לצפייה בדיוור בגרסת דפדפן

השבוע באפריקה

10-17.5.2018

השבוע באפריקה

סיכום שבועי של חדשות מהיבשת ממרכז אפריקה ע״ש תמר גולן באוניברסיטת בן גוריון

לוגו אפריקה

עורך: אדם רוטברד

  • בריאות

    התפרצות מחודשת של אבולה במזרח אפריקה: לשם שינוי, ממשלות והקהילה הבינלאומית פועלים במהירות

    נגיף האבולה חזר לכותרות בשבועיים האחרונים לאחר שמספר מקרים חדשים של הידבקות נמצאו באזור קונגו, הביאו למותם של 19 בני אדם (מתוך 25 מקרי הידבקות) והכניסו תשע מדינות במזרח ומערב היבשת לכוננות חירום. כדי למנוע התפרצות מחודשת של הנגיף הודיעה השבוע (ג׳) קונגו על כוונתה להילחם בנגיף חיסון ניסיוני. זאת הפעם הראשונה בה מדינה ביבשת בוחרת להילחם בנגיף דרך חיסון האזרחים.

     

    ההודעה של קונגו ותגובתה המהירה מעוררת תקווה רבה לאור מקרים קודמים של משברים בריאותיים באפריקה, אשר אופיינו בתגובה איטית במיוחד של הקהילה הבינלאומית. הפעם פעלה קונגו בשיתוף פעולה מלא עם סוכנויות בינלאומיות במהירות יחסית כדי למגר את הנגיף ולמנוע עוד מקרי מוות. ״המצב כאן מאורגן למדי״, טוען הוירולוג יאפ בואום אשר עובד ב״רופאים ללא גבולות״ אשר מסייע בהפצת החיסון.

     

    התגובה המהירה של הרשויות הגיעה לאור דאגה גדולה לאחר שמקרי הידבקות חדשים נמצאו גם בעיר הנמל מבנדקה בה מתגוררים 1.2 מיליון בני אדם. ״הסיכון שהנגיף יתפשט הוא עצום״, מוסיף בואום. הממשלה בקונגו ניסתה להכניס את החיסון הניסיוני לשימוש כבר בשנה שעברה אולם נתקלה בקשיים בייבואו. ״הפעם הם הרבה יותר מוכנים״, אומר סת׳ ברקלי אשר מנהל עמותה הפועלת בתחום החיסונים בג׳נבה. אל קונגו הובאו עד כה כ-8000 מנות חיסון ממשרדי ארגון הבריאות העולמי וחברת Merck האמריקאית, יצרית החיסון.

    (כתבה: sciencemag, צילום: וויקיפדיה)

     

    לקרוא עוד >>
  • תרבות

    למען התיירות האקולוגית במזרח אפריקה: ברית בין חברות זרות לממשלות פוגעת בחייהם של אנשי המסאי

    פקידים וחברות זרות בטנזניה נעזרים בתיירות אקולוגית וחוקי שימור כדי לעקור ולהפלות את אחת הקבוצות הילידיות הוותיקות ביותר במזרח אפריקה. מחקר חדש של המכון האמריקאי ״Oakland Institute״ אשר התפרסם השבוע חושף את השיטתיות בה אנשי המסאי נעקרים, מפונים, ונמנעת מהם הגישה למאגרי מים ולרעיית בעלי החיים שלהם – למען אינטרסים זרים, מסחריים וכלכליים.

     

    לטענת החוקרים עשרות אלפים מבני המסאי נותרו מחוסרי בית בשנים האחרונות, לאחר שבין היתר בתיהם באזור נ׳גורונגורו (180 ק״מ מערבית לארושה שבטנזניה) הועלו באש כדי לשמר את התיירות האקולוגית ולהעלות על נס את התיירות באזור. המחקר מבוסס על עבודת שדה וראיונות עם אנשי המסאי, ומצא דפוסים של אלימות גוברת כלפי חברי קהילה ואף מקרי מוות - בעוד משקיעים זרים מנסים לשפר את רווחיהם באזור.

     

    האצבע המאשימה של כותבי המחקר מתמקדת בשני תאגידים: האחד הוא “Tanzania Conversation Limited״, בשליטה אמריקאית, והשני הוא “Ortello Business Corporation” – חברה מאיחוד האמירויות העוסקת בתיירות ציד לעשירים, בעלת קשרים הדוקים עם משפחת המלוכה. שתי החברות פעלו בשיתוף עפולה מלא עם הממשלה בטנזניה כדי למרר את חייהם של אנשי המסאי. ״עד כדי כך שתי החברות מהלכות אימים את אנשי המסאי, שחוואים צעירים בורחים ברגע שהם רואים מכוניות מתקרבות – מחשש שאלה שהרשויות או משקיעים זרים״, מציינים החוקרים.

     

    בני המסאי השוכנים במרבית טנזניה וקניה נוהגים לנדוד עם חיות המרעה שלהם בין העונות. ואולם חוקי שימור וקרקע שונים, אשר חוקקו עוד מתקופת הקולוניאליזם והמשיכו להתקיים גם בשנות העצמאות ועד השנים האחרונות, מונעים מהם כיום גישה לגידולים חקלאיים ולרעיית בעלי החיים בחלקים גדולים מהקרקעות בהם הם מתגוררים. בקניה, לדוגמא, תהליכים שונים כגון הפרטה ושחיתות פוליטית (אך גם תופעות אקלימיות כמו בצורת) הדירו רבים מאנשי המסאי מהקרקעות ויצרו מתח ושסעים רבים.

     

    החברה בשליטה אמריקאית הכחישה את טענות המחקר, אך צמיחת ענף התיירות בטנזניה נותרה מרכיב חשוב בכלכלה המקומית. לטענת החוקרים, הגידול בתיירות הספארי ואתרי טבע תדיר עוד אנשי מסאי מבתיהם. ״אני יודע שאני עומד להיות הקורבן הבא של ענף התיירות. יזיזו אותי, יעקרו אותי, יפנו אותי״, אמר אחד מהם.

    (כתבה: Quartz, צילום: וויקיפדיה)

    לקרוא עוד >>
  • פוליטיקה

    אזרחי בורונדי הולכים לקלפיות על שינויים בחוקה: האם כוחה של מפלגת השלטון יגבר?

    אזרחי בורונדי ילכו היום (ה׳) לקלפיות כדי להצביע בעד או נגד שינויים בחוקה המקומית. בעוד מפלגת השלטון טוענת שהשינויים נועדו ״לנער״ את שאריות הקולוניאליזם במדינה, האופוזיציה מצידה תוקפת וטוענת שמדובר בניסיונות להאריך את כהונת הנשיא המכהן. מאז שזכה בבחירות ונכנס לקדנציה שלישית בשנת 2015, בחירתו של פייר נקורונזיזה הובילה את המדינה למשבר פוליטי לאור כוונתו לרוץ לקדנציה שלישית בניגוד לחוקה המקומית.

     

    השינויים שהממשלה מנסה ליישם יאריכו את זמן הכהונה של קדנציית הנשיא מחמש לשבע שנים, ויאפשרו לנקורונזיזה לרוץ לשתי קדנציות נוספות עד לשנת 2034. כמו כן מציעה הממשלה לאפשר למפלגת השלטון לפטר חבר פרלמנט אשר הפר את חוקי המדינה והחוקה, ובנוסף גן להקל על האפשרות לחוקק חוקים חדשים בפרלמנט, ולאפשר את אישורם דרך רוב יחסי קטן לעומת רוב דרוש של 80% כיום.

     

    ״לאחר שהשינויים יאושרו תהפוך בורונדי למקום יציב יותר, משום שהחוקה החדשה תשפר את הדמוקרטיה ואת מתן הדין וחשבון לפושעים״, טוענת ננסי מוטוני אשר אחראית על אגף התקשורת במפלגת השלטון CNDD FDD. אך לטענת הפדרציה הבינלאומית לזכויות אדם השינויים מאיימים להפר את האיזון הרגיש מאליו במדינה – הסכם ארושה בשנת 2000 והחוקה שיצאה לדרך בשנת 2005 שמו קץ למלחמת האזרחים במדינה, אשר גבתה את חייהם של מעל ל-300 אלף בני אדם.

    (כתבה: voanews, צילום: נשיא בורונדי, Flickr)

    לקרוא עוד >>
  • ביטחון

    בעזרת במערב: התחמשות הפתרונות לסוגיות ביבשת מגבירה את תחושת הנקם של אזרחים

    ההתחמשות של פעולות שיטור וסיכול פעולות טרור במזרח ומערב אפריקה הכפילו את מספר האזרחים שהביעו רצון לפעולות נקם נגד המדינה; כך לטענת צמד מומחים אזוריים בפודקאסט אשר שודר השבוע. תהליך המליטריזציה של מדיניות הביטחון באזור, לטענת השניים, הגיע בתגובה למדיניות המימון הזר של הפעולות והביאה לגידול בהיקף חוסר הביטחון כמו גם השחיתות ברחבי אפריקה, מסומליה ועד ניגריה.

     

    מנקודת מבט מזרח אפריקאית טוענים החוקרים שתפיסת המימון המערבית השתלטה על האזור. ״יש כיום יותר אג׳נדה שמונעת מצרכים בטחונים בנושאים כמו הגירה, אל קאעידה וקבוצות קיצוניות אחרות״, טוען בפודקאסט עורך וכתב של “IRIN News”, אתר המדווח חדשות בנושאים הומניטריים. מדינות באזור אשר מתמודדות עם סוגיות של טרור והגירה מוצאות כיום תורמים באירופה וצפון אמריקה אשר מסייעים להם בהתמודדות ופתרון, בתנאים שלהם. בקניה, לדוגמא, הצבא הגביר את פעילותו בנושאים פנימיים, ״ובמיוחד באזורי הגבול, הוא מעלים אזרחים צעירים באופן שרירותי״.

     

    ״ישנו קיפוח שצריך לשים אותו במקום הראשון במסגרת כל ניסיון להבין את המפה הפוליטית בקניה״, מוסיף אחד מהם בפודקאסט. ״העוולות הללו מתסכלות את האזרחים. העוולות השקטות הללו הן המקום ממנו מגיעים לאחר מכן אזרחים ויוצרים מתח פוליטי״. השניים גם הוסיפו על שחיתות שיטתית בקרב כוחות צבאיים בהיקף גדול במקומות כמו בסומליה במלחמה נגד אל-שבאב.

     

    ״אתה צריך כוחות בטחון מקצועיים שמסוגלים לתפקד. חשוב מכך, שיטור שיכול לבצע פעולות בסיסיות. זה משהו שאין לנו. כוחות השיטור שלנו סובלים ממחסור במימון, בפיתוח ובמשאב אנושי. אין להם את הכלים הבסיסיים ביותר. זוהי סוגיה משטרתית לפני צבאית (..) אתה צריך להיות מסוגל לזהות אנשים מוקדם, במקום לקחת אותם לתחנת המשטרה הקרובה ולענות אותם. ראינו את זה פעם אחר פעם, וזה בדיוק מה שיוצר קיצוניים לאחר מכן״.

    (כתבה: AllAfrica, צילום: africom)

    לקרוא עוד >>
  • נשים

    אם לא במפה הפוליטית, אז בחברה האזרחית: הנשים בניגריה שנלחמות לשוויון וזכויות

    ניגריה ממשיכה להתכונן לבחירות שעתידות להתקיים בשנת 2019 אבל נראה שדבר אחד לא הולך להשתנות: היעדר נשים במפה הפוליטית ובתפקידי מפתח. פחות משישה אחוזים מכלל המחוקקים בניגריה הן נשים, והיעדר הייצוג הזה משפיע על 90 מיליון נשים במדינה: כך לדוגמא חוק משנת 2016 שהיה אמור לאסור נישואי ילדות ושוויון לעומת גברים בירושות נכסים, אשר הוצע אך נדחה על ידי בית המחוקקים שנשלט באופן כמעט מוחלט על ידי גברים.

     

    אם לא במפה הפוליטית, הנשים בחברה האזרחית בניגריה לא נותרו בשקט. יותר מתמיד, טוען השבוע האתר “African Arguments”, הן יוצאות נגד האפליה ומנסות לגייס תמיכה דרך אסטרטגיות שונות. הן נלחמות למען שוויון בסקטורים שונים של החברה, ומסרבות להיכנע. האתר מציין נשים משפיעות אשר פעילות בזירה הציבורית:

     

    לולה אומולולה היא האישה שעומדת מאחורה ״Female IN״,  קבוצת פייסבוק סגורה אשר הוקמה בשנת 2015 והפכה לקהילת נשים שוצפת שחברות בה כיום מעל למיליון נשים ניגריות, וגררה אף תשומת לב ממנכ״ל פייסבוק מרק צוקרברג שביקש להיפגש עם אומולולה. הפוסטים בקבוצה עוסקים בנושאים מגוונים, מטיפים לבישול ועד סיפורים ועדויות על תקיפות מיניות ואונס.

     

    אולווסון אוסוובי הקימה את “Stand To End Rape”, ארגון של צעירים המספק תמיכה לנפגעי תקיפה על רקע מגדרית וסיוע בהתמודדות עם טראומה לאחר מקרי אונס. הוא מספק כיום טיפולי רפואיים וכן ייעוץ משפטי בחינם לנפגעים, וממקום מושבו בלאגוס עובד בשיתוף פעולה עם ארגונים ובתי חולים לאורכה של המדינה.

    (כתבה: African Arguments, צילום: וויקיפדיה)

    לקרוא עוד >>
  • תרבות

    האוניברסיטה על שם פלה קוטי: איך מלמדים את נביא האפרוביט כדי לדבר מחדש על חוקה אפריקאית ומלחמה בשחיתות?

    דיני המשפט הבינלאומי באוניברסיטאות ביבשת עדיין נלמדים בפרספקטיבה מערבית. תכניות הלימודים, בדומה לאלה באמריקה הלטינית ואסיה, נוהגות לחבר רגעים מכריעים בהיסטוריה של החוק הבינלאומי להיסטוריה אירופאית, ואת ההוגים האירופאים כ״אבות המייסדים של הדיסיפלינה״. התכניות מקדישות מקום צר מאוד לאופן בו ציוויליזציות לא אירופאיות תרמו להתפתחות הענף, לתרומה של החוק הבינלאומי בפיתוח הקולוניאליזם ביבשת, ולספרות ביקורתית על האינטרקציה בין אירופאים לממלכות קדם-קולוניאליות ביבשת.

     

    חשוב לשנות את זה, אבל גם קשה בגלל האופן בו אופן הלימוד הוטמע. הפתרון? לטענת מאמר שפורסם השבוע באתר “Quartz”, הטמעה של קולות ונרטיבים מחוץ לאקדמיה – במיוחד אלה של אמנים שחשפו את חוסר האיזון של הדומיננטיות האירופאית. למוזיקאי הניגרי ואבי האפרוביט פלה קוטי (1938-1977) יש כמה רעיונות כדי להילחם בתופעת העיניים המערביות. לטענת מחבר המאמר לפלה יש לא מעט לתרום לתהליכי דה-קולוניזציה של לימוד והבנת החוק הבינלאומי.

     

    פלה עשוי להיות מקור חשוב של דה-קולוניזציה. הוא היה מהפכן, אינטלקטואל שעמד בחזית המאבק נגד עוולות באפריקה. המוזיקה שלו דיברה על סוגיות שהועלו גם על ידי אקדמאים – על הצורך לערוך רפורמה מקיפה במשפט הבינלאומי; על תנועת הכספים מהדרום הגלובלי; ההדרה של אפריקה מהזירה הבינלאומית; והמסגור של ערכים ותפיסות אירופוצנטריות כמשהו אוניברסאלי.

     

    עד כמה המוזיקה שלו רלוונטית לימינו? הוא עשה בה שימוש כדי לפעול למען פאן-אפריקניזם במרכז התהליכים הסוציו-פוליטיים והכלכליים ביבשת. הוא נעצר, עונה ואוים על ידי המשטרים הצבאיים בניגריה. שני שירים שלו עשויים להיות רלוונטיים לדה-קולוניזציה של האקדמיה: “International Thief Thief” ו- ״Beats of No Nation״, שני שירים אשר משקפים נושאים שתנועות חברתיות דנו בהן.

     

    כך לדוגמא הוא שר בשיר השני: ״ One veto vote is equal to 92… or more What kind sense be dat? (Where’s the sense in that?) Na animal sense (It is animal sense).״. השיר הזה עשוי להראות לסטודנטים למשפט את הקיפוח של מדינות היבשת באו״ם, בה חמש מדינות (שלא מהיבשת) יכולות להטיל ווטו על החלטות הארגון.

    (כתבה: Quartz)

    לקרוא עוד >>
play