לצפייה בדיוור בגרסת דפדפן

השבוע באפריקה

5-12.7.2018

השבוע באפריקה

סיכום שבועי של חדשות מהיבשת ממרכז אפריקה ע״ש תמר גולן באוניברסיטת בן גוריון

לוגו אפריקה

עורך: אדם רוטברד

  • דיפלומטיה

    בתום פסגה משותפת באסמרה: ראשי אריתראה ואתיופיה חתמו על הצהרה משותפת לחידוש היחסים

    בתחילת השבוע (א׳) נרשמה היסטוריה במזרח אפריקה לאחר שלראשונה מזה 20 שנה נפגשו ראשי הממשלות של אריתראה ואתיופיה. אבייה אחמד, ראש ממשלת אתיופיה, הגיע לבירת אריתראה והתקבל על ידי נשיא אריתראה איסיאס אפוורקי בשדה התעופה. לאחר מכן נסעה שיירתו של אחמד ברחובות אריתראה והתקבלה בחום ואהבה מצד אזרחי הבירה.

     

    בתום פסגה משותפת הודיעו השניים ביום ב׳ על חידוש היחסים הדיפלומטיים, חידוש הטיסות מאתיופיה לאסמרה כבר בימים הקרובים, וכן פתיחת הקווים באתיופיה כדי להתקשר לאריתראה – לראשונה מזה 20 שנה. המהלך האחרון הביא אזרחים אתיופים רבים במדינה להתקשר למספרים רנדומליים באריתראה כדי לברך אותם ולהפגין אהבה.

     

    בצל הסנקציות שנוקט כיום האו״ם נגד אריתראה, התחממות היחסים בין שתי המדינות וסיום הסכסוך כבר זכתה לתגובה מצד מזכ״ל האו״ם אנטוניו גוטרש אשר אמר לכתבים באדיס אבבה שהסנקציות יבוטלו באם הסכם השלום בין השתי המדינות אכן יצא לפועל. שר המידע האריתראי הגיב גם הוא לאירועים וצייץ בחשבון הטוויטר שלו ש״מצב המלחמה בין שתי המדינות הגיע לסיום״.

     

    אתר החדשות Quartz ניתח את האירועים החשובים בין המדינות וכיצד הם הגיעו עד לרגע ההיסטורי השבוע: ״אחד מהצעדים הראשונים הגיע בשקט יחסי מצד קבוצות דתיות. בספטמבר האחרון שלחה מועצת הכנסיות העולמית קבוצה של מומחים כדי לבדוק מה המכנה המשותף בין השתיים. (..) דונלד יממוטו, עוזר מזכיר המדינה האמריקאי לענייני אפריקה, קיים שיחות בוושינגטון בנוכחות שני הצדדים. למרות שלא דווח כלום מהפסגה הראשונית היא שיחקה תפקיד חשוב בקידום השיחות לאחר מכן״. עוד מדגיש האתר את החשיבות של מדינות ערב המקורבות לאריתראה, ערב הסעודית ואיחוד האמירויות.

    (כתבה: Quartz, צילום:

    לקרוא עוד >>
  • פוליטיקה

    בעקבת הפגנות סוערות באוגנדה: הממשלה דוחה את יישום ״מס רשתות חברתיות״

    כוחות המשטרה באוגנדה הפעילו אתמול (ד׳) גז מדמיע וכן ירי באש חיה נגד 300 אזרחים שהפגינו בבירה קמפלה נגד המיסוי על רשתות חברתיות במדינה שנכנס לתוקף לאחרונה. את ההפגנות אירגן חבר הפרלמנט והזמר הפופולרי רוברט קייגולנייי, הידוע יותר בכינוי ״בובי וויין״. לטענתו כוחות המשטרה ניסו לעצור אותו אך הוא הצליח לחמוק מהם לאחר שהמפגינים הגנו עליו.

     

    בעקבות ההפגנות הודיע ראש הממשלה רואקנה רוגונדה שהממשלה תבחן מחדש את המס, אשר אמור להגיע להצביע בפרלמנט ב-19 ליולי ותיקח בחשבון את חששות הציבור. המס נכנס לתוקף בתחילת יולי והוא שווה לכ-20% מהתשלום שאזרחים במדינה משלמים מדי חודש לחברות הסלולר: 0.05$ לכל יום.

     

    אוגנדה אינה היחידה באזור מזרח אפריקה שמנסה לקדם הגבלות על חופש הביטוי דרך חקיקה ומיסוי: טנזניה יישמה לאחרונה מס של 930$ על בלוגרים ובעלי אתרים, וכן נשיא קניה הורו קנייטה חתם לאחרונה על חוק סייבר אשר מפליל משתמשים ברשתות אשר מפרסים ״פייק ניוז״, ואלה עשויים להיקנס בסכום גבוה ולהיכלא לשנתיים.

    (כתבה: CNN)

    לקרוא עוד >>
  • פוליטיקה

    איך לנצח אופוזיציה: הדמוקרטיה בסנגל מאותגרת על ידי הנשיא

    למתבונן מהצד נראה שסנגל נמצאת בכיוון נכון. התיירים שנוחתים בדקאר מגיעים אל שדה תעופה חדש שנחשב לבין הטובים בעולם, הכלכלה צמחה בשנה החולפת בשיעור 6.8%, ולכל זה מצטרפות רק שורה של תגליות גז טבעי שבוודאי לא יזיקו לכלכלה. גם הנבחרת הסנגלית נתנה הופעה מכובדת בגביע העולם ברוסיה.

     

    אך כתובות הגרפיטי ברחובות הבירה מספרות סיפור אחר ומורכב יותר. הסיסמאות על הכתובות דורשות חופש פוליטי ליריביו של הנשיא מקי סאל, חלקם נכנסו לכלא בתקופה האחרונה לאחר שהואשמו בסעיפי שחיתות – שמונה חודשים לפני הבחירות לנשיאות המדינה. סנגל מעולם לא חוותה הפיכה צבאית, אך המערכת הפוליטית כבר אותגרה בעבר: הנשיא הקודם עבדולייה וואד ברח לרוץ לכהונה שלישית, בניגוד לאיסור של החוקה המקומית, מה שגרר גל הפגנות שהביא לנפילתו ועליית הנשיא המכהן.

     

    לקראת מערכת הבחירות הואשמה ממשלתו של סאל בהשפעה על מערכת המשפט כדי להכניס לכלא את יריביו הל הנשיא. במרץ האחרון נכלא ראש עיריית סנגל, קאליפה סאל (אין קשר משפחתי בין השנים), מנהיג אופוזיציה נוסף בשם מרטלמי דיאס נכלא גם הוא בגלל אישום דומה, ויריב נוסף בשם קארים וואדה – בנו של הנשיא לשעבר, נעבר בשנת 2013 ונמצא אשם בסעיפי שחיתות. הוא נכלא לכלא לשנתיים, קיבל חנינה, וטס מיד לאחר מכן לקטאר במה שנתפס כעסקה בין סאל לבנו של הנשיא הקודם.

     

    הממשלה הצליחה להערים עוד מספר קשיים עם מועמדים פונטציאליים לנשיאות. חוק שנכנס לתוקף באפריל דורש מהמועדים להציג חתימות של 1% מסך הכל הבוחרים הרשומים בכל אחד מ-14 המחוזות בסנגל. המוני מפגינים יצאו לרחובות לאחר ההודעה על החוק והתנגשו עם כוחות הביטחון. לאחר שבבחירות האחרונות לפרלמנט התמודדו לא פחות מ-47 רשימות שונות, הממשלה טוענת מצידה שהיא מבקשת להביא לכך שרק ״רשימות רציניות״ יוכלו להתמודד בבחירות.

    (כתבה: Economist, צילום: וויקיפדיה)

    לקרוא עוד >>
  • כלכלה

    ״ היבשת צומחת בעקביות״: הכלכלה האפריקאית מחכה למשקיעים

    אמיר סהבט רואה חשבון ואיש עסקים אשר פעיל בפרויקטים למצוינות של הקהילה האתיופית בישראל. במאמר שפרסם השבוע (ג׳) באתר ״גלובס״ ניתח סהבט את מצב כלכלות היבשת והאתגרים העומדים בפניהן, תוך שהוא מציין את דו״חות הארגונים הבינלאומיים כמו הבנק העולמי והאו״ם לפיהן כלכלת מדינות היבשת צומחת בעקביות: ״ באפריקה שוכנות שש מדינות, מתוך 10 המדינות הצומחות בעולם, ו-16 מתוך 25 הכלכלות הצומחות בעולם״.

     

    למרות השוני בן המדינות, מבחינה כלכלית מנתח סהבט את אופי הכלכלות: :יצרניות הנפט (ניגריה, אנגולה, אלג'יריה וסודן), שספגו משבר ומיתון בעקבות ירידת מחירי הנפט והסחורות בשנים האחרונות, ורק בשנה האחרונה הן מתאוששות; מדינות צפון-אפריקה שבהן התרחש "האביב הערבי" (מצרים, לוב, תוניסיה, אלג'יריה ומרוקו), שפגע קשות בכלכלתן, ומאז הן מדשדשות; ושאר המדינות שמדרום לסהרה  שברובן חוות שיפור כלכלי ובר-קיימא״.

     

    המאמר האופטימי של סהבט מנתח גם את עליית מעמד הביניים ביבשת, אשר לטענת הבנק העולמי יגדל ב-100 מיליון בני אדם נוספים עד לשנת 2060: ״מגמת "החזרה הביתה" של אפריקאים משכילים גוברת, ותורמת לשגשוג מולדתם, לאמון ולתקווה במדינות״. אך לצד כל זה יש גם אתגרים: הכלכלות מתמודדות עם אתגרים משמעותיים כמו מחסרות במקורות ושירותים פיננסיים, היעדר נגישות לשירותים אלה, פערי ביקוש והיצע בתשתיות החשמל והאנרגיה ותשתיות נוספות.

     

    ״התעוררות האריות מאפריקה מוחשית, משגשגת, ומסמנת את תום עידן האריות המוכים והמורעבים. התרחבות שיתופי-הפעולה בין מדינות היבשת והשיפור בכלכלה מחזקים ומעצימים את המדינות ומייצרים סדר עולמי מתחדש.״

    (כתבה: גלובס)

    לקרוא עוד >>
  • פוליטיקה

    סווזילנד או ממלכת איסווטיני?: הניסיון להחליף את שם הממלכה חושף הקושי של ״מיתוג מחדש״ של מדינות

    ב-19 לאפריל הודיע מלך סווזילנד מסוואטי השלישי על שינוי השם של סווזילנד לאיסווטיני (eSwatini), ״בית אנשי הסוואזי״, בניסיון להתרחק מהעבר הקולוניאלי של הממלכה ולסיים את הבלבול של רבים בין שוויץ (Switzerland) לבין סווזילנד (Swaziland). המהלך בוצע כחלק מחגיגות חמישים שנות עצמאות אשר לוו ביום ההולדת החמישים של המלך.

     

    אך לאחר החגיגות ההטמעה של השם החדש הייתה איטית ולא אחידה. ברחובות הבירה מבבנה בנייני הממשלה והאדמיניסטרציה, כמו גם הבנק המרכזי, נותרו עם שלטים בהם מצוין שמה הקודם של הממלכה וכך גם המטבעות והשטרות. תיירים המגיעים לממלכה נתקלים עדיין בשלטים המברכים אותם לסווזילנד, וכך גם ענף התיירות שלה.

     

    לטענת בכירים בממשלה השינוי יקרה בהדרגה ולאט בשל בעיות כלכליות. מאמר שפורסם לאחרונה בBBC ניתח את העלויות הצפויות של שינוי שכזה – כשישה מיליון דולרים, סכום אשר לטענת הבלוגר הדרום אפריקאי דרן אוליבייה נחשב למשמעותי למדינה כה קטנה בה מתגוררים פחות ממיליון וחצי בני אדם, בה כשני שליש מהאוכלוסייה נמצאת מתחת לקו העוני.

     

    שינוי השם מצד המלך התקיים ללא כל התייעצות או משאל עם, ולטענת אולבייה ומומחים נוספים הדבר מעיד על היותה המלוכה האבסולוטית האחרונה ביבשת.

    לקרוא עוד >>
play