לצפייה בדיוור בגרסת דפדפן

• בורונדי: ילדים הם אויבי המדינה האויבים הגדולים ביותר של פייר נקורונזיזה, נשיא בורונדי, הם למרבה הפלא ילדי בית הספר במדינתו. לאחרונה, נעצרו שבעה ילדים מכיוון שקישקשו על תמונתו של הנשיא בספרי הלימוד של בית ספרם. ארבעה מתוך השבעה שוחררו ללא האשמה, אך שלוש נערות בנות 15-17, נשארו עצורות בבית הכלא והן מחכות למשפט. השופטים טוענים שהבנות צריכות להישפט בחומרה על העלבון שהסבו לראש המדינה, והעונש הצפוי להן הוא חמש שנות מאסר.   לדברי פעיל זכויות אדם במדינה: "הממשלה צריכה להתעסק בהרשעת עברייני זכויות אדם רציניים הקיימים במדינה במקום לכלוא ילדים על ציורים שציירו". זוהי אינה הפעם הראשונה שבורונדי מתמודדת עם הסוגיה, בשנת 2016 נעצרו 8 צעירים, ואלפי ילדים סולקו מבתי הספר מכיוון שציירו על תמונתו של הנשיא.   כאות הזדהות עם הנערות, החלו אזרחי המדינה להעלות לרשתות החברתיות תמונות מקושקשות ומקושטות של הנשיא המציגות אותו באופן מגוחך. אקט מחאה שכזה אינו מובן מאליו במדינה בה חופש הביטוי כמעט ואינו קיים, והמשטר מגיב בצורה ברוטלית כלפי כל הבעת דעה שאינה מקובלת עליו.   (כתבה: Urbwise, צילום:Twitter) לקרוא עוד >>

• אלג'יריה: היום שאחרי פרישתו של בוטפליקה לאחר שבועות של הפגנות ממושכות ועיקשות, העם האלג'ירי הצליח למנוע מהנשיא עבד אל-עזיז בוטפליקה להתמודד לקדנציה חמישית. אך הנשיא הכריז שישאר בתפקידו עד שימצא לו מחליף, ודאג לבטל את הבחירות שהיו אמורות להתקיים בחודש הבא. כעת האלג'יראים שואלים את עצמם כיצד ניתן לעשות שינוי אמיתי במערכת הפוליטית שלהם, ולא לתת לבוטפליקה ושותפיו להישאר בעמדות כוח.   הצעתו של בוטפליקה הייתה לקיים וועדת פיוס שתחליט על צעדים לשיקום המדינה. אך השבוע, טען דובר מפלגתו של בוטפליקה, מפלגת ה-FLN, שהם כנראה ישנו את דעתם לגבי תוכנית זו. לדבריו, כנס שכזה לא יפתור את הבעיה ויש לערוך בחירות בהקדם.   גם מפלגות האופוזיציה התכנסו השבוע לחשוב על פתרון. הצעתם היא להקים "גוף נשיאותי" שינהל את המדינה במהלך תקופת מעבר של שישה חודשים. המועצה הזו תורכב מאנשים מפלגים פוליטיים שונים שידועים ביכולת ההנהגה שלהם ויאסר עליהם להשתתף בבחירות הנשיאותיות או להזדהות עם מועמד מסוים.   זהו זמן גורלי עבור אלג'יריה, ההחלטות שיתקבלו בשלטון, ותגובות העם אליהן, יכריעו בין שינוי אמיתי של המערכת המושחתת שבנה בוטפליקה, לבין החלפה סמלית של ראש המערכת והישארות עם אותן תחלואות שלטוניות.   (כתבה:NY Times, צילום:Time Magazine) לקרוא עוד >>

• קניה: נצחון לקהילת הלהט"ב השבוע רשמה קהילת הלהט"ב בקניה הישג, כאשר בית המשפט לערעורים פסק שהם יכולים לרשום את עצמם כאיגוד מוכר. השופטים לא פסקו פה אחד, ושניים מתוך חמשת השופטים התנגדו לתת לקהילה הגאה זכות להתאגד. הם נימקו את התנגדותם בכך שהקמת אגודה שכזו תהרוס את הערכים הטובים של החברה בקניה.   הקבוצה, שנקראת "National Gay and Lesbian Rights Commission", ניסתה ללא הצלחה להפוך לאיגוד כבר משנת 2012. הם נתקלו בקשיים רבים מכיוון שבקניה יש איסור פלילי על יחסים בין בני אותו המין. העובדה שהארגון הצליח לבסוף לרשום את עצמו יוצרת מצב אבסורדי בו הארגון מוכר על ידי הממשלה, אך החברים בו נחשבים לעוברים על החוק.   ההרכב כלל גם שלושה שופטים שהיו בעד מתן זכויות לקהילה הגאה, ובזכותם עברה הפסיקה הפלורליסטית והאינקלוסיבית. הם טענו שאסור לשלול זכויות מאף אדם, לא משנה מה היא הדרך בה הוא בוחר לחיות את חייו. חברי הארגון הביעו שמחה גדולה נוכח ההחלטה, והם מקווים שזוהי התחלה של תהליך קבלתם לחברה כאזרחים שווי זכויות.   (כתבה: Citizan, צילום: Quartz)  לקרוא עוד >>

• סומליה: אמנסטי מאשימים את ארה"ב בפשעי מלחמה בסומליה לארצות הברית יש מדיניות אגרסיבית של תקיפות אוויריות בסומליה על מנת להלחם בארגון הטרור אל-שבאב. משנת 2017 בוצעו למעלה ממאה תקיפות אוויריות במדינה. ארה"ב טוענת שמעולם לא נפגעו אזרחים בפגיעות אלו, אך דו"ח חדש של ארגון אמנסטי טוען אחרת.   הארגון בדק חמש תקיפות אוויריות מתוך המאה שנעשו, ורק בהן הוא מצא 14 אזרחים שנפצעו ו-8 שנפצעו. על כן, מסקנת הארגון היא שמהספר האמיתי גבווה בהרבה אך לא ניתן להגיע אליו ללא חקירה מעמיקה. הארגון מטיח בממשלת ארה״ב את האשמה על כך שהיא מטייחת את הרג האזרחים בסומליה, ולא מבצעת אף חקירה באזורים בהם פועלת לאחר ההפצצות על מנת לוודא של נהרגו אזרחים.   אמנסטי מוסיפים ש-AFRICOM, הזרוע הצבאית של ארה"ב שמבצעת את התקיפות, לא טורחת לבדוק מספיק את מטרותיה וישנם מקרים רבים של טעות בזיהוי. הארגון טוען שממשלת ארה"ב צריכה להמשיך לחקור את העניין ולתת פיצוי למשפחות הקורבנות.   במקביל ליציאת הדו"ח, הוציא המאייר מייק דאוסון (Mike Dawson), רומן מציור בשם "Zero Civilation Casualties" שמספר את סיפורה של אחת התקיפות האוויריות שמתוארות בדו"ח של אמנסטי. זאת במטרה לספר לקורא הפשוט, שלא יקרא את הדו"ח בין 80 העמודים של ארגון אמנסטי, על מעשיה של ממשלת ארה"ב בסומליה.   (כתבה: Truth Out,צילום: mikedawsoncomics) לקרוא עוד >>

• בוטסואנה: מי ישמור על הפילים? בחודשים האחרונים מתנהל בבוטסואנה דיון סוער בנוגע לביטול האיסור על צייד פילים. מספר הפילים במדינה מוערך בכ-130,000 פרטים, ויש הטוענים שמספר זה גבוה מידי על מנת שתכיל אותו המערכת האקולוגית והאנושית במדינה. המלצת הממשלה הנוכחית היא להתיר ציד פילים מחדש, ולהשתמש בבשרם כמזון לבעלי חיים.   על ההחלטה השנויה במחלוקת הזו כותב הווטרינר הבוטסואני אריק וריינה. הוא טוען שהוויכוח לגבי הפילים היא סימפטומם אחד לבעיה גדולה שהיא חלוקת המרחב בין פעילויות אנושיות לבין שטח מחייה לחיות בר. בוטסואנה היא מדינה בעלת צפיפות אוכלוסין נמוכה יחסית, ואם זאת בני אדם ופילים חולקים שטחי מחיה רבים. לדבריו, אם אנשים ופילים היו מפוזרים באופן שווה במרחב, אז אדם היה נתקל בפיל כל 600 מטרים. בפועל האנשים מקובצים בישובים שנמצאים בטווח המחיה של הפילים, אשר חולשים על קילומטרים רבים. הפילים מאיימים על פעילויות אנושיות כמו חקלאות ורעיית צאן, והתושבים מאבדים את סבלנותם בהתמודדות עמם. ישנן דרכים שונות להתמודד עם המפגש הבעייתי כגון עיקור פילים, העברת פילים למדינות אחרות, ותמיכה כלכלית באוכלוסייה הנפגעת.   למעשה, תמיכה או התנגדות להחלטה היא שאלה של גישה, האם מסתכלים על שימור סביבתי טהור או שרואים את האדם כחלק מהמארג הטבעי? האם רוצים לקדם תיירות צייד או תיירות ספארי? והאם לאדם יש זכות לשלוט על אוכלוסייה של בעל חיים אחר?   (כתבה: Africa Geographic, צילום:Pixabay )  לקרוא עוד >>

• ניגריה: לעשות שלום האויב מאז שנת 2011 הרג ארגון "בוקו חראם" יותר מ-50,000 אנשים בניגריה, וגרם לעקירה של כ-2.1 מיליון. הארגון המוסלמי נלחם על עקירת הערכים המערביים מניגריה והשלטת שלטון טרור המבוסס על ערכי האסלאם הפונדמנטליסטי. אחת הדרכים בהן ניגריה מנסה להתמודד עם הבעיה העצומה בגודלה היא על ידי שילוב מחדש של לוחמים לשעבר בארגון בחברה.   רבים מלוחמי הארגון הם גברים צעירים ואף נערים, כאשר אלו מניחים את נשקם ומסגירים את עצמם לרשויות הם נשלחים למתקן שיקום בו הם מקבלים השכלה בסיסית, רוכשים כישורים מקצועיים על מנת להתפרנס ומקבלים טיפול פסיכולוגי לטראומה שעברו. מודו הוא בחור בן 18 שלחם בבוקו חראם מאז שהיה בן 14. הוא הוביל פשיטות על כפרים והתקדם לדרגת גנרל. מודו מספר שמרכז השיקום שינה אותו ושהוא לא יפגע לעולם באף אדם. אך מודו מפחד מהיום שאחרי מרכז השילוב, מכיוון שהוא אינו יודע האם הקהילה שלו תקבל אותו חזרה.   עיתונאית שביקרה במרכז השילוב טוענת שזהו פתרון מבורך, אך הוא צריך לעבוד בתוך קונטקסט של תמיכה. התמיכה צריכה להיות לא רק בלוחמים לשעבר, אלא גם בקורבנות שצריכים לשקם את חייהם לאחר הטראומה, וגם בקהילותיהם של הלוחמים שצריכות לקלוט אותם בחזרה. הקהילות באזורי השליטה של "בוקו חראם" חוות עדיין התקפות יום-יומיות, והמוכנות שלהן לסלוח ולקבל אליהן חזרה לוחמים לשעבר היא מועטה. יש כאלו שמביעים ביקורת על מתקן השיקום וטוענים שלוחמי בוקו חראם צריכים לשלם על מעשיהם ולהיכנס לכלא ולא לקבל פרס בדמות חינוך ורכישת מקצוע.   (כתבה: War on the Rocks, צילום: Al Jazeera) לקרוא עוד >>

• Africa Glam: סיפורו של עיתון לייף-סטייל אפריקאי צ'יומה אונווטלובי (Chioma Onwutalobi) היא בת למהגרים ניגריים שעברו ללונדון והמייסדת של עיתון הלייף-סטייל המצליח "Africa Glam" . במקצועה היא עורכת דין, וכחלק מעבודתה היא החלה לבקר במדינות שונות באפריקה. במהלך ביקוריה ביבשת הבינה צ'יומה שהיא אינה מחוברת מספיק לארץ מולדתה וליבשת ממנה היא מגיעה. היא החליטה שהיא רוצה לעשות משהו שיציג את היופי של אפריקה לעולם וישנה את התדמית הרווחת על אפריקה כמקום של עוני ומחלות.   בתחילת דרכה, מבקריה של צ'יומה היו רבים. אמרו לה שהשם "Africa Glam" לא יוכל להצליח מכיוון שאף אחד לא מקשר את יבשת אפריקה לזוהר וחיי מותרות. אך עבודתה הקשה של היזמית הצעירה השתלמה וכיום המגזין מוציא ארבעה גיליונות בשנה ונמכר בכל רחבי אפריקה. המגזין האינטרנטי נוחל הצלחה גם מחוץ ליבשת, בעיקר בארצות הברית.   בשנה שעברה, פתח המגזין בקמפיין "Beyond Beauty" והציג על שער המגזין נשים אפריקאיות מובילות מכל התחומים. המטרה להציג נשים אפריקאיות כמודל של הצלחה ושל יופי אל מול הדימוי הרווח על נשים אפריקאיות חלשות.   (כתבה: Africa.com,צילום: NigeriaPresslog) לקרוא עוד >>

  Trio Da Kali- השלישייה המוזיקלית ממאלי בשיר Yirimadjo

• לעדכן את פרטי ההרשמה לחצו כאן
  לביטול המנוי לדיוור לחצו כאן