לצפייה בדיוור בגרסת דפדפן

• ״ניסיון אחרון לסיים לחימה בת ארבע שנים״: המורדים והממשלה בדרום סודן חתמו על הסכם הפסקת אש הסכם הפסקת האש בין הממשלה לארגונים החמושים נחתם בסוף השבוע שעבר (ה׳) באדיס אבבה. על פי המתווה שסוכם הכוחות הסכימו על ״עצירה מידית של תנועת הכוחות״, עצירת פעולות נוספות שעלולות לגרום להתנגשות, וכן שחרור עצירים פוליטיים ביניהם גם נשים וילדים. ריק מצ׳אר, לשעבר סגן הנשיא אשר מלחמתו בנשיא המכהן סלבה קיר הביאה לפרוץ הלחימה בשנת 2013, הורה לכוחותיו ״להפסיק את כל פעולות האיבה (..) להישאר בבסיסיהם ולפעול רק מתוך הגנה עצמית או נגד כל פעולות אגרסיביות״.   דרום סודן קיבלה עצמאות בשנת 2011 אולם נכנסה ללחימה ממושכת כעבור שנתיים בעקבות המאבק בין קיר למצ׳אר. האופוזיציה במדינה נחלקה לשתיים, כאשר הפוליטיקאי המקומי טבאן דנג גה נהפך לסגן הנשיא החדש של דרום סודן בעוד ריק מצ׳אר, המיצג את קבוצת הנואר, עבר להילחם מול הממשלה מחוץ לעיר הבירה. סיבוב השיחות האחרון בין הצדדים, אשר הוגדר כ״ניסיון אחרון״ להגיע לשלום במדינה, נערך בחסות הIGAD (הרשות הבין-ממשלתית לפיתוח ביבשת) לאור כישלון הסכם קודם להפסקת אש שנחתם בשנת 2015 וכולל הפעם גם קבוצות אופוזיציה נוספות שהתחמשו מאז יולי האחרון.   הפסקת אש לאורך זמן ממושך אמורה להיות צעד ראשון בדרך לקביעת מועד לבחירות במדינה אשר עשויות להתקיים באוגוסט 2018, אולם מומחים בינלאומיים מזהירים שהמועד נקבע מוקדם מדי. השבוע (ד׳) כבר פרסם העיתון הסודני “Sudan Tribune” דיווחים על חילופי האשמות בין חייליו של מצ׳אר  לבין כוחות הממשלה על כך הפרות הדדיות של הפסקת האש. (כתבה: גארדיאן, צילום: סלבה קיר, וויקיפדיה) לקרוא עוד >>

• חוף השנהב: שנה של אכזבות לאחת מהכלכלות המצליחות ביבשת יום אחד באפריל האחרון גילו מגדלי הקקאו בחוף השנהב שעולמם חרב עליהם: השווי של הגידולים קוצץ בשליש. הממשלה המקומית, יצרנית הקקאו הגדולה ביוצר בעולם, הודיעה לאחרונה על קיצוץ זמני של 36% במחיר שהיא משלמת למגדלים עד למרץ 2018. הצעד ננקט לאור ירידה דראסטית במחירי הקקאו העולמיים אשר הזיקו לכלכלת חוף השנהב, שהקקאו מהווה כחמישית מכלל הייצוא שלה.   לאור הירידה העולמית במחירים הודיעה הממשלה באפריל על קיצוץ רוחבי של כעשרה אחוזים בתקציב המדינה, וכחודש לאחר מכן הצהירה על ירידה של 1.1 מיליארד דולר בהכנסותיה מייצוא. בגאנה השכנה, אשר גם בה גידול הקקאו מהווה ענף ייצוא מרכזי, החליטו לנקוט בגישה הפוכה: נשיא גאנה ננה אקופו-אדו הבטיח לחקלאים מחיר הגון, והצהיר לאחר מכן שהממשלה תשלם 1,710$ על טון פולי קקאו (לעומת 1,250$ בחוף השנהב). הפער בין שתי המדינות השכנות הביא לתופעה של ניסיונות הברחת פולים מחוף השנהב לגאנה.   למרות שחוף השנהב זכתה בתואר הכלכלה שצמחה בקצב המהיר ביותר לשנת 2016, השנה האחרונה הייתה קשה בהרבה למדינה במערב היבשת. כלכלת המדינה תלויה במידה רבה בגידול פולי קקאו, ועל פי הבנק העולמי כל ירידה של 1% בהכנסות מפולים עשויה להוביל לירידה בשיעור 0.63% בהוצאות הממשלתיות. פולי הקקאו אינם הבעיה היחידה במדינה – בשנת 2017 נאלצה הממשלה לשלם 110 מיליון דולר (1.5% מהכנסות הממשלה) לחיילים אשר דרשו תמלוגים שהגיעו להם לאחר מלחמת האזרחים. במקביל עובדי המגזר הציבורי שבתו במשך חמישה חודשים ודרשו העלאה בשכרם, דרישה שעלתה לממשלה כ450 מיליון דולר.   יחד עם מחאות החיילים והמגזר הציבורי נשמעות בחוף השנהב טענות הולכות וגברות נגד נשיא המדינה אלסאן אואטרה על שחיתות גואה ויוקר מחיה שרק עולה. הממשלה תצטרך לייצב את הכלכלה בשנה הבאה ולהימנע מתשלומים לא צפויים כפי שהיה בשנה החולפת; אם מחירי הקקאו הנמוכים במדינה יישארו כמו שהם, האתגר לכלכלה יהיה רק גדול יותר. (כתבה: AfricanArguments, צילום:אלסאן אואטרה, פליקר) לקרוא עוד >>

• לאחר דחייה בחשד לאי סדרים: יצא לדרך הסיבוב השני של הבחירות בליבריה; דיווחים ראשונים על נצחונו של ג׳ורג׳ וואה לאחר דחייה בהוראת בית המשפט העליון במדינה יצא לדרך השבוע (ג׳) סיבוב הבחירות השני לנשיאות ליבריה, בו משתתפים ג׳ורג׳ וואה וג׳וזף בואקאי. בעוד וואה בן ה51 הוא כדורגלן עבר מוצלח ששיחק באירופה והפך להיות חבר פרלמנט מטעם מפלגת הCDC (Congress for Democratic Change), בואקאי בן 73 היה סגן נשיא המדינה ב12 השנים האחרונות מטעם Unity Paty.   וואה היה המנצח של הסיבוב הראשון בבחירות אולם לא הצליח להשיג את 50% האחוזים הדרושים כדי להימנע מסיבוב שני. שני המועמדים לנשיאות הבטיחו להחיות את הכלכלה הליברלית וכן להפעיל מספר רב של פרויקטים לפיתוח התשתיות במדינה. עבור רבים הבחירות מהוות נקודת ציון חשובה בהיסטוריה הדמוקרטית של ליבריה: ״זה היסטורי משום שבמשך שנים לא היה לנו נשיא מכהן שנבחר באופן דמוקרטי ומעביר לאחר מכן את השליטה לנשיא אחר״, טען דובר ועדת הבחירות בראיון לאל ג׳אזירה. ״זאת הפעם השלישית ברציפות שאנחנו עורכים בחירות מאז מלחמת האזרחים. זה חשוב ואנחנו לוקחים את הבחירות הללו ברצינות״. כניסתו של הנשיא החדש לתפקיד תהיה הפעם הראשונה מזה 73 שנה שהמדינה חווה חילופי שלטון באמצעים דמוקרטיים.   לדעת כל הפרשנים הפוליטיים וואה, שנחשב אנטי-ממסדי, הוא המועמד המוביל לנצח בבחירות לנשיאות. ״זה בגלל עובדה אחת פשוטה״ טוען אלכס ויינס ראש התוכנית ללימודי אפריקה באוניברסיטת Chatham House בלונדון, ״רוב האוכלוסייה הליברלית, 70%, היא מתחת לגיל 35. הוא מגייס את רוב הקולות של הצעירים. נראה שהוא יהיה הנשיא הבא״. הנשיא הבא של ליבריה יצטרך לאחות את השברים לאור מגפת שקטלה את חייהם של רבים בין השנים 2014-2016, לצד התמודדות עם ירידה עולמית במחירי הגומי ועופרת הברזל – שניים מענפי הייצוא המובילים במדינה.   ע״פ העיתון הליברי ״The New Dawn״ אחוז ההצבעה בסיבוב השני היה נמוך בשיעור ניכר לעומת הסיבוב הראשון, אולם עבר בשלווה ללא תקריות אלימות. בבוקר יום חמישי, בהתאם לתחזיות, פרסמו כלי תקשורת שונים על יתרון משמעותי של וואה על פני יריבו בספירת הקולות עד כה. (כתבה: Quartz, צילום: ג׳ורג׳ וואה, heraldnewsmagazine) לקרוא עוד >>

• אנשי השנה בדרום אפריקה לשנת 2017: חושפי השחיתויות העיתון הדרום-אפריקאי “Daily Maverick” הקדיש בסוף השבוע שעבר (ה׳) כתבה נרחבת לאנשי השנה שלו, חושפי השחיתויות בדרום אפריקה בשנה האחרונה. ממדי השחיתות וקשרי ההון-שלטון במדינה הפכו לגלויים יותר בשנת 2017 בזכות קבוצת אזרחים אמיצים אשר בחרה לא לשתוק נגד עוולות: מהמקורות האנונימיים שחשפו את תכתובות המיילים בין ג׳ייקוב זומה למשפחת גופטה (#GuptaLeaks) לעובדים אשר חשפו השנה גם את השפעים בחברות ממשלתיות. ״דרום אפריקה חייבת לכם חוב גדול״, טוען העיתון.   העיתון עובר לאחר מכן לפרופילים של כל אנשי השנה שלו, שהיו אחראים לחשיפות החשובות בשנת 2017. לרשימה המוכבדת נכנסו מספר נשים אשר חשפו את פעילותה המפוקפקת של חברת ״Trillian Capital״ בבעלות משפחת גופטה, אשר הואשמה בניסיון למנות שרי קבינט בתמורה לטובות עסקיות. במהרה עמדו הפרשות שעוסקות בחברה במרכז החשיפות בשנה החולפת.   הכתבה סוקרת גם את פלטפורמת ה״PPLAAF״ (Platform For The Protection Of Whistleblowers In Arica), אשר הושקה במרץ 2017 במטרה לספק לחושפי שחיתויות ביבשת במה אנונימית לקבלת הגנה משפטית תוך פרסום דבר השחיתות, ובה עשו שימוש גם חושפי השחיתויות הדרום אפריקאים שהתראיינו לכתבה. ״זהו שירות חיוני ביבשת בה רק לשבע מדינות יש חוקה המגנה עליהם״, נכתב. (כתבה: Dailymaverick, צילום: ג׳ייקוב זומה, Flickr) לקרוא עוד >>

• מוזיקה אפריקאית ומיינסטרים: שניים מהזמרים המצליחים במערב אפריקה מספרים על הצלחתם בעולם לאחר הצלחה כבירה בניגריה, דוידו ומר.איזי קצרו השנה פירות ברחבי העולם. הראשון חתם לאחרונה על חוזה להקלטות אצל ענקית המולטימדיה סוני, הוא זכה לאחרונה בפרס חשוב בטקס פרסי הMTV, ובשנת 2018 ישיק סיבוב הופעות עולמי שיעבור בין ארצות הברית, ספרד, ועד לדג׳יבוטי וחוף השנהב והלאה. איזי, בן 26, נולד בניגריה אך עבר לגאנה בגיל צעיר ומתגורר בימים אלה בלונדון. שני האלבומים ששחרר עד כה זכו להצלחה גדולה, ולאחרונה אף הופיע ב״פריים טיים״ האמריקיאי בתוכניתו של ג'יימס קורדן.   דוידו ואיזי הם שניים מעמודי התווך של סגנון ה״אפרוביטס״ שכניסתו אל מדינות העולם המפותח רק גברה בשנה האחרונה; סגנון מהיר וקצבי שמושפע מהצלילים של פלה קוטי, אך גם רחוק ממנו שנות אור – ומשלב את הבסיס של שנות השבעים בניגריה עם מוזיקה דיגיטלית ועיבוד קול. אז למה הסגנון הזה פרץ למערב עכשיו? ״זה האינטרנט והמדיות החברתיות״, משיב דוידו, ״תעשיית המוזיקה בניגריה היא כמו שר בממשלה: היא שווה מיליונים. יש כלכך הרבה אמנים בניגריה שלא שמעת עליהם, אבל הם עושים עבודה טובה״.   לטענת המגזין ״פייננשל טיימס״ שפיסם כתבה על השניים, הגל החדש של סגנון האפרוביטס במערב הפך לפאן-אפריקאי דרך אמנים וקהל ששואבים השראה ממדינות ברחבי היבשת, ומצליח כך גם להדגיש את העושר התרבותי של מגוון הזהויות ביבשת. דוידו, לעומת זאת, מעדיף לקרוא לסגנון הזה ״אפרו-פיוז׳ן״ משום שלטענתו הוא משלב אלמנטים של היפ הופ, היי לייף גנאי, ביחד עם אר אנד בי ומוזיקת קווייטו מדרום אפריקה.   בדומה לדוידו שמבקש לספר סיפור מורכב יותר על המוזיקה שלו, כך גם מר.איזי שמספר בכתבה על סירובו לפרסם באינטרנט את הסינגל “Pour Me Water” תחת הקטגוריה ׳מוזיקת עולם׳, לא דבר של מה בכך לזמר שנחשב כיום לאחד הכוכבים הפורצים ביבשת. (כתבה: Financial Times, צילום: דוידו, וויקיפדיה) לקרוא עוד >>

                קינג אייסובה / גאנה / הופעה חיה

• לעדכן את פרטי ההרשמה לחצו כאן
  לביטול המנוי לדיוור לחצו כאן