לצפייה בדיוור בגרסת דפדפן

השבוע באפריקה

24-31.1.19

השבוע באפריקה

סיכום שבועי של חדשות מהיבשת ממרכז אפריקה ע״ש תמר גולן באוניברסיטת בן גוריון

לוגו אפריקה

עורכת: נעה גלוסקינוס

  • דיפלומטיה

    סודן: אל-בשיר מחזק יחסים עם העולם הערבי

    בזמן שהמחאות בארצו גוברות, עומר אל-בשיר, נשיא סודן, מחזק את מעמדו בקרב מנהיגי העולם הערבי. השבוע אל-בשיר ביקר במצרים ונפגש עם עבד אל-פתאח א-סיסי, נשיא המדינה. השניים דיברו על חיזוק היחסים בין המדינות. נושא נוסף שדובר היה האינטרס המשותף לעצור את בניית סכר הרנסנס באתיופיה אשר צפוי לפגוע באספקת המים לשתי המדינות.

     

    אל-בשיר מחזק יחסים גם עם מדינות ערביות נוספות, ביניהן קאטר וטורקיה. דרך קשרים כלכליים ובטחוניים, אל-בשיר יוצר לו בעלות ברית נאמנות. בשנת 2017 נערכה בחרטום פגישת פסגה של שרי ההגנה של שלושת המדינות. באותה השנה חתמו טורקיה וסודן על הסכם השכרת נמל סואקין בסודן לצי הימי הטורקי. לאחר מכן, קאטר חתמה על חוזה לפתח את נמל סואקין, ובכך חיזקה את הברית המשולשת. קאטר וטורקיה אף קנו אדמות חקלאיות בסודן והודיעו על השקעות נרחבות בתשתיות במדינה.

     

    על כן, לא מפתיע שביקור החוץ הראשון של אל-בשיר מאז פרוץ המחאות היה בקטאר. המדינה הערבית הקטנה הבטיחה שתעשה כל שביכולתה על מנת לסייע לאל-בשיר להתגבר על המשבר.

     

    (כתבה:ASIA TIMES, צילום:Wikipedia)

    לקרוא עוד >>
  • זכויות אדם

    אנגולה: מבטלת חוקים נגד הקהילה הלהט"בית

    הפרלמנט של אנגולה הצביע על ביטול חוקים מהתקופה הקולוניאלית אשר אוסרים על יחסים בין בני אותו המין. אנגולה אימצה את קוד החוקים הפליליים מהחקיקה הפורטוגזית, שהייתה קיימת בתקופה הקולוניאלית, וזו הפעם הראשונה מאז עצמאותה, בשנת 1975, שהיא משנה את קוד החוקים. החוק שבוטל, אוסר על "סטיות נגד הטבע האנושי", אשר התפרש בתור איסור על נישואים חד-מיניים.

     

    בנוסף, הממשלה יזמה חוק שאוסר על אפליה בגלל נטייה מינית, וקבעה עונש מאסר לעוברים על החוק. אנגולה הצטרפה לאיי סיישל ומוזמביק שגם הן מכירות בקהילת הלהט"ב ומגנות על זכויותיה.

     

    אך זוהי מגמה קטנה, ביחס למדינות האפריקאיות אשר בהן יחסים בין בני אותו מין הם עברה פלילית. בניגריה העונש יכול להגיע ל-14 שנות מאסר, ובאוגנדה וזמביה ניתן לקבל מאסר עולם בגין נטייה מינית. החקיקה הזו נובעת ברובה מהעידן הקולוניאלי, על כן, ראש ממשלת בריטניה, תרזה מיי, עודדה את הקולוניות האפריקאיות לשעבר של בריטניה, להחליף את החוקים הקולוניאליים האוסרים על יחסים הומוסקסואליים.

     

    (כתבה: Quartz, צילום:Wikimedia )

    לקרוא עוד >>
  • פוליטיקה

    קונגו: מה קרה לאופוזיציה האפריקאית?

    כתב "The East African", צ'ארלס אוניאנגו-אובבו, מסביר כיצד יתכן שג'וזף קבילה הוא למעשה הכוח העומד מאחורי בחירותו של מועמד האופוזיציה פליקס טשישקדי. אוניאנגו טוען שהמהלך נעשה הודות להבנתו של קבילה את השינוי שעוברת חלק מהאופוזיציה האפריקאית בעשורים האחרונים. 

     

    טשישקדי הוא בנו של מנהיג אופוזיציה וותיק, והוא מייצג את המעמד החדש הצומח באפריקה. מעמד של מנהיגים אשר גדלו לתוך משפחות "האריסטוקרטיה" של האופוזיציה, ועברו לשתף פעולה עם מפלגות השלטון בעודם משמרים מראית עין של אופוזיציה. ראילה אודינגה, שהיה ראש ממשלת קניה הוא דוגמה נוספת למנהיג שכזה. האופוזיציה האפריקאית, בתחילת דרכן של המדינות העצמאיות, ייצגה את מעמד האיכרים והפועלים ולא היוותה אליטה "מלכותית" כמו אודינגה וטשישקדי.

     

    הבחירות האלו יזכרו אמנם כהעברת השלטון הדמוקרטית הראשונה בקונגו, אך גם בתור הטריק המתוחכם של קבילה ובתור סמל להתנוונות האופוזיציה.

     

    (כתבה:The East African, צילום: MUNENE ARTS)

    לקרוא עוד >>
  • תרבות

    גאנה: תגיד לי מה הפתגמים שלך ואגיד לך מי אתה

    "כעס הוא כמו זר, הוא לא נשאר רק בבית של אדם אחד". זהו פתגם של קבוצת האקאן, אשר שוכנת בגאנה וחוף השנהב. מחקר חדש בוחן את הפתגמים של חברת האקאן על מנת להבין טוב יותר את התרבות שלהם.

     

    פתגמים הם תוצרי תרבות אשר עוזרים לנו להבין מה הן הנורמות החברתיות בקבוצה מסוימת. התרבות בה אנו חיים מעצבת את האופי שלנו ואת האופן בו נחצין את הרגשות שלנו לאחרים. אך, לנושא מרתק זה לא הוקדשה תשומת לב מחקרית בקונטקסט האפריקאי.

     

    במחקר חדש על חברת האקאן, ניתחו חוקרים 7,015 פתגמים, מתוכם 286 דיברו על התמודדות עם רגשות. חצי מתוך פתגמים אלו, דיברו על רגשות שליליים. הפתגמים מעלים נורמות חברתיות רבות, כגון; לאנשים מבוגרים אסור להראות עצב, יש לווסת את תגובותיהם של אנשים לרגשות שליליים, וכל אחד אחראי על מצבו הנפשי. על ידי מחקר זה ניתן להבין טוב יותר את הקונטקסט החברתי בקבוצת האקאן.

     

    (כתבה: The Conversation, תמונה: Wikipedia)

    לקרוא עוד >>
  • חקלאות

    מלאווי: שואפת להיות מעצמת קנאביס

    אחרי שלסוטו, דרא"פ וזימבבואה, אישרו גידול ושימוש במריחואנה, מלאווי שוקלת גם היא לבצע את הצעד.

     

    החקלאות במלאווי מבוססת בעיקר על גידול טבק, המהווה 13% מהתמ"ג של המדינה ומשמש כמקור העיקרי למטבע זר. מאז שמחירי הטבק ירדו בשוק העולמי, חקלאים מקבלים כ-50 סנט לקילוגרם, ומחיר זעום זה לא מאפשר להם להתקיים בכבוד. על כן, מלאווי שמה את מבטחה בצמח הקנאביס אשר יכול לתת לחקלאים רווח גדול בהרבה.

     

    בעוד מספר חודשים, הממשלה תשקול הצעת חוק חדשה אשר מתירה ייצור ושימוש חוקי במוצרי מריחואנה למטרות רפואיות ולייצור המפ. מנגד, הרשות למלחמה בסמים במלאווי חוששת שהלגליזציה תגביר את השימוש במריחואנה למטרות פנאי ובידור וכך תפגע בנוער המקומי.

     

    (כתבה: VOA, צילום:Pixabay )

    לקרוא עוד >>
  • נשים

    מזרח אפריקה: משתלטות על מכרות הזהב

    כרייה נחשבה לתעשייה גברית מאז ומתמיד, ונשים לא יכלו להשתתף בענף הרווחי. טרזה סמוואל, גדלה באמונה שנשים במכרות זהב מביאות מזל רע, אך כיום, היא אחת מהנשים הראשונות בטנזניה שיש בבעלותן מכרה זהב.

     

    באופן מסורתי נשים וגברים עבדו בנפרד וביצעו עבודות שונות. התפקידים אותן ממלאות נשים בתעשיית הכרייה הן שבירת אבנים, שטיפת הזהב, הכנת אוכל לפועלים ואספקת שירותי מין. אלו תפקידים בהם התשלום נמוך יותר מאשר בעבודת הכרייה עצמה. אך, המצב משתנה בהדרגה, וכיום נשים מקבלות תפקידי הנהגה במכרות ואפילו יכולות לרכוש מכרה בבעלותן.

     

    זהו תהליך שינוי שדורש אומץ רב מהנשים האפריקאיות אשר גודלו לחשוב שהגבר הוא הסמכות העליונה. ככל שנשים רבות יותר נכנסות לעסקי הכרייה, התפיסה הגברית בנושא משתנה גם היא. גברים מבינים שנשים יכולות לתרום לשגשוג הקהילה כולה כאשר הן עובדות ומרוויחות כסף. טרזה סמוואל מספרת, שבזכות המכרה שבבעלותה היא יכולה לשלוח את ילדיה ונכדיה לבית הספר, ובנוסף, ביכולתה לתרום ציוד לבית הספר המקומי ולעזור לקהילה שלה. 

     

    (כתבה: OZY, צילום:Alamy)

    לקרוא עוד >>
  • פוליטיקה

    ליבריה: המאבק על "הזהות השחורה"

    ג'ורג' ואה נשיא ניגריה הוא תומך נלהב של שינוי מדיניות האזרחות הליבריאנית. המדיניות הנוכחית אוסרת על אזרחות כפולה ומתירה רק לאנשים בעלי מוצא אפריקאי להחזיק אזרחות ליבריאנית. מדיניות זו נקראת "סעיף השחורים" ("Negro Clause") והיא תבועה עמוקה בתפיסת הזהות של הליבריאנים. מחקרה של רובטל ניאג'אי, אקדמאית ליבריאנית, מראה מדוע רוב העם מתנגד לשינוי מדיניות האזרחות, בעוד שהנשיא תומך בה.

     

    ראשית, ישנה סיבה כלכלית הנובעת מכך שרק בעלי אזרחות ליבריאנית יכולים לרכוש קרקעות. הרחבת האזרחות לבעלי עסקים וסוחרים זרים, השוהים בליבריה, תגדיל את התחרות על האדמות ותיצור מעמד בינוני-גבוהה שמורכב מזרים. הליבריאנים חוששים שהנשיא מונע על ידי בעלי הון שחושקים להפוך את התושבות שלהם לאזרחות.

     

    שנית, ישנה סיבה היסטורית. ליבריה הוקמה בשנת 1847 על ידי עבדים משוחררים מארצות הברית. עבדים אלו ניסו ליצור לעצמם זהות מחודשת ומקומית, אשר באה על חשבונם של העמים המקומיים בליבריה שקופחו והופלו. בזהות החדשה, לא היה מקום לאדם הלבן ולא לכפילות לאומית, זאת על מנת לחזק את תחושת השייכות הליבריאנית השברירית שרק נבנתה. תפיסה זו משפיעה על הזהות הליבריאנית גם בימינו.

     

    על פי סקר של ה-Afro Brometer כשני שליש מאוכלוסיית ליבריה מתנגדים לאזרחות כפולה ולאפשרות שלבנים יוכלו לקבל אזרחות ליבריאנית. לעומתם, הנשיא ג'ורג' ואה חושב ששינוי מדיניות האזרחות יכול לקדם את ליבריה. נותר לראות מי מהכוחות יגבר במאבק על עיצוב הזהות הליבריאנית.

     

    (כתבה: Al-Jazeera, צילום: The Ministry of Foreign Affairs)

     לקרוא עוד >>

play

 

       ריצ'רד בונה- הבסיסט והזמר הקמרוני בהופעה חיה