לצפייה בדיוור בגרסת דפדפן

השבוע באפריקה

29.3-5.4.2018

השבוע באפריקה

סיכום שבועי של חדשות מהיבשת ממרכז אפריקה ע״ש תמר גולן באוניברסיטת בן גוריון

לוגו אפריקה

עורך: אדם רוטברד

  • נשים

    האישה שלצדו, לוחמת חופש בפני עצמה: ויני מדיקיזלה-מנדלה הלכה עולמה בגיל 81

    מותה של לוחמת האפטרהייד בגיל 81 הצית השבוע בדרום אפריקה דיון ציבורי: איך על האומה לזכור אותה? המסורתיים יותר בחברה הדרום אפריקאית רצו שהיא תיזכר כאישה שלא דבר בה רבב. אחרים, הנאבקים עד היום לטובת האוכלוסייה הלבנה בדרום אפריקה, רואים בה אדם אלים ובעל פגמים רבים. נאומה במונסיוויל בשנת 1986, בו הביעה תמיכה בשריפת בני אדם כדרך לשחרר את דרום אפריקה, חיזק תפיסה זו אצל האוכלוסייה הלבנה במדינה. ויני מדיקיזלה-מנדלה הייתה לוחמת חופש, אישה מהפכנית במאבק נגד האפרטהייד – וממש לא פעילה חברתית ״מהכורסא״ שמציתה מהפכות דרך הטוויטר והפייסבוק. בעוד לוחמות ומנהיגים שחורים אחרים בדרום אפריקה עברו לשכונות לבנות, היא נותרה בסווטו ביוהנסבורג גם לאחר גירושיה מנלסון מנדלה בשנת 1992.

     

    ויני מנדלה נותרה לגדל לבד את שתי בנותיה לאחר שבעלה במשך ארבע שנים, נלסון מנדלה, נעצר בשנת 1962 ונשפט למאסר עולם בבית הכלא הידוע לשמצה באי רובן איילנד. היא עצמה גם נעצרה, ובשנת 1969 הושמה בצינוק למשך 491 יום. ספרה אודות תקופת הכליאה ״491 ימים״ יצא לאור בשנת 2013. לאחר מכן היא הוגלתה לאזור כפרי בדרום אפריקה ממנו נאסר עליה לצאת, ועם סיום משטר האפרטהייד נבחרה לכהן כחברת פרלמנט בשנת 1994 – תפקיד בו שימשה עד יום מותה.

     

    אך מדיקיזלה—מנדלה הייתה דמות מורכבת שבקריירה הפוליטית שלה היו גם שערוריות: ועדת הפיוס והאמת בדרא״פ בראשות דזמונד טוטו גינתה אותה בשנת 1998 על הפרות בוטות של זכויות אדם. דו״ח הוועדה האשים אותה ברדיפת אוהדים יריבים של מועדון הכדורגל Mandela United Football Club בו כיהנה בתפקיד בכיר. היא גם הואשמה מספר שנים קודם לכם בהזמנת הרצח של ידיד המשפחה אך הדיונים במשפט הושעו לאחר ניסיונות להדחת עדים נגד מנדלה במשפט.

     

    כלי תקשורת בדרום אפריקה הספיקו מאז מותה לבקר את אופן הסיקור התקשורתי אשר לפרקים התמקד בשערוריות ובפרשות שנקשרו אליה על חשבון התפקיד החשוב שלה במאבק לסיום האפרטהייד. ״כעס נוסף נרשם באופן בו מדיקיזלה-מנדלה הצטיירה פשוט כ׳אשתו לשעבר׳ של נלסון מנדה, וכן האופן בו לוחמים במאבק נגד האפרטהייד (לעומת לוחמות – א.ר) הצטיירו באופן פחות מורכב לעומתה״. כך לדוגמא הBBC בחר לפתוח את הכתבה עליה בפירוט על כך שבחרה להשאיר את שם המשפחה של הגרוש שלה כדי לזכות בהון פוליטי.

    (כתבה: גארדיאן, צילום: Flickr)

     

    לקרוא עוד >>
  • פוליטיקה

    חילופי שלטון באחת הדמוקרטיות היציבות באפריקה: מוקגוויטסי מסיסי הוא נשיאה החדש של בוצואנה

    נשיאה החדש של בוצואנה הושבע השבוע (א׳) לתפקיד באופן זמני לאחר שהנשיא הקודם איאן קאמה נאלץ לפרוש מתפקידו לאחר שהחזיק בתפקיד עשר שנים, המגבלה המותרת בחוקה המקומית. השבעת מסיסי וחילופי השלטון החלקים מציבים את בוצואנה, פעם נוספת, כאחת הדמוקרטיות החזקות והיציבות ביותר ביבשת. הבחירות לנשיאות המדינה ולבית הנבחרים צפויות להתקיים בשנה הבאה.

     

    מספר חברי אופוזיציה החרימו את טקס ההשבעה של מי שכיהן לפני כן כסגן הנשיא לאור פרשת שחיתות בקרן נפט לאומית שנחשפה לאחרונה. בנאומו הראשון כנשיא הבטיח מסיסי להילחם באבטלה אשר למרות כלכלה וממשל יציבים הגיעה לשיעור של 20%, ונמצאת בעליה מתמדת מאז 2009. למרות זאת, היא נהנית מאחוזים דו-ספרתיים של צמיחה כלכלית ומערכת רב-מפלגתית מאז שקיבלה את עצמאותה מבריטניה לפני יותר מחמישים שנה. היא אחת מיצואניות היהלומים הגדולות בעולם, אך ירידת מחירי היהלומים בעולם הם בין הגרומים לעלייה באבטלה וגם בעוני למרות הצמיחה הכלכלית. בזמן הקצר שנותר לכהונתו הבטיח מסיסי להפחית את התבססות על ענף זה ולגוון את הסחר הכלכלי.

     

    מסיסי בן ה56 נכנס לראשונה לבית הנבחרים בשנת 2009, ושישמש קודם לכן כמורה בבית ספר תיכון ולאחר מכן בתפקיד דומה בבוצואנה מטעם ארגון ״יוניסף״ של האו״ם. הוא שחקן חובב ושיחק בעבר במספר סרטים בדרום אפריקה, ומלבד סגן הנשיא הוא שימש גם כשר בממשלה.

    (כתבה: אל ג׳אזירה, צילום: xinhuanet)

    לקרוא עוד >>
  • פוליטיקה

    סנגל: אחד הפוליטיקאים האהובים במדינה הולך לכלא באשמת מעילת כספים

    ח׳ליפה סאל ראש עיריית דקאר נשפט בסוף השבוע שעבר (ו׳) לחמש שנים בכלא לאחר שהואשם במעילה בסכומים של 3.4 מיליון דולר. סאל היה אמור להתמודד בבחירות לנשיאות סנגל מול הנשיא המכהן מאקי סאל. בין השניים אין קשר משפחתי. סנגל היא אחת הדמוקרטיות היציבות ביותר במערב אפריקה, והיחידה באזור זה של היבשת שמעולם לא חוותה הפיכה צבאית.

     

    סאל בן ה62 נעצר בשנה שעברה וחסינותו הוסרה לאחר מכן כדי שיוכל לעמוד למשפט. על פי כתב האישום הוא עשה שימוש השתמש בחשבוניות פיקטיביות לאורז ודוחן והעביר את הכסף מהן למטרות פוליטיות. אך סגן ראש העיר שייח גואייה ביקר את ההקלטה וציין שהיא ״נועדה למנוע מח׳ליפה סאל לרוץ לנשיאות המדינה״. עורכי דינו כבר הצהירו שבכוונתן לערער לבית המשפט העליון במדינה, אך ההליך לא יכול להתבצע בגלל שביתה של הדרג הפיקודי בבתי המשפט בסנגל.

     

    לטענת כתב הBBC המדווח מסנגל המשפט דווקא חיזק את הפופולריות של סאל ומיצב אותו כ״קדוש מעונה״. ״מאז המעצר, ובמהלך הבחירות באוקטובר האחרון לפרלמנט בהן השתתף סאל ונבחר על אף החקירה נגדו, תומכיו של ראש העיר ציירו אותו כקורבן של מערכת משפט אליטיסטית וצמאת דם.

    (כתבה: BBC, צילום: wadr)

    לקרוא עוד >>
  • זכויות אדם

    קשר השתיקה מתרופף: כשמתחילים לדבר על פרשות ההתעללות המינית בקהילת הסיוע הבינלאומית

    אחד מארגוני הסיוע ההומינטרי המובילים בעולם, Oxfam, מתאושש עדיין מהירידה גדולה בערכו לאחר שנחשף שמספר מעובדיו הזמינו נערות ליווי מקומיות לביתם בהאיטי בעודם באמצע פרויקט מטעם הארגון. האירועים התרחשו בשנת 2011 אך נחשפו רק לאחרונה, בעקבות תחקיר עיתונאי שנעזר באחד מעובדי החברה. החשיפות האירו על פעילות העובדים שהגיעו להאיטי במטרה לסייע לה להשתקם מרעידת אדמה קשה שהתרחשה שנה קודם לכן.

     

    הפרשה הכתימה את העבודה הטובה שארגוני סיוע בינלאומיים מבצעים באזורי אסון ומדינות מתפתחות, והביאה לאובדן מספר רב של תורמים לארגון. למרות תקנונים שונים נראה שהתנהגותם של עובדי סיוע הומניטרי נעלמה מעיני התקשורת או טויחה על ידי הארגונים עצמם כדי לשמור על תדמיתם בעיני התורמים. רק לאחר החשיפה על ארגון Oxfam בחרו ארגוני סיוע אחרים לפרסם סיפורים דומים על עובדיהם, בין היתר במסגרת משימות באפריקה: כך לדוגמא ״ONE Campaign״ של בונו סולן להקת U2 אשר חשף שעובדת הארגון הועזבה לאחר שסירבה לשכב עם חבר פרלמנט בטנזניה.

     

    עוד לפני האיטי, אותם עובדים היו מעורבים בפרשה דומה בצ׳אד בשנת 2006 אך הנושא כמעט שלא זכה לתגובת Oxfam. אתר החדשות Quartz ניסה השבוע לקבל את תגובת הארגון להאשמות שאותם עובדים היו מעורבים בפרשה דומה בצ׳אד, אך לא זכו לתגובה מלבד ש״הטענות בבדיקה״. ארגון נוסף, הצלב האדום, פרסם ש21 מעובדיו פוטרו או התפטרו לאחר שנחשף ששילמו על שירותי מין.

     

    ״שידול מין מנשים מקומיות נתפס כחלק מהתרבות״, טען האתר Quartz בנושא, ״והמעשה הזה מתעלם מחוסר האיזון בין עובד סיוע עשיר לבין אישה מקומית שנכפה עליה לשכב איתו עבור כסף או בעבור טובות הנאה שונות שיאפשרו את האכלת משפחתה. אין כאן שום רומן, או תרבות ליברלית של פתיחות מינית – אלא מעשה שהוא תוצאה של יחסי כוח מעוותים שחוזרים לתקופה הקולוניאלית״.

    (כתבה: Quartz, צילום: Martin Rowson)

    לקרוא עוד >>
  • חקלאות

    אגם צ׳אד הולך ונעלם: האם אפשר להציל את אחד ממקורות המים החשובים במערב אפריקה?

    אגם צ׳אד הוא מקור מים חיוני באזור מערב היבשת שנמצא על סף היכחדות כתוצאה משינויי האקלים וגידול האוכלוסייה. תכנית חדשה מבקשת להחזיר אותו למצבו הקודם בשנות השמונים, אז מי האגם זרמו מנהר קונגו במרחק 2,400 ק״מ. התגובות לתכנית השאפתנית סקפטיות, אך שרים בממשלה ומהנדסים השתתפו לאחרונה בכנס בינלאומי שעסק באגם בבירת ניגריה – והם רציניים למדי. על פי המפה שפורסמה באתר BBC, בשנת 1973 חלש האגם מניג׳ר ועד לקמרון וצ׳אד ובשנת 2017 שטחו הצטמצם ב90%.

     

    תהליכי המדבור ביבשת לא רק שצמצמו את שטח האגם אלא גם הקשו על חייהם של הקהילות שמסביבו אשר התפרנסו מחקלאות, רעיית צאן ודיג. לטענת האו״ם כ10.7 מיליון בני אדם בסביבת האדם זקוקים לסיוע הומניטרי כדי לשרוד. על פי התכנית של שרים ומהנדסים באזור האגם תבנה ״ Transaqua״, תעלת מים באורך 2,400 ק״מ אשר תוביל מים מנהר הקונגו לאגן נהר צ׳ארי אשר מימיו מזינים את אגם צ׳אד. התכנית כוללת העברת 100 מיליון מ״ק של מים בשנה, וכן בדומה לסכר הגדול במזרח היבשת יוקמו באזור האגם גם סכרים שייצרו חשמל עבור התושבים.

     

    התכניות לבניית התעלה נכתבו כבר בשנות השמונים אך לא זכו למענה במשך שנים רבות. שלושים שנים לאחר מכן, נראה שהרשויות מבקשות להחיות את הפרויקט מתוך הבנת הקשר בין משבר המים באגם לתופעות אזוריות שונות כגון הגירה ונוכחות קבוצות טרור מוסלמיות. כעת שתי חברות לבניית סכרים הודיעו על כוונתן לגייס את 50 מיליארד הדולר הדרושים לבנייתו. אך בדומה לבניית הסכר באתיופיה וההתנגדות שהוא מעורר בקרב מדינות שכנות, בקרב גורמים בקונגו קיים החשש לפיו הפרויקט יסכן את השלמת הבנייה של סכר דומה אשר עם השלמתו יהפוך למתקן ייצור החשמל ההידרותרפי הגדול ביותר בעולם.

    (כתבה: BBC, צילום: bigthink)

    לקרוא עוד >>
  • פוליטיקה

    ״אנחנו כאן״: פס הקול שהוביל למהפכת האורומו ששינתה את אתיופיה

    לאחר שאביה אחמד הפך בשבוע שעבר לראש הממשלה הראשון של אתיופיה מקבוצת האורומו, תשומת הלב של האתר ״ African Arguments ״ אל מאחורי הקלעים: צעירי האורומו האמיצים שהפגינו בעקשנות במשך זמן רב, והמוזיקאים שניגנו ושרו את פס הקול של המחאה. כאשר היסטוריונים יסתכלו במבט לאחור על התקופה הזו הם יבחינו כיצד עקשנות המפגינים שינתה את המפה הפוליטית באתיופיה בתוך שנים ספורות, וכיצד הפוליטיקה של האורומו עברה מהפריפריה אל מרכז העניינים במדינה. הצעירים מקבוצת האורומו, המכונים Qeerroo, הובילו את השינוי הזה.

     

    דרך עבודתם המוזיקלית הצליחו זמרים ואמנים אורומיים לגייס אוכלוסיות מפוזרות במקומות שונים ויצרו תלכיד של דור נחוש ומאוחד למען המטרה. המוזיקה שלהם, כמו בחברות אחרות בהן המוזיקה משחקת תפקיד חשוב ביצירת ״מדורת השבט״, שינו את יחס העם לשלטון תוך שכתוב מחדש של זיכרונות, חוויות והיסטוריה. המוזיקה של האורומו מעולם לא הייתה רק ״מוזיקלית״: היא נחשבת לזירה של תסיסה פוליטית ושיח תרבותי, התחדשות רוחנית ואיחוד קהלים שונים למען האורומו. בעוד הפעלים החברתיים התוו את המבנה והאסטרטגיה של המאבק, המוזיקה ומילות השירים של אמני האורומי העניקו קול לזעם שלהם.

     

    כך לדוגמא בדצמבר 2017 באדיס אבבה הבירה התקיים קונצרט האורומו הגדול ביותר בתולדות העיר,, במטרה לגייס כספים לסיוע הומניטרי לחבל אורומיה ול-700 אלף בני אדם שנאלצו לברוח מבתיהם כתוצאה מההפגנות. השיר שהוציא חודש לפני כן, ״Jirraa״/ ״אנחנו כאן״ הפך לחגיגה של זהות אורומית שייצגה את השינוי הגדול באתיופיה. ״הוא ייצג צורה חדשה של אופטימיות קולקטיבית, תחושה שהתרבות האורומית כבר לא נמצאת בהסגר, ושהחברה האורומית נמצאת בתהליך עלייה.

    לקרוא עוד >>
  • תרבות

    היפ-הופ נגד גזענות: ראפרים ממערב אפריקה הם התקווה החדשה של השפיות באיטליה

    תוך כדי קריאות הידד ותשואות רמות, שלושה גברים צעירים עולים על במה מאולתרת בבר ומתחילים לעשות ״פריסטייל״. הטריו ״Booku N’Dal״ הופיעו לראשונה בפני הפרלמנט בגמביה במסגרת אירוע שקדם לבחירות בנובמבר האחרון שהובילו לנפילת הדיקטטור יאיה ג׳אמה. אבל עכשיו הם בפאלרמו, בירת סיציליה שבאיטליה, אשר הפכה למוקד משיכה של תושבים רבים ממדינות מערב אפריקה בשנים האחרונות. ״אני מייצג את התרבות שלי במקום החדש״, מספר סרג׳ו מאנה, אחד מחברי הלהקה. ״זה מוזר להופיע בפני אחרים ולהסביר את עצמנו. הם יצטרכו להבין את התרבות השונה שלנו. אנחנו נלמד מהם, והם ילמדו מאתנו״.

     

    איטליה מתאוששת מהבחירות האחרונות שהביאו לעליית הימין הפופוליסטי במדינה, ולווה במפלגות רבות שניהלו קמפיינים נגד מהגרים עבור בצע קולות. אך כעת אמנים ממערב אפריקה, לצד תקליטנים ומפיקים כגון חברי להקת ״Boodu N’dal״, מספקים הקלה מסוימת. בתוך שנים ספורות הפכה פאלרמו למוקד חשוב של תרבות אפריקאית באירופה – שפונה לקהל אפריקאי אך גם איטלקי. הסצינה המקומית מערבבת אלמנטים של מוזיקה אפריקאית, דאנסהול, היפ-הופ וגם R&B ויוצרת גם בליל של שפות, מסורות וביטים במדינה החדשה.

     

    המוזיקאים מהלהקה מגמביה, בשיתוף עם מוזיקאים מסנגל כמו King Size ו- Bay Fall, הפכו לחברים בזכות שפה משותפת ואהבה משותפת למוזיקה. הם הכירו במקום שהיה לפני כן מלון והפך לאחר מכן למרכז קליטה של מהגרים מחוץ לפאלרמו, ומאכלס כיום 250 מבקשי מקלט קטינים. החברים מגמביה וסנגל החליטו להקים בעצמם להקה לאחר אינספור ערבים משותפים בהם שרו וניגנו לעצמם. הם מדברים ושרים בלא פחות מתשע שפות שונות: ״אנחנו מנסים לדבר שפות שונות עם משמעויות שונות. אם מישהו ישיר בצרפתית זה לא אומר שאני אשיר את אותו הדבר באנגלית״, מספר מאנה. כך לדוגמא אחד מהשירים ״Exhibition״ אותו חברי הלהקה שרים בעיקר בשפת הוולוף של סנגל אך מתורגם לעיתים קרובות גם לאנגלית, צרפתית ואיטלקית כדי להגיע לקהל רב יותר.

     

    הכתבה המרתקת של מגזין “Noisy” של Vice News סוקרת את השירים והמילים של הראפרים האפריקאים בפאלרמו, ועל הקשיים שהם חווים כמהגרים במדינה זרה.

    (כתבה: Vice, צילום: צילום מסך)

    לקרוא עוד >>
play

       אלבום חדש להיילו מרגיה, מגדולי אמני הג׳אז האתיופי