לצפייה בדיוור בגרסת דפדפן

• מקהיר ועד יוהנסבורג, בדרך להיסטוריה: מנהיגי היבשת חתמו על הסכם הסחר החופשי הגדול ביותר בעולם מאז ייסוד ״ארגון הסחר העולמי״ נשיאים וראשי ממשלה באפריקה התכנסו השבוע בקיגאלי בירת רואנדה, בדרך לציון דרך משמעותי בהיסטוריה הכלכלית של אפריקה: חתימה על הסכם ״סחר אזורי חופשי באפריקה״ (AcCFTA – African Continental Free Trade). לטענת הנציבות הכלכלית של האומות המאוחדות לאפריקה, יישום ההסכם אמור להגביר את הסחר הפנים-יבשתי בשיעור של 52% עד לשנת 2022 – בהשוואה לנתוני המסחר בשנת 2010. ההסכם ההיסטורי עליו דנות מדינות האיחוד בשלוש השנים האחרונות אמור לאחד בין 1.2 תושבים עם תמ״ג משותף של מעל ל-2 טריליון דולר.   על פי המתווה המסתמן המדינות החתומות יידרשו להוריד את המכסים על 90% מהסחורות בשטחיהן. הוא כולל גם הפחתת הרגולציה על הסחר, וכן חלק מסעיפיו נוגעים לטיפול במחסומים שונים הפוגעים בסחר הפנים יבשתי – כגון המתנה ארוכה של הסחורות בגבול בין מדינות. ״הקולוניאליזם יצר מציאות בה שכנים הפסיקו לסחור אחד עם השני. נתיב הסחר המרכזי הוא בין מדינות אפריקה לאירופה, ובין מדינות אפריקה לארצות הברית״, טוען דיוויד לוק ראש המרכז למדיניות סחר באפריקה בנציבות הכלכלית של האומות המאוחדות ליבשת.   על ההסכם חתמו אתמול 44 מבין 55 מדינות היבשת, והוא כולל את המתווה המשפטי של אזור הסחר החופשי – אשר פרטיו המלאים יידונו לאחר מכן באפן פרטני בכל אחת מהמדינות החתומות. שני מנהיגים בולטים, יורו מוסווני מאוגנדה וכן מוחמדוו בוהארי מניגריה, נעדרו מפסגת המנהיגים בקיגאלי מסיבות שונות: מוסווני בשל התדרדרות ביחסי אוגנדה ורואנדה, לאור האשמות האחרונה שאוגנדה עוצרת את אזרחי רואנדה באופן בלתי חוקי ומסייעת לקבוצות המתנגדות לממשל בקיגלי. מטעם נשיא ניגריה נמסר שהוא נעדר כדי להקדיש זמן ״להתייעצויות רחבות יותר בנושא״ לאור התנגדות מבית על הקמת אזור הסחר החופשי, אשר עשוי דווקא לפגוע בכלכלות החזקות יותר ביבשת. מאוחר יותר צייץ הנשיא בדף הטוויטר שלו והוסיף שניגריה מתנגדת להסכם והיא מתכוונת להגן על העסקים והתעשייה המקומית   מלבד הסכם הסחר החופשי הוועידה בקיגאלי הוקדשה לחתימה על הסכם נוסף, הנוגע לתנועה חופשית של אזרחי היבשת בין מדינות. על ההסכם שנחתם גם הוא ביום ד׳ חתמו 27 מדינות, אשר סיכמו שאזרחיהן יוכלו לשהות במדינות החתומות עד לתשעים יום ללא צורך בקבלת אשרה. (כתבה: BBC, צילום: האיחוד האפריקאי) לקרוא עוד >>

• חטיפת הילדות בניגריה: בוקו חראם שחרר 102 תלמידות ואיים על הוריהן – ״אל תשלחו אותן לחינוך מערבי״ בסוף חודש ינואר נעלמו 110 תלמידות מבית ספר בצפון-מזרח ניגריה לאחר תקיפה נוספת של ארגון ״בוקו חראם״, אירוע שנחשב לחמור ביותר מאז חטיפת ״נערות צ׳יבוק״ בשנת 2014. האירוע גרם למבוכה רבה בקרב בכירים בממשל הניגרי, אשר לווה גם בבלבול גדול והעברות שגויות של אינפורמציה לאזרחים וביקורת אזרחית על כך שהרשויות לא למדו את הלקח מאירועים קודמים.   אתמול (ד׳) שחרר ארגון הטרור 102 נערות ולטענת משרד התקשורת בניגריה הן שוחררו ״ללא תנאים״. שר התקשורת הניגרי לאי מוחמד הוסיף שלא ידוע לו על בנות שמתו בשבי, אך חמש נערות הלכו לעולמן כאשר נחנקו למוות במשאית של ארגון הטרור בעת החטיפה. מעדויות הורי הנערות עולה שהחמושים הובילו את הנערות ואיימו על ההורים שלא לשלוח את הנערות בשנית לבתי ספר מערביים – אם יעשו כן, הן ייחטפו בשנית. ״שוחררנו בגלל שאנחנו נערות מוסלמיות, והם לא רצו שנסבול. זאת הסיבה״, סיפרה קהידג׳ה גרמה, אחת מהמשוחררות אשר הוסיפה שחברתה הנוצרית נשארה בשבי.   כתבה נרחבת של הניו יורק טיימס עסקה השבוע (א׳) בתקרית וההשפעה שלה על הפוליטיקה המקומית. הכתבה כוללת תיאור נרחב ומצמרר של האירועים בבית הספר: ״פטימה בוקאר, בת 14, שהתה במעונות שבסמוך לחומות בית הספר כאשר נשמעו היריות: ׳לא הייתי בטוחה מהיכן זה הגיע׳, היא נזכרה, ׳היינו מבולבלות׳. ילדה אחת רצה לעבר פטימה וחברותיה ואמרה להן לברוח כי בוקו חראם הגיע. פטימה ראתה ילדות מובלות מחוץ אל בית הספר ומוכנסות בכוח למשאיות החמושים; היא זיהתה שם הרבה חברות.   (..) פטימה קפצה מעל החומה ורצה לעבר השיחים, מתוך מחשבה שאין שם כביש כך שהחמושים לא ירדפו אחריה שם. היא ברחבה עם שלושים תלמידות נוספות ומורה אשר הוביל אותם לעבר חווה, שם הקבוצה בילתה את הלילה – מפוחדת מדי כדי לישון. (כתבה: ניו יורק טיימס, צילום: Twitter/@BashirAhmaad) לקרוא עוד >>

• מזרח אפריקה: המשבר הפוליטי באתיופיה עשוי לערער את היציבות באזור כאשר ראש ממשלת אתיופיה היילמריאם דסלן הפתיע רבים עם ההודעה על התפטרותו ועל שחרור אסירים פוליטיים, נראה היה שאתיופיה בדרך למספר רפורמות חשובות. אך ההכרזה לאחר מכן על מצב חירום במדינה לא רק שסיכנה את הסיכוי לשינויים אלה אלא שהיא גם מציבה, שוב, את האזרחים נגד כוחות הביטחון: כבר עכשיו אפשר לסכם שמצב החירום מוביל לאלימות, במקום ליציבות הדרושה.   כבר בשבועות הראשונים שלאחר הכרזת מצב החירום נודע על אזורים במדינה אשר אינם מצייתים לתקנות השעה. אזרחים קיימו הפגנות בגונדר, מעוז האופוזיציה במחוז אמהרה, כמו גם במספר ערים במחוז אורומיה – אשר רובו מסרב לציית להוראות מצב החירום. כתוצאה מכך ממקדים כוחות הביטחון את מאמציהם באזור אורומיה, בעקבות אותן הפגנות מחאה אשר הובילו להתפטרות ראש הממשלה אשר מצב החירום רק חיזק אותן.   אי היציבות במדינה עשוי לעורר הדים ולהשפיע על אזור קרן אפריקה ומזרח היבשת. כך למשל פרסם אתר החדשות Quartz ביום ב׳ שכבר בתוך שבוע מעל לעשרת אלפים אתיופים ממחוז אורומיה הגישו בקשת מקלט בקניה. אי היציבות באתיופיה עשוי להשפיע על מאמצי השלום בדרום סודן, שם אתיופיה הפכה בשנים האחרונות לאחת המתווכות העיקריות במשא ומתן. צבא אתיופיה הוא כוח היחיד שעוסק בשמירה על השלום באזור אבייה, מחוז עשיר בנפט שנמצא במחלוקת בין סודן לדרום סודן מאז 2011. אתיופיה היא אחת משתי המדינות אשר שולחות את מספר החיילים הגדול ביותר למשימות שמירת שלום, בדרום סודן ובסומליה לדוגמא.   אינדיקציה נוספת לחשש מאי יציבות היא העובדה שבעוד שחלק ממדינות ביבשת חולקות מאפיינים אתניים משותפים, קרן אפריקה היא דוגמא לכך: חלק קבוצת האורומו אשר מפגינה באתיופיה מתגוררת גם בקניה. בינתיים, העיתון EastAfrican מדווח השבוע שמבחינה כלכלית מצב האזור טוב יחסית: מזרח אפריקה הוא האזור עם הנתונים הכלכליים הטובים ביותר ביבשת לשנת 2017, עם אחוז צמיחת תמ״ג של 5.9% – לעומת ממוצע יבשתי של 3.6%. (כתבה: TheConversation) לקרוא עוד >>

• דרום סודן: האסטרטגיה של ״קניית שלום״ נכשלה – הנה מה שאפשר לעשות טוב יותר מתווכים אשר פועלים בשנים האחרונות בדרום סודן מנסים קץ לקונפליקט האלים דרך מה שנקרא ״קניית שלום״. בעוד המצב ההומניטרי במדינה רק הולך ומתדרדר ואיתו גם מספר הקורבנות, דיפלומטים זרים ניסו ועדיין מנסים להביא להנחת הנשק של פלגים יריבים דרך הצעת ״חתיכה מהעוגה הלאומית״, כך שעשיית השלום תהיה משתלמת יותר עבורם.   בשנת 2015, לדוגמא, הרשות הבין-ממשלתית לפיתוח באפריקה הגיעה להסכם את מתווה שלום שיכלול חלוקת הכוח בין הנשיא סלבה קיר ליריבו, מנהיג המורדים ריק מצ׳אר, שהפך לסגן הנשיא. ההסכם הזה שרד כשנתיים, עד שהמתיחות הובילה לפרוץ מלחמת אזרחים במדינה; מצ׳אר חזר לתפקידו הקודם באפריל 2016, אך שוב עזב ביולי של אותה שנה – מאותן הסיבות בדיוק. המתווכים במאמצי השלום מבצעים פעם אחר פעם את אותה הטעות: הם מנסים להושיב באותו שולחן את הפלגים היריבים, ומציעים להם תמריצים.   למה ״קניית השלום״ בדרום סודן לא עוזרת, ומה אפשר לעשות? היא מסייעת לסגור עסקה בטווח הזמן הקרוב, אך מתעלמת משורשי הסכסוך כמו גם מהחששות של האזרחים. כאשר קיר ומ׳צאר סיכמו על שיתוף הפעולה המחודש באפריל 2016, האלימות שגבתה קורבנות בשנתיים האחרונות נשכחה עבור ביצוע ״שלום מהיר״, אשר רק פותח מחדש את הפצעים ואינו עוסק כלל בעשיית צדק אמיתי בדרום סודן – אלא מאפשר דיקטטורה ומספק רק את הבכירים בממשלה ובארגונים הנלחמים.   הפתרון, לטענת דניאל אקץ׳ ט׳יונג מהאתר ״African Arguments״, היא גישה המכונה ״ריקון מכלי הדלק״. במקום לחשוב על שלום כדבר אטרקטיבי יותר לגוף או אליטה מסוימת, מתווכים יכולים פשוט לסייע בהעלמת התגמולים כתוצאה מלחימה. זה קשה יותר ודורש מאמץ ואומץ רב, אך בסופו של דבר לא מבטל את האפשרות שפושעים יעמדו לדין.   ״אם שלום לטווח ארוך הוא המטרה, זוהי השיטה החדשה שיכולה לעבוד״, טוען ט׳יונג. הנה כמה מהדברים שאפשר לעשות לטענתו: זיהוי מקורות הכסף המניעים את גלגלי המלחמה. השארת האיום באמברגו נשק כמו גם הקפאת נכסים ואיסורי מסע על אליטות ומשתפי פעולה. סנקציות אלה כבר יושמו בחלקן, אך כדי להפוך לכלי אפקטיבי ומאיים יותר עליהן להיות מיושמות בצורה מקיפה וכחלק מהתכנית המורכבת לפתרון הסכסוך. לסיכום, הפוקוס צריך לעבור רק מהאליטות עצמן גם אל אי השוויון והאלימות בשטח. (כתבה: AfricanArguments, צילום: וויקיפדיה) לקרוא עוד >>

• עובדת סיוע ביבשת שהתפטרה מתפקידה: "ראיתי איך כספים לאנשים רעבים בוזבזו על משכורות עובדים בגלל תכנון לא נכון״   הגארדיאן הבוקר (ד׳) את מאמרה של עובדת סיוע ביבשת, שנשארה בעילום שם ופתחה כך: ״התפטרתי לאחרונה מעבודתי בארגון פרטי באפריקה. לאחר שנים של עבודה בסקטור הזה, נותרתי מאוכזבת מהאתוס וההשפעה של הארגונים הללו״.   ״התחום הזה רווי באנשים הלא נכונים שמונעים מהמוטיבציה הלא נכונה ומאג׳נדה שגויה. אחרי הכל, זוהי תעשייה ששווה 27.3 מיליארד דולר, נכון לשנת 2016. המשימות במדינות בהן עבדתי מונעות מבצע כלכלי. ככל שאתה מגייס יותר, כך הקולגות שלך באזור ובמטה הראשי נהיים שמחים יותר משום שהכסף שאתה מגייס הולך למשכורות ולתשלומי השכירות שלהם –גם הביצועים שלך מושפעים מכך, במקום מהאיכות של הפרויקטים אותם אתה מנהל״.   ״בעיני המנהלים הבכירים, פרויקט מוצלח מבוסס על שני פקטורים: כמה כסף אתה מגייס מהתורמים וכמה נהנו מפירות הכספים שגייסת. (..) בארגון אחד לדוגמא, לא הייתה שום התקדמות באף פרויקט במשך חודשים, למרות שכספי החירום עבורו כבר גויסו כדי לענות על צרכי המזון והמים של האוכלוסייה. במשך חודשים רבים הפרויקטים היו רדומים. שום סיוע לא הועבר, שום משפחה לא קיבלה סיוע. הניהול הכושל הביא לכך שרוב הכספים שיועדו להקלה על הסבל הנגרם מחוסר ביטחון תזונתי גויסו כבר לתשלום משכורות העובדים ורווחתם. (..) הדבר המדאיג ביותר היה שאף אחד בארגון לא חש צורך ליישם את יעדי הפרויקט. לא הייתה שום תחושת דחיפות, שום תחושת אחראיות או מחויבות לעזור לאנשים על סף רעב. חודשים רבים עברו לפני שמשהו קרה״.   ״הדבר המדהים ביותר היה כשאיש צוות או בכיר כלשהו בארגון – האחראים על איכות ההובלה של הפרויקטים – שמו לב שהפרויקט נכשל רק כאשר הדד ליין להשלמת הפרויקט התקרב, ללא שום הישגים לדווח עליהם. האנרגיה יצאה על שמירת התדמית של הארגון בעיני התורמים ועל מציאת תירוצים על האופן השגוי בו הכסף בוזבז״. (כתבה: גארדיאן) לקרוא עוד >>

• הסחר הלא חוקי בשנהב: מנהיגי היבשת לוחצים על אירופה – ״לכו בעקבות סין, סיימו את הסחר״ האיחוד האירופאי הוא המטרה הבאה של מנהיגים אשר מנסים בשנים האחרונות לשים קץ לסחר בשנהב והפגיעה החמורה שלו באוכלוסיית הפילים באפריקה. עצומה עליה חתומים 32 מנהיגי ביבשת נשלחה השבוע למשרדי האיחוד האירופאי בדרישה לשים קץ לסחר החוקי בשנהב באפריקה – אשר הפך את אירופה ליצואנית הגדולה ביותר בסחר החוקי.   המאבק בסחר נחל הצלחה בשנה האחרונה בעיקר ביבשת אסיה בה הדרישה לשנהב היה גבוה. סין, היבואנית הגדולה ביותר של שנהב עד כה, הודיעה בדצמבר 2017 על איסור הסחר. כחודש לאחר מכן הודיעה הונג קונג על נקיטת צעד דומה. הסחר בשנהב באפריקה עבור שווקים סיניים הביא למותם של כשלושים אלף פילים מדי שנה ברחבי היבשת, ולמרות הירידה בסחר מספרם עדיין נמצא בירידה מתמדת: 350,000 פילים נמצאים כיום באפריקה לעומת 1.3 מיליון בשנת 1979. כדי לשרוד, חלק ניכר מהפילים נודדים לשמורות טבע מוגנות בהם נאכף האיסור על ציד.   לאחר שסין כבר הורתה על איסור הסחר מנסים מנהיגי היבשת לחסל כל נתיב סחר דומה לציידים וסוחרים הממשיכים לעבור על החוק. ״הסיבה שהאיחוד חייב לסגור את נתיב הסחר היא שסין כבר עשתה זאת״, טוען השר לאיכות הסביבה בבוצוואנה טשקדי קמה. ״אם נצליח לסגור את נתיבי הסחר המרכזיים אני בטוח שננחל הצלחה גדולה יותר״. (כתבה: Quartz, צילום: Flickr) לקרוא עוד >>

C.K Mann / היי-לייף / אחד מהזמרים המובילים בגאנה נפטר השבוע בגיל 82

• לעדכן את פרטי ההרשמה לחצו כאן
  לביטול המנוי לדיוור לחצו כאן