לצפייה בדיוור בגרסת דפדפן

השבוע באפריקה

22-29.3.2018

השבוע באפריקה

סיכום שבועי של חדשות מהיבשת ממרכז אפריקה ע״ש תמר גולן באוניברסיטת בן גוריון

לוגו אפריקה

עורך: אדם רוטברד

  • פוליטיקה

    לראשונה בתולדות אתיופיה: אבייה אחמד, בן האורומו, יכהן כראש ממשלה

    הקואליציה באתיופיה הודיעה השבוע (ג׳) על יו״ר חדש שיכהן כראש ממשלה הבא במדינה: אבייה אחמד, בן קבוצת האורומו, אשר יחליף את היילמריאם דסלן שהודיע על התפטרותו בחודש שעבר. הבחירה באחמד, לשעבר שר המדע והטכנולוגיה, נעשתה בדלתיים סגורות בסיומו של שבוע פגישות בין 180 חבריה הבכירים של הקואליציה (EPRDF).

     

    מינויו של אחמד מציין נקודת ציון חשובה בפוליטיקה האתיופית לאחר 27 שנים בהם הקואליציה שולטת במדינה ובראשותה עמדו עד כה ראשי ממשלה טיגרינים ואמהרים (מלס זנאווי והיילמריאם דסלן). אחמד הוא ראש הממשלה הראשון מקבוצת האורומו, ומינויו נועד בין היתר להרגיע את ההפגנות המתקיימות במדינה מאז 2015 מטעם פעילים מקבוצה זו אשר מוחאים נגד מדיניות הממשלה, והובילו עד כה למותם של מאות מפגינים ולמעצרם של אלפים נוספים.

     

    ״מינויו של אבייה הוא משמעותי מהרבה סיבות (..) זה הדבר היחיד שיוכל להציל את EPRDF מהיעלמות מוחלטת״, צייץ הפעיל החברתי מקבוצת הארומו מוחמד אדמו בטוויטר. ״הוא הפוליטיקאי האהוב היחיד במחוז אורומיה״. כלי תקשורת באפריקה ציינו השבוע לחיוב גם את יחסיו הטובים של אחמד עם כוחות הביטחון במחוז אורומיה וכן עם התושבים המפגינים נגד הממשל.

     

    למרות שמינויו נתפס כמפנה בפוליטיקה האתיופית וכתקווה לשינוי, פרשנים פוליטיים שצוטטו השבוע בעיתון הקנייתי “TheEastAfrican” הצביעו על תפקידו הקודם כמייסד ולאחר מכן העומד בראש הסוכנות לאבטחת מידע ברשת. הסוכנות זכתה בעבר לגינויים על כך שהיא מרגלת נגד מתנגדי משטר בגולה. לאחמד גם עבר צבאי והוא התקדם עד לדרגת סגן אלוף – במסגרת שירותו גויס לרואנדה לכוחות השמירה השלום במדינה.

    (כתבה: TheEastAfrican, צילום: somtribune)

    לקרוא עוד >>
  • פוליטיקה

    קיימברידג' אנליטיקה ואפריקה: החברה הבריטית שהשחיתה את הפוליטיקה ביבשת

    השבועון האמריקאי הוותיק ״The Nation״ פרסם השבוע (ד׳) כתבה נרחבת על פרשת קיימברדיג׳ אנליטיקה והקשר האפריקאי. הכתבה סוקרת את פעילות החברה הבריטית במערכות בחירות שהתקיימו בניגריה וקניה, ומגיעה בעקבות כתבת תחקיר שפרסם ערוץ הטלוויזיה האמריקאית “Channel 4” על מעורבותה בבחירות האחרונות בקניה.

     

    עד לא מזמן ההשפעה של גורמים מערביים זרים על מערכות בחירות באפריקה כלל לא זכתה לתשומת לב. אך בשלוש השנים האחרונות, וביתר שאת בחודשים האחרונים, מתגלה תמונה מפחידה למדי: כתבת התחקיר של הערוץ האמריקאי חשפה בין היתר כיצד מנהליה הבכירים של החברה התהדרו בפני כתבים על ניהול הקמפיין הסודי של אוהורו קניאטה בבחירות של שנת 2013.

     

    בבחירות שהתקיימו בשנה שעברה המפלגה שילמה לחברה כשישה מיליון דולרים, אך גם יריבו של קניאטה לא נקי כפיים – Orange Democratic Movement העסיקה חברה אחרת מארה״ב המספקת גם היא שירותי ניתוח מידע לצורך השפעה על מערכות בחירות. עובדה זו נודעה לאחר שמנכ״ל החברה נעצר בניירובי וגורש מהמדינה, כיממה לפני הבחירות.

     

    בעוד הפרטים המלאים אודות פעילות קיימברדיג׳ אנליטיקה בקניה נותרו חסויים, הבחירות שהתקיימו בניגריה בשנת 2015 שופכים אור רב יותר על הצד האפל שלה. היא הועסקה על ידי איש עסקים ניגרי אשר ביקש להבטיח כהונה נוספת של הנשיא גודלאק ג'ונתן, ופעלה באופן שהרעיל את השיח הציבורי. ״זאת הייתה טקטיקה של מניעת הצבעה למועמד באופן האכזרי והבסיסי ביותר״, סיפר קבלן שהועסק בחברה.

     

    שיטת העבודה כללה מודעות ממומנות ברשתות החברתיות שכללו תכנים איסלמופוביים שאיימו בהטלת משטר שריעה, אנרכיה ואלימות במידה שהמועמד המוסלמי מוחמדו בוהארי ינצח. החברה אף אישרה שהאקר ישראלי הועסק על ידה כדי לדלות פרטים אישיים אודות בוהארי, כגון מצבו הבריאותי ותכתובות המיילים, כדי לערער על אמינותו.

     

    ״המידע שנכרת על ידי החברה מאפשר לה לשלוח מסרים לקבוצות קטנות של אנשים, כך שלא כולם נחשפים לאתו המידע. הפרסום המותאם הזה הופך את הזירה הפוליטית ללא בטוחה ונפיצה, את היכולת להפיץ שגוי לפשוטה יותר, ומרעיל את השיח הפוליטי.

    (כתבה: The Nation)

    לקרוא עוד >>
  • בריאות

    האו״ם מזהיר מפני ״אסון הומניטרי״, אך קונגו מסרבת לקבל סיוע

     ״המשבר ההומניטרי ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו הולך ומחמיר והגיע לממדים חמורים בחלקים מסוימים של המדינה, עם מיליונים שסובלים מרעב חמור״ – כך הודיעה בתחילת השבוע שעבר (ב׳) מועצת הביטחון של האו״ם. על פי ההערכות כ13.1 מיליון תושבים זקוקים לסיוע הומניטרי במדינה, ומתוכם 7.7 סובלים מחוסר ביטחון תזונתי חמור.

     

    בשנה האחרונה הכפיל את עצמו מספרם של האזרחים אשר נאלצו לברוח כתוצאה מהתלקחות האלימות בחלקים מקונגו. בתחילת החודש נהרגו 33 אזרחים בהתנגשויות בין קבוצות אתניות במחוז איטורי שבצפון-מזרח המדינה. בצל חששם של ארגונים בינלאומיים מהחמרת המצב במדינה, האו״ם והאיחוד האירופאי הודיעו על כינוס ועידה בינלאומית שתתקיים בג׳נבה ב14 לאפריל מתוך כוונה לגייס חבילת סיוע בגובה 1.7 מיליארד דולר – פי ארבע מהסכום שגויס בשנה שעברה.

     

    ימים ספורים לאחר ההודעה על כינוס הוועידה בסוף השבוע שעבר (ו׳) ממשלת קונגו שהיא מסרבת לכל סיוע כלכלי, ולא תשתתף בוועידה המתוכננת בג׳נבה. לטענתה, המשבר נופח מעבר לכל פרופורציה על ידי ארגוני הסיוע. ג׳וזה מקילה ראש ממשלת קונגו הוסיף שהאו״ם, ארגוני הסיוע וכן ארגונים אזרחיים הגיבו באופן מוגזם למצב בקונגו והם מפיצים ״ברחבי העולם תדמית רעה של הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו״.

     

    ״האיחוד האירופאי מודאג מאוד מהמשבר המחריף בקונגו״, הגיב הנציב לסיוע הומניטרי של האיחוד, כריסטוס סטיליאנדיס, במסיבת עיתונאים שקיים בעיר גומה שבמזרח קונגו. ״ (..) ראיתי סבל עצום, צרכים הומניטריים אדירים. המצב בקונגו הוא ממש לא עסקים כרגיל״. סטיליאנדיס אמור להיפגש בשבוע הבא (ב׳) עם בכירים בממשל, ביניהם שר החוץ של קונגו, בתקווה שיסכימו להשתתף בוועידה.

    (כתבה: TheEastAfrican, צילום: flickr)

    לקרוא עוד >>
  • דיפלומטיה

    רואנדה-ישראל: ברית הדדית של אינטרסים ויחסים אסטרטגיים

    מרכז משה דיין לחקר המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת ת״א פרסם השבוע מאמר אורח מאת רינה בסיסט, ראש דסק אפריקה בתאגיד השידור הציבורי ״כאן״, אשר מפרט באריכות על היחסים המשתנים בין רואנדה לישראל. לדבריה, ההתחממות ביחסי שתי המדינות ניכרה לפני מספר שבועות עם ביקורו של אביגדור ליברמן ב18 למרץ, ביקור ראשון ברואנדה של שר ביטחון ישראלי. שהות השר במדינה המזרח אפריקאית לא זכתה לסיקור תקשורתי משמעותי, אולם הביקור מסמל את ההתחזקות ביחסי קיגאלי וירושלים בשנים האחרונות. רואנדה הפכה לאחת מבעלות הברית העיקריות של ישראל באפריקה.

     

    בסיסט סוקרת במאמרה המפורט את יחסי ישראל ורואנדה לפני הג׳נוסייד בשנת 1994 ולאחריו, וכן השימוש שעשו ברואנדה בשיח הישראלי על השואה לאחר מכן. ישראל תמכה ברואנדה במספר החלטות שנויות במחלוקת שהובאו על ידיה להצבעה באו״ם, בין היתר הצעה להפוך את יום הזיכרון  הבינלאומי לזכר קורבנות רצח העם במדינה ל״יום זיכרון לזכר קורבנות הג׳נוסייד נגד הטוטסי ברואנדה״. העיתונות הישראלית דיווחה על תמיכתה של ישראל בהחלטה, שזכתה לגינוי אמריקאי, לאחר שרואנדה הסכימה על פי הפרסום לקבל לשטחה את מבקשי המקלט שיגורשו.

     

    בנימין נתניהו רואה ברואנדה חלק מרכזי מתוכנית ״ישראל חוזרת לאפריקה״ בעלת שלוש מטרות: לחזק את התמיכה האפריקאית בישראל באו״ם, לשתף פעולה עם מדינות אפריקה נגד התפשטות האיסלאם הפונדמנטליסטי, וכן פתיחת השוק האפריקאי לחברות ישראליות. רואנדה, מצד שני, נעזרת בישראל כדי להפוך לגורם משפיע באיחוד האפריקאי וכמודל להשראה על מנת להפוך גם את רואנדה ל״סטארט אפ ניישן״. מעבר לכך, ישראל מסייעת לרואנדה בתחום החקלאות דרך פתיחת ארבעה מרכזי הכשרה ע״י מש״ב אשר ימומנו על ידי תורמים זרים.

    לקרוא עוד >>
  • הגירה

    כישופים נגד הגירה: קללת הוודו בניגריה נגד סוחרים בבני אדם

    ״זה רשמי – יש קללה על סוחרים בבני אדם״. כך פתח בסוף השבוע שעבר (שבת) הניו יורק טיימס כתבה שמתמקדת במרפאים ומנהיגים מסורתיים שבחרו להיאבק בסוחרים המוציאים בני אדם למסעות ימיים מסוכנים לאירופה. אך על המנהיגים והמרפאים מוטלת משימה כפולה: מלבד הטלת הקללה על הסוחרים, הם נדרשים גם לבטל את אלו שהוטלו מטעם הסוחרים עצמם על המהגרים, אם אלה יעזו לפנות למשטרה או שלא ישלמו להם את כספם.

     

    לפני התחלת המסע הארוך לאירופה נשים וילדות באזור מדינת אדו בניגריה נדרשות לחתום על הסכם  עם המבריחים כדי להבטיח את תשלום של אלפי דולרים לאחר מכן. ההסכם נחתם בעזרת וודו, ז׳וז׳ו (אמונה במערב אפריקה המשלבת חפצים שונים כמו קמיעות והופכת אותם לאלמנט דתי באזור מערב אפריקה, ובעיקר בדתות מסורתיות) או טקס פולחן דתי המנוהל על ידי איש דת מסורתי הנחשב גם למרפא. חתיכות מהבגדים, מהציפורניים ומהשיער שלהן מעורבבות עם טיפות מדמן ומורקח לאחר מכן לכדי שיקוי אותו הן נדרשות לשתות.

     

    לפני שלושה שבועות הכריז אובה אווארה השני המנהיג המסורתי של ממלכת בנין, היום בדרום ניגריה (אין להתבלבל עם מדינת בנין העצמאית במערב היבשת), על קללת וודו על כל אדם המסייע להגירה לא חוקית. להכרזתו קיימת חשיבות רבה באזור משום שהוא נחשב לבעל סמכות רבה בקרב כל אנשי הדת המסורתיים, ורבים מהם הגיעו לארמונו ביום ההכרזה. דוד אדבירי, מרפא מסורתי בעל מעמד רב, סיפר את שהתרחש בטקס ״ביטול הקללה של הסוחרים״:

     

    קודם כל אובה ״שיחרר את כל אלה שעברו שקוללו דרך ז׳וז׳ו״. לאחר מכן הוא הטיל קללה על ראשו של כל כומר או איש דת אשר מייצר ״כל סוג של שיקוי מתוך מטרה לעודד הגירה אל אזורים אחרים בעולם״. קללה זו, לטענת אדבירי, ״פועלת במגוון צורות: חלק הולכים לעולמים באופן מפתיע, בעוד חלק הופכים לאנשים משוגעים״.

     

    למעשיו של אובה יש חשיבות גדולה לניגריה ובכלל למאבק בתעשיית הזנות: בעוד לממלכת בנין ששכנה באזור יש היסטוריה עשירה שהולכת עוד מהמאה ה13, מדינת אדו שבניגריה היא בעלת מוניטין של מרכז להברחת נשים לצורך ניצול מיני. לטענת האו״ם יותר מ90% מהנשים המוברחים מניגריה לאירופה לצורך עבודה בזנות הן ממדינת אדו. ״האמונה בז׳וז׳ו פוגת במאמצים שלנו למנוע תופעת המבריחים״, מוסיף ארינזה אורקווה נציב בכיר בסוכנות הניגרית למניעת הברחה. ״אתה לא יכול לרדוף אחר חשוד אם אף אחד לא מוכן להצביע עליו״.

    (כתבה: ניו יורק טיימס, צילום: וויקיפדיה)

     

    לקרוא עוד >>
  • דת

    אוגנדה סגרה 23 תחנות רדיו בשל ״פרסום מעשי כישוף״

    הרגלוטור על שוק התקשורת באוגנדה הודיע השבוע (ג׳) על סגירת עשרות תחנות רדיו בשל מה שכינה ״אי עמידה בסטנדרטים מינימליים של שידור״. לטענת דוברת הסוכנות לרגולציה ההחלטה התקבלה לאחר שהתחנות התעלמו מאזהרות קודמות בנוגע לפרסום וקידום מעשי כישוף. התחנות הואשמו גם בהונאה דרך מתן במה למרפאים מסורתיים.

     

    התחנות יוכלו לחזור לשדר באם יעמדו בדרישות הרגולטור. תעשיית הרדיו של אוגנדה נחשבת לעשירה ומגוונת במיוחד עם מעל ל-270 תחנות המשדרות כיום. התחרות הרבה בין תחנות על פרסום ברדיו הציבה תחנות רבות עם מעט אפשרויות בחירה בנוגע למפרסמים. חלק מהמפרסמים בתחנות כיום הם מרפאים בצמחים וכאלה המוכרים קמעות – שתי מלאכות שנתפסו על ידי הרגולטור כהונאה וכישוף.

    (כתבה: TheEastAfrican)

    לקרוא עוד >>
play

             Ogyatanaa Show Band / גאנה / 1975