לצפייה בדיוור בגרסת דפדפן

• האיחוד והממשלות באירופה בשירות המשטר הרודני: ממשלת אריתראה מרגלת אחר מבקשי המקלט בעזרת מתורגמנים זרועותיה הארוכות של ממשלת אריתראה הגיעו עד מבקשי המקלט מאירופה. לטענת מרון אסטפנוס, פעילת זכויות אדם אריתראית המתגוררת בשוודיה, כשמונים אחוז מהמתורגמנים שעובדים עם רשויות ההגירה באיטליה מגויסים בסופו של דבר לרגל אחר מבקשי המקלט עבור משטרו של איסיאס אפוורקי. המתורגמנים אחראים על תיעוד עדויות מבקשי המקלט אל רשויות ההגירה במדינה אליה הגיעו עבור קבלת מקלט או העברה למדינה אחרת באירופה.   ״אתה מבקש הגנה מהממשלה ומוצא אדם שמתרגם את הסיפור שלך, את כל מה שאתה יודע, את כל מה שיש לך להגיד על הממשלה, ואתה גם יודע שהאדם הזה הוא נציג הממשלה. אתה מסוגל להבין כמה הדבר הזה מבעית?״, טוען סייד נגש מהארגון ״ “Coordinamento Eritrea Democraticaשפועל באיטליה. לאחר אסון למפדוזה באוקטובר 2013 בו מצאו את מותם מאות פליטים אריתראים לאחר שספינתם טבעה בים נסעו אסטפנוס ופעיל חברתי אל תחנת המשטרה הקרובה בסיציליה – שם מצאו נציגים של הממשלה באריתראה, הממתינים לסייע בזיהוי קורבנות ניסיון בריחה מהמדינה.   מעורבות ממשלת אריתראה באירופה אינה מסתכמת רק באיטליה. בשנת 2016 דווח שמתורגמנים שסייעו לממשל גויסו לשירותי ההגירה בגרמניה, ושנה לפני כן נאלצו שירותי ההגירה בהולנד לבצע רפורמה מקיפה לאחר שהתגלו מתורגמנים שהיו קרובי משפחה של מנהיג תנועת הצעירים של מפלגת השלטון. בחודש שעבר גירשה הולנד את הדיפלומט האריתראי הבכיר במדינה לאחר שזה גבה ״מס דיאספורה״ בגובה שני אחוזים ממבקשי המקלט החיים במדינה.   למרות שאריתראה מוגדרת דיקטטורה ומדינה שמפירה זכויות אדם הן האיחוד האירופאי וממשלות אירופאיות החלו בשנים האחרונות לשתף פעולה עם ממשלתו של אפוורקי, בניסיון להוריד את שיעור ההגירה לאירופה. סגן שר החוץ האיטלקי, לאפו פיסטלי, ביקר באסמרה הבירה בשנת 2014 ונפגש הנשיא אפוורקי בניסיון לשפר את היחסים בין שתי המדינות, ובשנת 2015 אישר האיחוד האירופאי חבילת סיוע בגובה 20 מיליון אירו בתמורה לכך שהממשלה תגביל את השירות הצבאי באריתראה ל18 חודשים וכן תממן את מחייתם של החיילים. הכסף אמנם הגיע לממשלה, אולם הצעדים הדרושים מעולם לא ננקטו. (כתבה: אל ג׳אזירה) לקרוא עוד >>

• במרכז המהגרים הצרפתי בניג׳ר נבחרים הבודדים שיזכו בכרטיס כניסה לאירופה בתוך מתחם על דרך עפר בניאמיי בירת ניג׳ר, מרחק אלפי קילומטרים מאירופה, נציבים צרפתיים קובעים את גורלם של פליטים. האם יזכו בכרטיס הכניסה המיוחל לצרפת? לאורך כל היום הם מראיינים מבקשי מקלט. אם התשובה חיובית הם מקבלים כרטיס טיסה ונמנע מהם המסע הקשה והארוך דרך המדבר וההפלגה בים, בדומה למיליונים אחרים שהגיעו בדרכים אלה לאירופה בשנים האחרונות. ״אנחנו כאן כדי למנוע מאנשים את המוות המיותר בים התיכון״, טוענת סילבי ברג׳ייר-דיאלו אשר מנהלת את הנציבות הצרפתית בניג׳ר.   למרות דבריה של ברג׳ייר-דיאלו רק בקשות מועטות ביותר זוכות לאישור. המשלחת הצרפתית בניג׳ר שולחת מסר ברור לאלה הרוצים להפוך למהגרים בצרפת: הישארו בבית, אל תסכנו את עצמכם במסע מסוכן עבור בקשת מקלט אשר תידחה בסופו של דבר בצרפת; זהו חלק אחד מתוך מדיניות ״התקפית״ חדשה של אירופה בניסיון לעצור את ההגירה מאפריקה. לאחר שנים של הגירה בלתי מבוקרת לאירופה נראה שארגונים בינלאומיים וממשלות מנסים אסטרטגיות חדשות: בעוד ממשלת איטליה משתפת פעולה עם לוחמים בלוב השולטים על נתיב ההגירה הימי לאירופה, משלחות של האיחוד האירופאי הגיעו לבירות היבשת כדי להציע למנהיגים סיוע ופיתוח תמורת צמצום ההגירה.   המדיניות החדשה של אירופה כלפי הגירה אמנם זוכה לביקורת אך היא מספקת בינתיים את הסחורה: בשנת 2017, בפעם הראשונה מאז שהחל משבר ההגירה ליבשת, הגיעו לאירופה מספר נמוך יותר של פליטים בהשוואה לשנה שעברה. תחנות האוטובוס בבירת ניג׳ר היו בעבר נקודת האיסוף של פליטים ממערב אפריקה אל אגאדז, היער האחרון לפני הגעה ללוב וההפלגה לאירופה. כיום התחנות הללו ריקות, והמשטרה באזור נותרה מחוסרת עבודה.   לצד הביקורת על אלה שנמנעת מהן הגישה למקלט, הרחק מחופי אירופה, האו״ם פועל במדינות היבשת כדי למצוא מבקשי מקלט פוטנציאליים. בלוב, לדוגמא, לארגון ניתנת גישה אל מחנות הפליטים בלוב שמנוהלים ע״י הממשלה. נציגיו מחפשים פליטים מאריתראה וסומליה שבחרו ממדינתם עקב רדיפות פוליטיות, ומתוך רשימה שנמצאת בידי הנציגים בוחרים בנציבות ההגירה של צרפת בניג׳ר את אילו מהפליטים לראיין עבור קבלת מקלט. אלה שיתקבלו יזכו בכרטיס טיסה, דיור במימון המדינה, מסמכי אשרה ושהייה וכן מימון שיעורי צרפתית. (כתבה: ניו יורק טיימס, צילום:The Local France) לקרוא עוד >>

• מעל למאה תלמידות נחטפו בניגריה: הממשלה עוד לא למדה את הלקח החשוב מהמלחמה נגד ״בוקו חראם״ 110 תלמידות נעלמו בתחילת השבוע שעבר (ב׳) מבית ספר בצפון-מזרח ניגירה לאחר התקפה של ארגון ״בוקו חראם״, כך דיווח שר הניגרי למידע השבוע. זוהי אחת מההתקפות הגדולות ביותר של הארגון מאז חטיפת ״נערות צ׳יבוק״ בשנת 2014. על פי הדיווחים התוקפים הגיעו במשאיות אל העיר דאפצ׳י שבמדינת יובה, מחופשים לחיילים, ותקפו את בית הספר לנערות שממוקם כ275 ק״מ מצ׳יבוק. על הלחץ והפאניקה השורר בניגריה ניתן היה ללמוד מהודעת הממשל המקומי במדינת יובה, אשר הצהיר ביום רביעי שהתלמידות נמצאו – אולם חזר בו במהרה והתנצל על ״טעות נוראית״ שהתבססה על מידע שגוי.   מאז האירוע, לטענת אתר החדשות Quartz, הופיעו דיווחים סותרים בקשר למספר הנערות שנשבו על ידי כוחות הארגון. היעדר הבהירות והמידע הברור, לטענת הכתב, מזכיר את הכשלים והבלבול שהתקיים גם לפני ארבע שנים בזמן חטיפת נערות צ׳יבוק. גם אז נעשו טעויות בספירת הנערות שנחטפו ובמיקומן הידוע, והיעדר התגובה היעילה לאירועים הייתה זו שהביאה לייסוד ההאשטג #bringbackourgirls ותנועת “Bring Back Our Girls שקראה לממשלה הניגרית לפעול לשחרור הנערות.   בעוד חטיפת הנערות בשנת 2014 תפסה את הממשלה הניגרית מופתעת, לממשלתו של נשיא ניגריה הנוכחי היה מספיק זמן כדי להבטיח את שלומן את תלמידות במערכת החינוך בצפון-מזרח המדינה – אזור בו פועל ארגון הטרור. לכל הכשלים הללו התווספה אמירה אומללה של שר המידע, לאיי מוחמד, אשר הגדיר את האירוע כהתקפה אישית שנועדה להביך את משטרו של בוהארי. דבריו הציבו את נשיא ניגריה כקורבן של התקיפה במקום הנערות עצמן. הנשיא עצמו טרם הגיב בצורה פומבית להתקפה (מעבר להצהרה קצרה ולקונית בשבוע שעבר), כפי שהוא נוהג לעשות לעתים תכופות בחשבון הטוויטר שלו. (כתבה: Quartz) לקרוא עוד >>

• מי יהיה ראש הממשלה הבא של אתיופיה? השבועות האחרונים היו דרמטיים ובלתי צפויים באתיופיה. ב14 לפברואר שוחררו מאות אסירים פוליטיים, עיתונאים ומנהיגי אופוזיציה ממאסרים בכלא. יום לאחר מכן הודיע ראש הממשלה, היילמריאם דסלן על כוונתו להתפטר כדי לפנות את הדרך לרפורמות פוליטיות מרחיקות לכת במדינה. ביום שלמחרת הכריזה הממשלה על ״מצב חירום״ שיימשך שישה חודשים.   מצב החירום והתפטרות דסלן היו אמורים להרגיע את הפגנות האמהרה והאורומו, שתי קבוצות האתניות הגדולות במדינה המונות כשני שליש מאוכלוסיית אתיופיה, אולם ההפגנות מסרבות להיפסק. הכלכלה נפגעה אנושות, ולטענת האו״ם מעל למיליון איש נעקרו מבתיהם בשנת 2017 עקב לחימה בין מחוזות אורומיה לבין סומלי, הכוללת את כל החלק המזרחי של אתיופיה וגובלת במזרחה ובצפונה בסומליה. בקרב קואליציית הEPRDF ששולטת במדינה יש הסכמה שהיעדר מנהיגות ודמוקרטיה הם שניים מהגורמים המרכזיים שהביאו לפרוץ המשבר.   לנוכח ההבנה ששינוי מנהיגות באתיופיה עשוי להוביל למפנה ולהרגעת הרוחות במדינה, שאלת מחליפו של דסלן הפכה להיות קריטית: מי יהיה ראש הממשלה הבא שינסה לאחות את הקרע הפנימי בחברה? האחרון הגיע מקבוצה אתנית קטנה בדרום אתיופיה ותואר יותר כ״תכנוקרט״ מאשר מנהיג, מעין ״איש צללים״ של ראש הממשלה הקודם מלס זנאווי אשר הלך לעולמו בזמן שכיהן בתפקיד. בחירת המועמד המתאים תוכל לפתור את הדרישה ארוכת-השנים של קבוצת האורומו לייצוג הולם בפוליטיקה האתיופית, אחת מהסיבות העיקריות להפגנות במדינה.   קיימים שני מועמדים פוטנציאליים לרשת את דסלן. הראשון הוא למה מגסרה, נשיא מדינת אורומיה, והשני הוא סגנו ד״ר אבי אחמד. השניים מרכיבים את מפלגת ״הארגון הדמוקרטי של אנשי האורומו״ (OPDO), אחת מארבע מפלגות אתניות המרכיבות את הקואליציה ששולטת כיום באתיופיה. במסגרת עבודתם המקומית במדינת אורומיה השניים פעלו לייצר רפורמות ומקומות עבודה, לסיים את השחיתות, ואף הבטיחו להצטרף לשורות המפגינים אם דרישותיהם לא יענו. ״האורומים יקבעו את הגורל והעתיד של המדינה״, אמר מגסרה בנאום החודש, ״אתיופיה לא יכולה יותר להתקיים ללא השתתפות מלאה של האורומו וחלוקה הוגנת״.   מבין השניים מגסרה נראה כבחירה הנבונה יותר בין היתר בגלל שהפופולריות שלו חוצה גבולות אתניים ואף פוליטיים, אך לבחירתו צפוי להיות מכשול טכני: על פי החוקה האתיופית ראש הממשלה חייב להיות חבר פרלמנט, ומגסרה אינו כזה. סגנו ד״ר אחמד נחשב למנהיג כריזמטי, ובשנה מגסרה הוא בן קבוצת האורומו – אך בחירה בסגן של מגסרה עשויה לאכזב אזרחים רבים שמצפים למנהיג עם שיעור קומה דומה לזה של מגסרה.   (כתבה: African Arguments, צילום: US News & World Report) לקרוא עוד >>

• למה רואנדה סגרה השבוע 714 כנסיות ומסגד? מאות כנסיות ומסגד אחד נסגרו השבוע בבירת רואנדה קיגאלי לאחר ביקורת של הרשויות במדינה שמצאה ליקויים בתשתיות, בביטחון המתפללים וכן בשמירה על ההיגיינה. מקומות התפילה נדרשו לעצור את הפעילות עד לתיקון הליקויים, אולם חלק מהכמרים טענו השבוע בראיון לעיתון הרואנדי “New Times” שהם לא יצליחו לעמוד בדרישת הרשויות.   לטענת ג׳וסטוס קנגווגייה, הממונה על החברה האזרחית במועצת המנהלים של הממשלה, ״פולחן צריך להתבצע בצורה מאורגנת ולעבוד בסטנדרטים מינימליים. שימוש בחופש הפולחן לא צריך להתנגד עם זכויות אדם אחרות״. חלק מהכנסיות נסגרו בעקבות חשש הרשויות מפקקי תנועה לאחר שלא נמצאו במקום מגרשי חנייה עבור המתפללים. מרכזי תפילה אחרים נדרשו לסגור את שעריהם בעקבות היעדר גלאי מתכות ואמצעי בטיחות למניעת התחשמלות.   אזהרות נוספות בנוגע לרעש והפרעה לציבור נשלחו למספר כנסיות ברואנדה הממוקמות באזורי מגורים. בראיון עם העיתון הרואנדי הוסיף קנגווגייה שעם הקמת כנסיות במדינה ניתן רישוי זמני של שנה, והאחראים נדרשים לחדש את הרישיון ולסדר פעילות הכנסייה על פי הדרישות כעבור תשעה חודשים. ״רבים לא מכבדים את הדרישה הזו ואינם מגישים בקשה לרישיון קבוע. הם אינם יכולים לפעול בניגוד לחוק״.   לטענת עמנואל ביינגאנה, סגן הניצב לענייני חברה במחוז קיקוקירו בו נסגרו 156 מתוך 352 הכנסיות בפועלות, חלק ניכר מהכנסיות שנסגרו לא יוכלו ככל הנראה לחזור לפעילות. לדבריו חלק מהכנסיות במחוז לוקות בתשתיות בסיסיות וכן פעלו עד כה בתוך מבנים ארעיים כגון אוהלים. (כתבה: africanews, צילום: face2face africa) לקרוא עוד >>

• התמונה הויראלית של השבוע באפריקה: המורה מגאנה שמלמד מחשבים ללא מחשבים מורה לטכנולוגיות מידע ותקשורת הפך השבוע לכוכב רשת ברחבי היבשת לאחר שפרסם בחשבון הפייסבוק הפרטי שלו תיעוד של השיעור אותו הוא מעביר לתלמידיו. בתמונות נראה רי׳צרד אפייה אקוטו מסביר על השימוש במערכת ההפעלה ״חלונות״ בעזרת לוח, גירים צבעוניים וציורים של המערכת. אקוטו, בן 33, מלמד בעיירה סקיידומסה המרוחקת כשעתיים נסיעה מקומאסי, העיר השנייה בגודלה בגאנה.   בבית הספר בו הוא מלמד אין מחשבים מאז 2011 אולם בני 14-15 בגאנה נדרשים לעבור בחינה ארצית כדי להתקבל לתיכון. טכנולוגיות מידע ותקשורת, השיעור אותו מעביר אפייה, הוא אחד מהמקצועות עליהם נבחנים התלמידים אשר נראים בתמונות רושמים את דבריו בתוך מחברות. ״זאת לא הפעם הראשונה (שאני מצייר) בזמן שיעור. אני עושה את זה בכיתה כל הזמן. לא ידעתי שזה יגרום לתשומת לב כה רבה״, מספר המורה שמלמד בבית הספר בשש השנים האחרונות.   בעקבות הפוסט של אקוטו הרשתות החברתיות ביבשת התחלקו בין כאלה שרכשו הערצה למורה שמצליח ללמד מחשבים ללא מחשבים, לבין משתמשים אשר ביקרו את היחס הסימפטי שלו למערכת חינוך אשר אינה מתפקדת כראוי כתוצאה מהיעדר תקציב. במדינות רבות באפריקה נאלצים הורים לשלוח את ילדיהם לבתי ספר פרטיים כתוצאה מהיעדר השקעה ממשלתית במערכת החינוך הציבורית, ובפרט בגאנה נשמעו לאחרונה קולות הקוראים לרפורמה מקיפה אשר תספק חלוקה צודקת יותר של תקציב החינוך במדינה.   ״ללא ספק אלה שבאקרה (בירת גאנה) יעברו את המבחן משום שלא ניתן להשוות אדם שיושב מול מחשב בכיתה, אשר יודע כיצד לתפעל אותו ואיך להשתמש בעכבר, לעומת מישהו שמעולם לא זכה לגעת בעכבר של מחשב״, טוען אקוטו. הפוסט הויראלי של המורה הגיע אל משרדי מייקרוסופט ביבשת אשר הבטיחה לצייד אותו במחשב ובממשק לימוד של מערכת ההפעלה. (כתבה: Quartz) לקרוא עוד >>

Les Amazones D'Afrique / קולקטיב נשים ממערב אפריקה בהופעה חיה

• לעדכן את פרטי ההרשמה לחצו כאן
  לביטול המנוי לדיוור לחצו כאן