לצפייה בדיוור בגרסת דפדפן

• הגירה

  מרוקו: מה אפריקה מקבלת מוועידת ההגירה? השבוע (ב') נחתמה האמנה הבינ"ל הראשונה של האו"ם בנושא ההגירה הגלובלית. מטרת האמנה היא קביעת כללים למדינות השונות, בכל הקשור להתמודדות עם זרמי המהגרים ההולכים וגוברים.  האמנה שואפת להפוך את תהליך ההגירה ממסוכן ולא חוקי לתהליך בטוח ומוסדר. היא מבוססת על התפיסה שלמהגרים מגיע ליהנות מזכויות אדם כמו יתר האנשים, ואין לאף מדינה הזכות לשלול זאת מהם. מה יהיו ההשלכות בשטח של אמנה זו, והאם היא תשפיע על אפריקה? נחכה ונראה.   הכנס בו נחתמה אמנה, התקיים במרקש שבמרוקו, שהיא מדינת מעבר משמעותית למהגרים בין אפריקה לאירופה. בכנס נכחו 164 מדינות מתוך 193 המדינות החברות באו"ם. למרות הנוכחות המרשימה, עשר מדינות פרשו מן ההסכם בטענה שהן חוששת להפרת ריבונותן. בין המדינות המרזיות שפרשו נמצאות ארה"ב, אוסטרליה, הונגריה, צ'כיה ואחרות. ממשלת בלגיה, ניהלה וויכוח סוער האם לתמוך בהסכם אך לא הגיעה להכרעה. למרות זאת, ראש ממשלת בלגיה החליט להגיע ולחתום על האמנה ללא גיבוי מממשלתו.   ברוח זו הגדילה לעשות ניג'ר, וחוקקה, לראשונה באפריקה, חוק שמגן על עקורים, ובו קבעה כי האחריות לדאגה לשלומם היא על המדינה. חשוב לזכור, שבקונטקסט האפריקאי הגירה פנים יבשתיות ופנים מדיניות הן גורם משמעותי לא פחות מההגירה אל מחוץ ליבשת.   (כתבה:VOA, צילום:Wikimedia ) לקרוא עוד >>

• סומליה: חידוש היחסים הדיפלומטיים עם אריתריאה היום (ה'), הגיע איסאייס אפוורקי, נשיא אריתריאה, לביקור ראשון בסומליה. זהו ביקור היסטורי מכיוון שאריתראיה וסומליה לא ניהלו קשרים דיפלומטיים מזה 15 שנים. הביקור נערך על רקע יוזמת השלום האזורית, אותה מניע נשיא אתיופיה, אביה אחמד, מאז שנכנס לתפקיד.   בעבר היחסים ביו המדינות היו עויינים ומתוחים. ההנהגה הסומלית האשימה מספר פעמים את אריתריאה במכירת נשק למליציות האסלאמיות הפועלות בתחומה, בעוד אריתריאה הכחישה את ההאשמות. על כן, ביקור זה מסמל את רוח השינוי הנושבת בדיפלומטיה בקרן אפריקה.   למרות השינוי במדיניות החוץ, המעמד של נשיא סומליה, מוחמד עבדאללהי "פרמג'ו", מעורער על ידי גורמים מבית, המתנגדים למדיניות הפנים אותה הוא מנהיג. השבוע הוגש נגדו כתב אישום עליו חתמו 92 חברי הפרלמנט. האשמה המרכזית אותה הם מטיחים בו היא העמקת המשבר הפוליטי במדינה.   (כתבה:Rueters, צילום:Wikimedia) לקרוא עוד >>

• אתיופיה: מחאות ופסטיבלים ברחובות המדינה רחובות אתיופיה התמלאו השבוע במפגינים וחוגגים כאחד. בלליבלה, שבצפון המדינה, פרצו מחאות בטענה שהמדינה אינה דואגת לשימורן של הכנסיות החפורות העתיקות. כנסיות אלו הן אתר עליה לרגל חשוב בנצרות האתיופית, ובנוסף הן מהוות מוקד משיכה מרכזי לתיירים. חוסר שימורן יביא לפגיעה דתית וכלכלית בתושבים.   הפגנה נוספת, נגד שלטונו של הנשיא אביה אחמד, מתוכננת להתקיים בשבת במחוז טיגראי. הסלוגן המלווה את ההפגנה הוא "כבדו את החוקה", זאת בעקבות מחאת המפגינים על מעצרם של בכירי צבא טיגריניים. המפגנים טוענים, שהמעצרים נעשו משיקולים אתניים, ושהממשלה הפדרלית אינה מכבדת את שלטון החוק.   במקביל להפגנת המחאה על הפילוג האתני, התרחש פסטיבל המקדם את המסר ההפוך- האחדות האתנית של אתיופיה. פסטיבל "אומת העמים", שהתרחש באדיס אבבה, איגד את כל 80 הקבוצות באתיופיה לתהלוכה מוזיקלית שחוגגת את הגיוון התרבותי במדינה.   (כתבה: Africa News, צילום:Wikipedia ) לקרוא עוד >>

• צ'אד: התלות הפרנקופונית חיה ובועטת צ'אד מייצרת 100,000 חביות נפט ביום, ולמרות זאת נאלצת ללוות מצרפת על מנת לשלם לעובדי המגזר הציבורי. המצב התמוהה הזה, נוצר כתוצאה מהשילוב של נפילת מחירי הנפט והאיומים הביטחוניים בצ'אד, אשר השאירו את המדינה בגרעון עמוק. בנוסף, השלטון בצ'אד מדורג על ידי ארגון "Transparency International" כאחד המושחתים בעולם.   הלוואות מהעולם המערבי למדינות אפריקה, ובפרט בין מדינות אשר התקיימו ביניהן יחסים קולוניאלים, הן פתרון נוח לטווח הקצר. אך, בראייה ארוכת טווח, הוא משמר תלות פוסט-קולוניאלית ואינו מעודד צמיחה כלכלית באפריקה.   תלות זו אינה נחלתה של צ'אד בלבד. על פי עיתון גרמני, כל 14 המדינות החברות בגוש הפרנק הצרפתי משועבדות כלכלית לצרפת ומשלמות לה מיסים בגובה 400 ביליון יורו בשנה.   (כתבה:africanexponent ,צילום: kola.blogspot.com ) לקרוא עוד >>

• דרום סודאן: הלבנת עור בונה זהות חדשה לאחר שנים של מלחמה עם שכנתה הצפונית (סודן) ובעוד מלחמת האזרחים בה עדיין לא הגיעה לסיומה, דרום סודן מתמודדת עם בניית הזהות הלאומית המורכבת של אזרחיה.   כתבת אל ג'זירה, יסמין באומני, יצאה לחקור את התופעה של הלבנת עור בדרום סודן. במדינה זו, נשים רבות משתמשות במוצרים להלבנת העור, חלקן מרצונן החופשי, וחלקן כתוצאה מלחץ חברתי.   השימוש נובע מהעובדה שלובן נחשב ליפה וטוב יותר. הכתבת מקשרת את התופעה החברתית להיסטוריה הפוליטית של המדינה. הסודנים הערבים היו השליטים מאז הקמתה של סודן, ועל כן בהירות עור נקשרה לכוח ועוצמה. השלטון הערבי שם ללעג את צבע העור השחור והתייחס לאוכלוסייה האפריקאית כאזרחים נחותים.   אפילו עתה, בדרום סודן העצמאית, בעלת הזהות האפריקאית המובהקת, הלבנת העור היא פופולרית מתמיד.   (כתבה: Al Jazeera,צילום: Answersafrica) לקרוא עוד >>

• ניגריה: עמק הסיליקון של לאגוס שכונת יאבה שבלאגוס, בירת ניגריה, מכונה כעת "עמק היאבקון", על שם תעשיית ההייטק המפתחת בה. אך להיות יזם הייטק בניגריה זו משימה מאתגרת למדי, וללא ספק, מאתגרת יותר מזו של איש ההייטק בעמק הסיליקון. הכלכלה הלא יציבה, הפסקות החשמל התדירות והגישה המועטה להשקעות, גורמים לקשיים רבים בתעשיית ההייטק המתפתחת.   על מנת לפתור בעיות אלו בעצמם ולהוריד את התלות במשקיעים חיצוניים, יזמים ניגריים החלו לפתח חברות אשר מאתרות סטארט-אפים מקומיים ומשקיעות בפיתוחם. עאבס, משקיע ניגרי, אומר: "בעל הטכנולוגיה הוא מי שקובע את הגישה", מטרתו היא להשקיע בטכנולוגיות שיפתרו צרכים מקומיים, ושהרווחים מהם יגיעו לאנשים מקומיים.   (כתבה:OZY, צילום: Wikimedia) לקרוא עוד >>

• קמרון: כפר קטן מתנגד לתעשיית הגומי הסינית  אורח החיים הייחודי של הכפר אקוק והכפרים הסמוכים לו נמצא בסכנה חמורה בשל פעילותה של חברת הגומי הסינית "Halcyon Agri Corporation".החברה היא ספקית הגומי הגדולה ביותר בעולם, ובשנים האחרונות היא מרחיבה את מטעי הגומי בבעלותה בקמרון.   ההתרחבות באה על חשבון השמורה הייחודית וכל דייריה; אנשים, בעל חיים וצמחים. אדמותיהם של המקומיים נלקחו ללא כל פיצוי וחלקם גורשו מבתיהם. בנוסף המאזן האקולוגי הופר וחיות משוטטות קרוב ליותר לכפרים שנותרו. החברה הסינית הבטיחה לתושבי הכפרים בניית תשתיות כגון בתי חולים, כפיצוי על לקיחת אדמותיהם, אך ההבטחות עדיין לא קוימו. "עצי המרפא שלנו נכרתו, ואין לנו בית חולים", מספר ראש הכפר אקוק באזור שמורת החי דג'ה, בקמרון.    דו"ח של ארגון "Greenpeace" מדווח שחברת הגומי פועלת בניגוד להצהרת האו"ם בנושא זכויות עמים ילידיים, ובנוסף מבצעת כריתת יערות אינטנסיבית באזור שהוגדר על ידי אונסקו כאתר מורשת עולמית.   (כתבה: Al-Jazeera, צילום:Wikimedia ) לקרוא עוד >>

• סיירה לאון: הכירו את הרופא ששרד את האבולה דניאל סידיקי, מסיירה לאון, חלה במחלת האבולה במהלך ההתפרצות הקטלנית של המחלה במערב אפריקה בשנת 2014. עד דעיכת המגפה בינואר 2016, היא גבתה את חייהם של כ-11,000 אנשים, ביניהם גם את משפחתו של דניאל. כעת נשארו דניאל ואחותו השורדים היחידים ממשפחתם.    דניאל מספר ל- BBC שחווית החולי הקשה הציתה בו את הרצון ללכת ללמוד רפואה. כיום, דניאל לומד רפואה בסיירה לאון ומתמודד עם הסטיגמות החברתיות המודבקות לשורדי האבולה. הוא מקווה שבעתיד הוא יכול להיות בין אלו שיעזרו בעצירת המגפה הבאה.   (כתבה: BBC, צילום: AFRICOM) לקרוא עוד >>

      סאליף קייטה- זמר הנשמה הלבקן ממאלי- בהופעה מלאה

• לעדכן את פרטי ההרשמה לחצו כאן
  לביטול המנוי לדיוור לחצו כאן