבירה אסמרה. מאות מפגינים צעדו ב31 לאוקטובר נגד הניסיונות להלאים את בתי הספר המוסלמיים במדינה, וכוחות הביטחון הגיבו בנשק חם ובאלימות נגד הצעירים.

    מבקריה הקודמים של הממשלה נכלאו, נעלמו או ברחו מהמדינה. רבים מהמפגינים הפעם היו תלמידים בבתי ספר תיכוניים, וכך הם גם כונו באתר האינטרנט של משרד המידע האריתראי. מצוקתם ידועה ותוארה בכלי תקשורת רבים: הם מחויבים לאחר הלימודים לשרת בצבא למשך זמן בלתי מוגבל ונותרים מחוסרי עבודה, ולכן רבים מהם בורחים למדינות שכנות או שעוברים את המסע המפרך לאורך הים התיכון. מבין הבורחים נמצאים אפילו הבנים של האליטה הפוליטית במדינה, ביניהם אף בנו של נשיא אריתראה איסיאס אפוורקי.

     

    על פי הכתבה הצעירים במדינה הם כיום הקבוצה היחידה שנראית מוכנה להתמודדות עיקשת מול המשטר, והמחאה שלהם גולשת גם לצבא: כך לדוגמא מציין האתר  מספר מקרים של חיילים שקיבלו פקידי ממשל שהגיעו לבקרם בשריקות בוז. רבים מאלה שהחלו את שירותם בשנה זו נענשו בחודשים האחרונים לאור מרד כללי של מאות צעירים שברחו ממחנה צבאי, ואלה שנשארו במחנה נדרשו לצעוד ללא הפסקה במשך 21 יום. בסיום הצעדה הם נכלאו ללא מתן תנאים בסיסיים, ו34 מהם נפטרו.

    ההפגנות הנרחבות באוקטובר מלמדת על שינוי מסוים ברחוב ועל תחושת מיאוס בקרב צעירים באריתראה. המהלכים האחרונים עוד לא הבשילו לתנועה המונית, אולם לאור היעדר אופוזיציה מאורגנת במדינה קבוצות הצעירים הללו עשויות להתחיל לקחת את העניינים לידיהן. האירועים האחרונים בהחלט מעידים על שינוי שמחלחל באיטיות: בהפגנות בסוף אוקטובר באסמרה, לדוגמא, שוטרים רבים שנשלחו לפזר את המפגינים ציינו בפניהם שהם מבינים לליבם וסירבו לירות בנשק חי.

    (כתבה: African Arguments, צילום: Anadolu Agency)

    לקרוא עוד >>
  • ביטחון

    ״חטופים של ארגון טרור, לא מחבלים״: נשיא מאלי סותר את גרסת הנשיא מקרון על תקיפת צבא צרפת במדינה

    סוכנות הידיעות של רויטרס מפרסמת השבוע (א׳) מצטטת השבוע את דבריו של נשיא מאלי, איברהים בובקאר קייטה, אשר בראיון לעיתור הצרפתי ״Jeune Afrique״ טען שהחיילים המליאניים שנהרגו בהתקפת חייל האוויר הצרפתי באוקטובר היו חטופים של ארגון טרור מקומי ולא מחבלים כפי שטענו גורמים צרפתיים לאחר התקיפה, אשר התרחשה ב23 לאוקטובר בשטח המחנה הצבאי של קבוצת ״אנסאר דין״. לטענת צבא צרפת בתקיפה נפגעו 15 מחבלים.

     

    ״הם היו חטופים של הארגון ולא צריכה להיות על כך מחוקת מול החברים הצרפתים שלנו. זה נסלח, ויכול לקרות בסוג כזה של פעולות. צריך להודות בכך ולא לחפש סיבות שאינן קיימות״, אמר קייטה. הממשלה במאלי מתקשה לשלוט על ארגוני הטרור האיסלאמיסטים והטווארגים בצפון המדינה אשר החלו לזלוג גם דרומה, ונסינות קודמים להציב פקידים ושוטרים בערים בצפון נכשלו – מה שהעלה תהיות לגבי היכולת של הממשל לשמור על יציבות במאלי לקראת הבחירות לנשיאות שצפויות להתקיים במהלך 2018.

    (כתבה: רויטרס, צילום: almasdarnews)

    לקרוא עוד >>
  • בריאות

    ״אין מרחב מחייה״: זיהום האוויר של ניירובי הוא תמרור אזהרה לאפריקה כולה

    קניה היא אחת מהמדינות הבודדות באפריקה שאסרה את רוב השימוש במכוניות המונעות מדלקי גופרית. איך בירתה ניירובי נותרה את הערים המזוהות ביתר בעולם? המצב שלה הוחמר מהבערות של צמיגים בשולי כבישים, מגנרטורים שמונעים בדיזל, ומשימוש בתנורי בעירה ביתיים. אף אחד לא יודע מה מידת ההרס – משום שכמו בערים רבות ביבשת, לניירובי אין כל גוף שאוכף או מנתר את מידת זיהום האוויר בשטחה.

    ״מספר המכוניות בעיר גדל פי 16 מאז שהגעתי – העיר לא יכולה יותר להכיל את זה״, טוענת דורוטי מקורמיק מאוניברסיטת ניירובי, מחברת ספרים על תחבורה ביבשת, שהגיעה לבירה לפני 28 שנה. ״אין לנו שבילים שמאליים, גבישי אגרה, ואנשים משתמשים בפחם ועץ כדי לחמם את הבתים. אפשר לראות את האובך הזה בכל בוקר. מה נעשה – נפסיק לנשום? אין לנו לאן לברוח״.

    הבעיה הזו עלולה להחמיר לאור ההערכה שמחצית מהגידול באוכלוסיית העולם בשלושים השנים הקרובות תתרחש באפריקה; תוכנית הסביבה של האו״ם מעריכה שמספר המכוניות יגדל בהתאמה. ״צי הרכב בעיר יוכפל בשבע השנים הקרובות״, מעריך רוב דה ג׳ונג, ראש מחלקת התחבורה בתוכנית, ״מספר המכוניות באפריקה עדיין קטן באופן יחסי, אבל פליטת הגזים של כל רכב גדולה בהרבה בהשוואה לשאר העולם״.

    אחת מהסיבות העיקריות לזיהום האורבני של היבשת הוא המספר המועט יחסית של רכבים חדשים. רוב אלה שבכבישים הם רכבי יד שניה שהגיעו מיפן ואירופה ללא מסנני אוויר או ממירים קטליטיים (חלק צינורי במערכת הפליטה של הרכב המקטין את זיהום האוויר). הגידול במספר המכוניות לצד השימוש בתנורי בעירה ביתיים הביא ערים ביבשת למשבר בריאותי חמור: 776,000 איש מתים באפריקה מדי שנה עקב סיבוכי זיהום אוויר, כך לטענת האו״ם, והמספרים עלולים לעלות ל1.5 מיליון בשנה.

    ״מידת הזיהום שלה (ניירובי – א.ר) עדיין לא באותה רמה כמו ניו דלהי או בייג׳ינג, אבל היא מתקרבת לשם. מחלות בדרכי הנשימה הם היום סיבת המוות הגדלה ביותר בקניה – וזה קשור בקשר ישיר לזיהום אוויר. הוא נמצא בעלייה מתמדת״, מזהיר דה ג׳ונג.

    (כתבה: גארדיאן, צילום: CECHR)

    לקרוא עוד >>
  • תרבות

    סאטירה פוליטית בניגריה: הניגרים אוהבים לצחוק על המנהיגים שלהם

    ביולי האחרון בעוד גשמים חזקים שוטפים את לאגוס התיישבו אזרחי העיר לצפות במה שנראה כמהדורת חדשות סטנדרטית על ההצפות האחרונות ברחבי ניגריה. ״סוף השבוע הביא איתו הצפות חמורות ברחבי לאגוס״, הכריז הקריין, ״חברת Uber הגיבה בהכרזה על שירות חדש״, הוא המשיך לאחר מכן כאשר לצידו של הקריין נראית תמונה של אישה בתוך סירת קאנו והכתובת ״Uber קאנו בקרוב״.

    מהדורת החדשות הסאטירית “The Other News” זוכה לכמות הולכת וגוברת של רייטינג מאז עלתה לאוויר ביולי האחרון, והצלחתה מלמדת עד כמה הקהל הניגרי צמה לסאטירה ביתית במדינה. יותר אנשים בוחרים לצפות בתוכנית או בסרטונים סאטיריים ביוטיוב, כגון ״Adeola’s Show״ שזוכה ל90,000 צפיות מדי פרק. בחודש שעבר התקיים באבוג׳ה פסטיבל סאטירי ראשון שנמשך כיומיים וכלל פאנלים, הופעות, ואפילו ״רוסט״ לכבודו של נשיא ניגריה – וטקס נושא פרסים למושל הגרוע ביותר במדינה.

    לניגריה יש היסטוריה ארוכה של אמנים שהשתמשו בדרכים יצירתיות כדי לבקר את אלה שבשלטון. אגדת האפרוביט פלה קוטי נהג להשמיץ את הצבא, וכך לדוגמא גם צ׳ינואה אצ׳בה ווולה סואינקה שעסקו בלא מעט סאטירה נגד השלטון בכתיבה הספרותית שלהם. מבקרים רבים של המדינה בוחרים כיום בשיטות קומיות דומות: ״סאטירה מתנהגת כמו מראה שמראה לך את הגב של עצמך, בלי לדבר עליך ובלי להגיד מה אתה עושה לא נכון״, טוען מייסד פסטיבל הסאטירה יימי אדסנייה.

    הסאטירה לא מגיעה בקלות. ניגיה נמצאת במקום ה122 מתוך 180 מדינות במדד חופש העיתונות, ובמקרים רבים הביקורת נגד אנשים חזקים במדינה מציבה את המבקרים בסכנה אמיתית. לכן מארגני הפסטיבל בחרו לקיימו ב16 לנובמבר, יום הסובלנות הבינלאומי של האו״ם.

    (כתבה: African Arguments, צילום: צילום מסך)

    לקרוא עוד >>
play

Nyege Nyege / ״הגל החדש״ של מוזיקה עכשווית במזרח אפריקה